ניתוח הידרולוגי

בשלב זה ננתח באמצעות המפה הפיסית את תפרוסת מקורות המים של חבל הארץ.
נתבונן במפה הפיסית של החבל ונתאר את מקורות המים לסוגיהם: הנהרות והנחלים הבולטים וכיוונם הכללי, אגן הניקוז שלהם, קו פרשת המים, מעיינות, ימות, אגמים, ביצות וקרחונים.

מפת מקורות המים של אוקראינה

לדוגמא - ניתוח הידרולוגי של אוקראינה:
אוקראינה שוכנת בדרום מזרח אירופה לחוף הים השחור והים האזובי שבדרומה. בחלקה הצפוני - מערבי משתרע מישור מכוסה אדמת כבול ושטחי ביצות נרחבים ולכן גם אזור זה הוא הפחות מאוכלס במדינה. מרכז המדינה מבותר על ידי נהרות רבים שהם יובלי הנהרות דנייסטר, בוג ודנייפר המנקזים את רוב שטח המדינה.

זיהוי ותיאור התהליכים המעצבים את הנוף

1.אלו תהליכים מעצבים את הנוף?

כוחות בניה: כוחות פנימיים (כוחות גיאולוגיים) – תנועת הלוחות הטקטוניים: התנגשות, התרחקות, חילוף

כוחות בליה: כוחות חיצוניים (כוחות גיאומורפולוגיים) – שחיקת פני השטח על ידי מים, קרחונים, רוח.

צורות הנוף הן פרי של מאבק בין כוחות הגיאולוגיה הפנימיים הבונים את פני כדור הארץ לבין כוחות הבליה החיצוניים המעצבים אותן מחדש.

אחד הגיאומורפולוגים הנודעים, האמריקאי ויליאם מוריס דייוויס (1850-1934) גרס שהתבליט הוא תולדה של מבנה, תהליכים והתפתחות בשלבים. הוא הבחין בין שלב התחלתי (נוף צעיר), שלב ביניים (נוף בוגר) ושלב סופי (נוף זקן). מחזור חיים כזה מתחיל בתנועה טקטונית, שכתוצאה ממנה מתפתח נוף צעיר, תלול במדרונותיו בד"כ; לימים מתבגר הנוף ונעשה מתון יותר, ולבסוף הוא מזדקן, ואז מתקבלים משטחים כמעט מישוריים. תנועה טקטונית חדשה יכולה לגרום ל"חידוש נעוריו".

2. הכוחות הפנימיים המעצבים את הנוף

ההסבר המקןבל כיום לגבי הגורמים הפנימיים המעצבים את פני כדור הארץ הוא תיאוריית טקטוניקת הלוחות. לפי תיאוריה זו קרום כדור הארץ (הליתוספירה) בנוי מ— 7 לוחות גדולים ומעוד מספר רב של לוחות קטנים הנעים זה ביחס לזה כרפסודות המשייטות מעל המגמה, חומר סלעי לוהט במצב צבירה נוזלי או צמיגי התופס את עיקר נפחו של כדור הארץ. הגורם העיקרי לתנועת הלוחות הטקטוניים מעל המגמה קשור במבנה כדור הארץ.
כדור הארץ מורכב משלוש שכבות עיקריות: הקרום, המעטפת והליבה (הגלעין).
עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד ל— 60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.
המעטפת מתחילה בעומק של בין 8 ק“מ ל—35 ק“מ ומסתיימת בעומק של 2900 ק“מ. על פי עדויות מחקריות וניתוח סלעים געשיים מורכב חלקה העליון של המעטפת ממינרלים סיליקטים (מורכבים מצורן, חמצן ומתכת אחת או יותר) היוצרים סלע בשם פרידוטיט. ככל שנעמיק לתוך שכבת המעטפת תעלה הטמפרטורה ובנקודה בה מגיעה הטמפרטורה ל 1500 מעלות צלסיוס מתחילה התכה של סלעי הפרידוטיט. החומר הסלעי המותך הוא המגמה.
הליבה היא השכבה הפנימית ביותר. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. על פי ההשערה המקובלת כיום מגיעה הטמפרטורה בגלעין ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס.
ככל שנתקרב לליבה תעלה הטמפרטורה והמגמה תהפוך בהדרגה לנוזלית יותר ולהיפך, ככל שהמגמה מרוחקת יותר מהגלעין היא תתקרר בהדרגה ותיהפך לחומר צמיגי. השינויים בטמפרטורת המגמה יוצרים בתוך המעטפת זרמי ערבול: המגמה הקרה יותר ולכן גם הצפופה יותר נוטה לנוע למטה, בכיוון כוח המשיכה ואילו המגמה החמה יותר והפחות צפופה נוטה לעלות כלפי מעלה. תוך כדי ההתרוממות מעלה מתקררת המגמה ושוקעת. כך נוצרת תנועה מעגלית ומחזורית של זרמים עולים ויורדים של מגמה. זרמים אלו הם הכוחות העיקריים המניעים את הלוחות הטקטוניים הצפים מעליהם.

הלוחות הטקטונים נעים בתנועה אטית מאד, בין חצי לשמונה סנטימטרים בשנה. במשך אלפי שנים מצטברת תנועה זו ובאה לידי ביטוי בתנועת הלוחות הטקטונים הכוללים בתוכם את האוקיאנוסים ואת היבשות.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של תנועה בין הלוחות הטקטוניים: פתיחה, סגירה והחלפה.

1. בתנועת הפתיחה הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה, נעים בכיוונים מנוגדים, באזור פתיחה על קרקעית האוקיינוס, כך שלמעשה נוצרים שוליים חדשים של לוח בעקבות בנייתו הגעשית של קרום אוקיאני חדש. בגבול כזה נוצר רכס מרכז אוקייני, שהוא רכס ענק, המתנשא מעל למישורי המצולות. הרכסים השונים מתחברים זה לזה במערכת מתפתלת המתמשכת על פני קרקעית האוקיינוסים לרוב.
כך למשל, האי איסלנד מצוי בלב האוקיינוס האטלנטי הצפוני על קו הגבול בין הלוח האירואסיאתי והלוח הצפון אמריקאי. זהו אי געשי שהתרומם מעל לפני הים כחלק מהרכס המרכז אוקיאני הפעיל שנוצר באזור פתיחה על קו הגבול שבין שני הלוחות.

2. ישנם שלושה סוגי תנועות סגירה והתנגשות בין שני לוחות הנעים זה לקראת זה: מפגש בין לוח ימי ללוח ימי, מפגש בין לוח יבשתי ללוח יבשתי ומפגש בין לוח ימי לוח יבשתי:

א. במפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוחת הלוח האוקייני, שצפיפות הקרום המרכיב אותו גבוהה יותר, מתחת ללוח יבשתי נבלע בתוך אזור הפחתה ומותך למגמה בעומק של 700 ק“מ. אזור ההפחתה כולל תהום אוקיינית עמוקה במקביל לשולי היבשת ושרשרת הרים גבוהה ביבשה. בנוסף לכך, מאופיין הלוח היבשתי באזור המפגש עם הלוח הימי בהרי געש. הרי הגעש נוצרים כאשר המאגמה פורצת מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. כאמור המאגמה היא חומר סלעי מותך המכיל תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה גבוהה (אלפי מעלות צלזיוס), ומקורה במעטפת כדור הארץ. צפיפות המאגמה נמוכה יחסית לסלעי הקרום, ולכן היא נוטה לעלות כלפי מעלה. כאשר נחסמת דרכה של המאגמה על ידי סלעי הקרום, מתחילה המאגמה להצטבר וליצור מאגר הנקרא תא מאגמה. תא המאגמה המלא יוצר לחץ רב על הסלעים המקיפים אותו, וכאשר נוצרים בהם סדקים – הם משמשים צינורות הזנה דרכם פורצת המאגמה אל פני השטח. במהלך ההתפרצות נפלטים מן הסדק חומרי הפליטה השונים, שחלק מהם נוחתים בסמוך ויוצרים מסביב לסדק סוללה של רסק סלעים, לבה ואפר. כל התפרצות גורמת להיווצרות חומר נוסף המגביה ומעבה את הסוללה, וכך מתפתח הר געש בצורת חרוט.
לעיתים קרובות מלווה המפגש בין הלוחות ברעידות אדמה. רעידת אדמה היא תופעת טבע גיאולוגית שלא ניתנת לחיזוי לטווח הארוך, והיא מתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים . לחץ שמצטבר בעקבות תנועת הלוחות זו ביחס לזו משחרר לפתע כמות עצומה של אנרגיה שמתבטאת בגלים סיסמיים המרעידים בעוצמה רבה את פני האדמה.
מפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוצר בגבול שבין לוח נאסקה שבדרום האוקיינוס השקט ובין החוף המערבי של אמריקה הדרומית. בשולי האוקיינוס נוצרה תהום פרו-צ'ילה ואילו ביבשה התרוממה שרשרת הרי האנדים ולצדם שורה של הרי געש.

ב. כתוצאה ממפגש בין שני לוחות ימיים נוצר חיכוך רב שגורם לעיתים קרובות לרעידות אדמה תת ימיות ואלה גורמות להיווצרותם של גלי צונאמי. צונאמי נוצר כאשר בלב האוקיאנוס, באזור המפגש בין שני לוחות טקטוניים גורמת רעידת אדמה ללוח הטקטוני העליון שנתון בלחץ עקב החדירה של הלוח שמתחתיו, להשתחרר ולנוע בעוצמה מלמטה למעלה, ולדחוף את המים כלפי מעלה במהירות. פעולה זו הכרוכה בשחרור אנרגיה רבה מזעזעת את המים ויוצרת גלים סיסמיים חזקים מאוד, הנעים במהירות של בין 400 ל-1,000 קמ"ש ופוגעים באזורי החוף בעוצמה רבה.
תופעה נוספת הנגרמת כאשר לוח אוקיאני אחד נוחת מתחת ללוח השני הם הרי געש תת ימיים שכעבור מאות ואלפי שנים של התפרצויות חוזרות ונשנות יכולים להפוך לאיים געשיים, למשל: איי יפן. בסמוך לאיים הללו נקבל תהום אוקיאנית עמוקה - במקום בו לוח אוקיאני אחד נכנס מתחת ללוח השני.

ג. מפגש בין שני לוחות יבשתיים גורם להתרוממות שרשרת הרים גבוהה עקב קימוט הקרום היבשתי באזור המפגש בין הלוחות. לדוגמא, הלוח ההודי (שחלקו ימי וחלקו יבשתי) נע צפונה לעבר הלוח האסייתי. האוקיאנוס שהפריד ביניהם הלך ונעלם עד שהקרום היבשתי של הודו התנגש בקרום היבשתי של אסיה. התנגשות עצומה זו גרמה להיווצרות רכס ההרים הגבוה בעולם - הרי ההימליה. שרשרות ההרים הגבוהות מסומנות על גבי המפה כהרי הקימוט האלפיני הצעיר.

3. תנועת החלקה היא תנועה אופקית של שני לוחות צמודים זה לזה הנעים במקביל זה לזה לאותו כיוון או לכיוונים מנוגדים במהירות תנועה שונה. תנועה זו מאפיינת למשל את שבר סן אנדראס בדרום-מערב קליפורניה שבארצות הברית, המהווה קו השקה בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפאסיפי והלוח הצפון-אמריקאי. תזוזת לוחות אלה אחד ביחס לשני בקצב של 4 ס"מ בשנה לאורך קו השבר היא הגורם העיקרי לרעידות אדמה תכופות באזור זה, אשר הגדולה והקטלנית בהן התחוללה ב-18 באפריל 1906 בסן פרנסיסקו. דוגמא נוספת לתנועת החלקה היא השבר הסורי-אפריקני. שבר זה הינו סדרה של שברים גאולוגיים מסוג העתק תזוזה אופקי שמאלי, שנמשך מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ. שבר זה הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה הפוקדות את האזורים שבהם הוא עובר.


תנועת הלוחות הטקטוניים זה ביחס לזה אחראית להיווצרותם של הרי הקימוט בנקודות המפגש בין לוחות, “הולדתם“ ו“מותם“ של האוקיאנוסים, פתיחתם של עמקים עמוקים וארוכים באזורי המפגש בין הלוחות ובאזורים אלה גם נמצא את מוקדי רעידות האדמה והפעילות הגעשית.

2. בעזרת המפה הפיזית והמפה הגיאולוגית אשר באטלס נתאר את מאפייניו הפיזיים של חבל ארץ הקשורים בעיצוב נופו: התחתרות נהר, דלתת נהר, פעילות קרחונית, תקופת הקימוט, מערכת הקימוט, קרבה למפגש לוחות, כיוון תנועת הלוחות, הרי געש, סוג המסלע וכיוב'...

ראש הנקרה - בליית סלעי הגיר על ידי גלי הים (צלם: מעין הס אשכנזי)

3. שאלה לדוגמא:

תאר את גורמי היווצרות רכס האנדים ואת מאפייניו.

תשובה לדוגמא:

רכסי האנדים נוצרו בקימוט האלפיני הצעיר מן המזוזואיקון, כחלק ממערכת הקורדיליארה האמריקאית, הנמתחת מאלסקה בצפון ועד כף הורן שבדרום. אזור זה מאופיין בפעילות געשית והוא כולל הרי געש פעילים ושטחים מכוסי בזלת.

הקימוט באזור זה עדיין לא נפסק שכן בתהליך נדידת היבשות הלוח האוקיאני נע ממערב למזרח ומתנגש ביבשת ושוקע מתחתיה באזור הפחתה. התהום האוקיאנית העמוקה, הנמצאת במקביל לחוף המערבי של היבשת, כ 100 ק"מ ממנה מעיד על כך.

4. משימה לתרגול:

אתה יוצא למסע לאורך נהר הינג צה משנגחאי למקורות הנהר:

1. תאר שלוש יחידות נוף שעברת בדרכך משנגחאי ועד למקורות הינג צה.

2. ציין תופעה גיאומורפולוגית אחת ותופעה גיאולוגית אחת שעברת בדרכך לאורך הנהר.

הכרת יחידות הנוף הטופוגרפיות

יחידת נוף טופוגרפית היא שטח בעל מאפיינים דומים של תבליט פני הקרקע.
יחידות הנוף הנפוצות הן: מישור חוף, רמה, בקעה, שפלה, עמק, רכס הרים, אגן וכד'...

בתמונה: הר קוק בניו זילנד, צלם: מעין הס אשכנזי

תרגיל:

לפניך הגדרות ליחידות הנוף השונות. התאם את ההגדרה המתאימה מתוך מחסן המילים והבא דוגמא מתוך האטלס.

1. שטח הנמוך מסביבתו, חסר מוצא ומהווה אזור ניקוז בפני עצמו: תשובה לדוגמא: אגן, אגן טרים, מערב סין.

2. אזור שפניו גבוהים יחסית מעל מפלס פני הים ובקרבתו הרים או רמות הגבוהים ממנו במידה רבה:

3. אזור הגבוה מפני הים או מסביבתו לפחות כמה מאות מטרים, שמרומיו מישוריים או בעלי תבליט מתון. בדרך כלל מסתיים אזור זה במתלול לפחות בצד אחד:

4. עמק צר וארוך, בין קווי העתק כמעט מקבילים שנוצר על ידי שקיעת קטע מקרום כדור הארץ והתרוממות שכבות סלעים משני עבריו:

5. שטח מוקף הרים הסוגרים עליו לאורך מרבית היקפו ונישאים מעליו במדרונות תלולים:

6. שטח יבשה שנתהווה בשפכו של נהר על ידי השקעת כמויות גדולות של סחופת המפריעים לזרימת הנהר לים וגורמים להתפלגות שפכו לכמה זרועות:

7. אזור הררי שאורכו גדול בהרבה מרוחבו ושפסגותיו ערוכות בטור או בצורת שרשרת או במספר טורים ושרשרות מקבילים:

8. שטח יבשה המוקף ממרבית עבריו בים או ימה:

9. בליטה גדולה של היבשה לתוך הים (ימה), תפנית חדה בכיוון קו החוף היוצרת מעין זיז גדול של יבשה כלפי הים:

10. שטח הנמצא בהקבלה לחוף, בעל שיפוע מתון מאד בכיוון החוף, לעיתים הוא צר ולעיתים בן מאות ק"מ:


מחסן מושגים: מישור חוף, רמה, אגן, בקע, שפלה, בקעה, שרשרת הרים, דלתה,חצי אי, מישור חוף, כף.

בחן את עצמך: מאפייני המפה

בחן את עצמך:

השלם את המשפטים הבאים בעזרת האטלס ובאמצעות החומר שנלמד עד כה בכיתה:

1. כאשר קנה המידה הוא : 1:250,000 והמרחק בסנטימטרים מנקודה אחת לשניה על גבי המפה הוא 4 ס"מ, המרחק האמיתי בק"מ יהיה: _____________.
2. כאשר מידת ההקטנה עצומה, כמות הפרטים המופיעים על גבי המפה תהיה: _____________.
3. דרום קוריאה נמצאת ביבשת: ___________.
4. מיצר ברינג נמצא בין ___________ לבין _____________.
5. העיר אדיס אבבה נמצאת על פני הרשת הגיאוגרפית במיקום הבא: _________________.
6. מיקומה של דרום אפריקה ביחס לקו גריניץ' הוא: _____________.
7. המרחק בקילומטרים בין חלב לדמשק הוא: _____________.
8. מידת ההקטנה של מפה בקנה מידה 1:1000 ____________ ביחס למידת ההקטנה של מפה בקנה מידה 1:100000.
9. קו התאריך הבינלאומי הוא : _______________.
10. כל ___________ מעלות אורך תהיה השעה מאוחרת או מוקדמת בשעה אחת בהתאמה ביחס לקו ___________.
11. דוגמא לסימן מוסכם במפה הממלא שטח: _______________.
12. דוגמא מתוך האטלס לאמצעי המחשה שאינו מפה (ציין פרטים מלאים של אמצעי ההמחשה, עמוד באטלס, שנת הוצאה של האטלס): _________________.
13. סדר גודלה של צפת על פי המקרא של המפה הוא: ________________.
14. דוגמא לסימן מוסכם קווי המופיע במפה: _______________.
15. קו הרוחב הארוך ביותר מסומן על גבי המפה באמצעות הספרה: ______________.
16. מיקומה של העיר טהרן על פני הרשת הגיאוגרפית הוא: _______________.
17. השמש , בתנועתה המדומה "עוברת" מעל נקודה מסוימת על פני כד"א בזווית מקורבת של 90 מעלות כל: ______________.
18. דלהי נמצאת באזור הזמן הבא: _______________.
19. הסימן המוסכם של עופרת הוא: _____________.
20. הפרש השעות בין ישראל לבין ברזיל הוא: _____________.

אם הצלחת להשיב נכונה על 80 אחוזים מבין השאלות אתה יכול להמשיך לשלב הבא.