ניתוח תפרוסת התעשייה

בפרק זה נלמד לתאר ולהסביר את תפרוסת התעשייה ברחבי המדינה, תוך התייחסות לשיקולי המיקום העיקריים של התעשיות לסוגיהן.

המפות הנדרשות: מפה כלכלית אזורית (למשל: חצי האי האיברי – כלכלה).

התעשייה היא עיבוד חומרי גלם והגדלת ערכם באמצעות הפיכתם למוצר מוגמר. תהליך זה כולל ארבעה שלבים עיקריים: רכישת חומרי הגלם, הובלתם אל המפעל, עיבוד חומרי הגלם והפיכתם למוצר מוגמר המשווק לצרכנים. שלבים אלו משפיעים על מיקומו של המפעל על פי העקרון של מינימום הוצאות ומכסימום רווח. בהתאם לסוג חומרי הגלם ולסוג התעשייה עלינו למצוא את ההסבר לתפרוסת התעשייה לסוגיה: תעשיית ברזל ופלדה, תעשיית מכוניות, , תעשיית מטוסים וחלקיהם, תעשיית אלומניום, תעשיית טקסטיל, תעשיות עתירות ידע (היי טק) וכו'....
לגבי כל אחד מסוגי התעשייה עלינו למצוא בהתאם למאפייניה, את הגורמים המרכזיים אשר משפיעים על מיקומה.

לרוב ימוקמו התעשיות על פי צירוף הדרישות החשובות ביותר לכל סוג של תעשייה:
1. תעשיות צמודות לחומרי גלם – תעשיות המאבדות משקל אשר ימוקמו בקרבת חומרי הגלם בכדי להימנע מהובלת פסולת מיותרת שנוצרת בתהליך הייצור. כך למשל בטון אחד של עפרות ברזל, כחמישים אחוז הם חומרי פסולת ובתעשיית הנחושת כמות של 1 - 2 טונות של נחושת טהורה תימצא בכמות של 100 טון עפרת נחושת ועל כן מתבקש שהמפעל עצמו יהיה קרוב לחומר הגלם בכדי לחסוך הובלה מיותרת של חומרי הפסולת התופסים משקל ונפח רב.
2. תעשיות צמודות לשוק - סוג זה של תעשיות כולל בדרך כלל תעשיות שהובלת חומר הגלם שלהן זול מן המוצר המוגמר או כאלה שמוצריהן מתקלקלים והם מאבדים את ערכם תוך זמן קצר. כך למשל, באפיית לחם ובייצור משקאות קלים יש להוסיף כמויות מים גדולות שנמצאות בכל מקום ועל כן יוקם המפעל בסמוך לשוק הצרכנים. כמו כן הלחם מאבד את טריותו לאחר ימים ספורים ועל כן ייצורו צריך להיות בקרבת שוק הצרכנים.
גם תעשיית הרכבת המכוניות ממוקמת בקרבת השווקים הגדולים בגלל נפח המכונית הגדול פי 5 או 6 מנפחם של חלקיה לפני הרכבתם וכך ניתן לחסוך את עלויות ההובלה הגבוהות של המוצר המוגמר.
3. תעשיות הצמודות למקורות כוח (אנרגיה) – אלו הן תעשיות הדורשות אנרגיה רבה בתהליך ייצורם. כך למשל תעשיית זיקוק המתכות, ובמיוחד זיקוק האלומיניום דורש כמות רבה של אנרגיה.
4. תעשיות הצמודות לנתיבי תחבורה - משקל ונפח רב של חומר הגלם ושל המוצר המוגמר משפיע על מיקום התעשייה בסמוך לאמצעי החבורה היעילים והזולים ביותר. כך למשל, תעשיות זיקוק נפט ימוקמו סמוך לנמל ים, שדרכו מגיע הנפט או סמוך לצינור נפט וכך גם תעשיית הברזל והפלדה ימוקמו בסמוך לצומתי תחבורה חשובים, בעיקר בסמוך לים שכן ההובלה הימית היא אמצעי התחבורה הזול ביותר למרחקים ארוכים.
5. תעשיות הצמודות לכוח אדם – כך למשל תעשיית הטקסטיל אינה צורכת כמויות אנרגיה גדולות אלא כוח אדם רב ועל כן תתמקם לרוב בקרבת ריכוזי כוח אדם זול ורב בערים הגדולות. לעומת זאת תעשיית ההיי טק המאופיינת במוצרים בעלי נפח זניח אך בעל ערך מוסף גבוה תתמקם אף היא בערים הגדולות בקרבת כוח אדם משכיל ומיומן.

בתמונה: תעשיית דפי אורז בדלתת המקונג, ויטנאם. (צלם: מעין הס אשכנזי)

תעשייה חקלאית מסורתית זו מבוססת על הקרבה לאזור גידול האורז הגדול בויטנאם, לשוק צרכנים גדול ולכוח עבודה זול המאפיין את ויטנאם.

שאלה לדוגמא:
תאר את תפרוסת מרכזי התעשייה במדינות מזרח אירופה והסבר את גורמי המיקום של התעשייה.
הפתרון:
תפרוסת התעשייה במזרח אירופה וגורמיה:
1. ריכוז תעשייה גדול בשלזיה עלית, סמוך לקטוביץ' שבפולין, המתבסס על המכרות העשירים של פחם וברזל, מתכות אחרות ומקורות אנרגיה.
2. ריכוזי תעשייה יש בערי הבירה, בקרבת צירי תחבורה ראשיים יבשתיים ונהריים ובערים הסמוכות למכרות ולשדות הפקה, כגון: זיקוק נפט בפלויישטי ברומניה, תעשיה כבדה בערים קושיצ'ה בסלובקיה, אוסארבה בצ'כיה, הונדוורה ברומניה, מישקולץ בהונגריה ושצ'צ'ין ונובה הוטה בפולין.