ניתוח מערכת התחבורה

מערכת התחבורה משמשת כחוליה המקשרת בין היצרן לבין הצרכן ומהווה תנאי לקיום סחר וצמיחה כלכלית וכאמצעי לתנועת האוכלוסייה ממקום למקום בתוך המדינה, ממנה ואליה. בפרק זה ננתח את מאפייני התחבורה בחבל הארץ בו אנו עוסקים. במסגרת זו נעסוק בתפרוסת תשתית התחבורה וגורמי התפתחותה.

רשת התחבורה לסוגיה מתנהלת ביבשה, בים ובאוויר. יש להבחין בין כלי ההובלה הניידים לבין תשתית התחבורה הנייחת המשמשת את תנועת כלי התחבורה: כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי אוויר וצינורות גז ונפט. האמצעים הנייחים הם אלו שיופיעו על גבי המפות באטלס ואופן פיזורם מהווה מדד חשוב לקביעת רמת הפיתוח של המדינה.

1. נמלי הים והנהרות

מיקומם של הנמלים קשור בשילוב של מספר גורמים. ראשית, הנתונים הפיזיים של האזור בו ממוקם נמל ימי כוללים מפרץ טבעי או לחלופין נמל מלאכותי המגן על הנמל מפני רוחות וזרמי ים וכן ים עמוק המאפשר עגינתן של ספינות ענק. לצד נמלי הים ונתיבי השיט האוקיאניים ישנם נתיבי שיט פנימיים הכוללים שיט באגמים, נהרות ובתעלות, לעיתים במשולב. זהו אמצעי הובלה זול המשמש להובלת חומרי גלם וסחורות לפנים היבשת. לאורך נתיבי השיט הפנימיים נבנים נמלי נהר על גדות נהר עמוק ורחב המעניק הגנה מפני הים הפתוח ומוביל את האונייה ללב האזור המיושב. לעיתים התנועה בנתיבי השיט הפנימיים מוגבלת בחלק מימות השנה בשל קיפאון או בשל פיתולי נהר, אזורים רדודים והפרש ניכר בין מפלס הנהר בין מועדי הגיאות והשפל לאורך היממה. כמו כן נמל נהרי עלול להיות קטן מדי לאוניות גדולות. דוגמא לנמלי נהר נמצא בבואנוס איירס בארגנטינה ובלונדון, בריטניה. באזורים שעברו עיצוב קרחוני נמצא נמלי פיורד, הממוקמים בתוך פיורד המאופיין כנמל עמוק ומוגן מפני הים הפתוח. כך גם נמצא נמל אי, נמל אשר בחזיתו ממוקם אי המגן על האוניות, כמו איי האורך בחוף מול ניו יורק או האיים הגעשיים הממוקמים מול נמל העיר אוקלנד בניו זילנד. גורם נוסף וחיוני למיקומם של נמלים הן עתודות קרקע נרחבות לצרכי פיתוח רציפים וכן לצורך מחסנים והצבת מכולות. נוסף לנתונים הפיזיים זקוק הנמל לעורקי תחבורה, מסילות רכבת וכבישים ראשיים, המקשרים את הנמל אל פנים היבשת. תנאי הכרחי לפיתוח של נמל הוא עורף כלכלי (הינטרלנד), דהיינו פעילות כלכלית ענפה באזור המזינה את הנמל וניזונה ממנו וכן חזית כלכלית (פורלנד) מעבר לים, דהיינו שווקים מעבר לים הקשורים אל הנמל. המרחב הימי הוא השטח שבין הנמל לנמל היעד, כאשר המרחב הימי העמוס ביותר הוא האוקיאנוס האטלנטי הצפוני המקשר בין ארצות מערב אירופה לארה"ב. גם הים התיכון הוא מרחב ימי עמוס וגם המפרץ הפרסי. מרחבים ימיים השתנו בזכות תעלות חוצי יבשות כמו תעלת סואץ במצרים ותעלת פנמה. התחבורה החופית מתאימה לחופים מפורצים, בספינות קטנות, בעיקר במדינות בעלות חופים ארוכים כמו טורקיה.

נמל הממוקם בתוך פיורד בחצי האי אקרואה בניו זילנד (צלם: מעין הס אשכנזי)

2. מסילות הברזל
מסילות הברזל מתאימות בעיקר למדינות יבשתיות בעלות שטח גדול, מתועשות ובעלות מסורת של שימוש במסילות ברזל כדוגמת ארה"ב, סין, רוסיה, מערב אירופה ומרכז אירופה. הרכבות מתאימות למטענים בעלי נפח ומשקל רב שאינם מתקלקלים במהירות ונועדו להובלה על פני מרחק רב, כחמש מאות קילומטרים ומעלה ומשלימות את ההובלה הימית ביצירת קשר יבשתי בין הנמל הימי לבין היעד.
התחבורה המסילתית נוחה במיוחד באזורים מישוריים נרחבים אך באזורים הרריים וגבעיים נתקלת סלילת המסילה בקשיים רבים שכן בניגוד לכביש, הרכבת אינה יכולה לנסוע בדרך כלל בשיפוע העולה על 15 מעלות. כדי להתגבר על מגבלה זו נוהגים להיעזר באזורים ההרריים באמצעים הנדסיים הכוללים כרית מנהרות, מילוי סוללות ויישור הקרקע. השימוש הנרחב באמצעים אלו קשור לרמת הפיתוח של המדינה ולהשקעות כספיות גבוהות ולפיכך נמצא לרוב מסילות ברזל הרריות במדינות המפותחות.
כך למשל, יפן היא אחת המדינות ההרריות המאופיינות בתחבורה מסילתית מפותחת ביותר. חברת הרכבות היפנית היא כיום בעלת תנועת הנוסעים הגדולה בעולם. חלק מרכזי מרשת הרכבות שמפעילה יפן היא רשת של רכבות מהירות בשם שינקנסן. רשת רכבות זו מחברת כיום את רוב הערים ביפן ברכבות שמהירותן מגיעה ל 300 קמ"ש העוברות באזורים הרריים בתוך מנהרות ועל פני גשרים.

3. מערכת הכבישים
מערכת הכבישים משמשת לצורך הובלת סחורות לטווח קצר ונוסעים. רוחב הכבישים וצפיפותם מושפע מאינטנסיביות השימוש בהם. באזורי מטרופולין מתועשים ומאוכלסים בצפיפות בהם רמת המינוע גבוהה נמצא רשת צפופה של כבישים אך ככל שנתרחק מריכוזי האוכלוסין כך תרד צפיפות הדרכים. עם זאת ככל שהמדינה מפותחת יותר כך רמת הכבישים גם באזורי השוליים תהיה גבוהה יחסית ותאפשר נגישות נוחה ומהירה לכל חלקי המדינה. במדינות המתפתחות, יכולתה של המדינה להשקיע בתשתיות התחבורה מוגבלת, רמת המינוע נמוכה והפעילות הכלכלית מצומצמת יחסית ולכן נמצא במדינות אלו רמת פיתוח נמוכה של רשת הכבישים אשר תרד ככל שנתרחק מעיר הראשה אל אזורי השוליים. מכשולים טבעיים וטופוגרפיים עשויים אף הם להשפיע על צפיפותה של רשת התחבורה. כך, רכסי הרים, אגמים, ימות ונהרות מקשים על פיתוח הכבישים באותו אזור אולם ככל שרמת הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המדינה גבוה יותר כך גם נמצאים יותר פתרונות הנדסיים יקרים ומורכבים כמנהרות וגשרים שיאפשרו את פיתוח רשת התחבורה גם באזורים אלו.

4. נמלי התעופה
התחבורה האווירית משמשת בעיקר להובלת נוסעים אך גם מטענים בעלי נפח מצומצם ובעלי ערך מוסף גבוה כמו יהלומים או סחורות בעלות זמן מדף קצר כגון: פרחי נוי. עיקר תחבורה האווירית מתקיימת בין האזורים המפותחים כלכלית ומספרם של נמלי התעופה במדינה ותפרוסתם בחבליה השונים של המדינה מהווים מדד לפיתוחה הכלכלי אך גם לסדר גודלה של המדינה.
תפרוסתם של נמלי התעופה ברחבי המדינה נקבעת על פי צירוף של שורה של שיקולים:
שדה התעופה חייב להיות ממוקם באזור מישורי נרחב עבור מסלולי ההמראה והנחיתה,מקום חניה למטוסים, שטחי אחסון ומנהלה ועבור חניה לכלי רכב. כדי לשרת את ריכוזי האוכלוסין על שדה התעופה להימצא בקרבתם תוך שמירה על מרחק שימנע את מפגעי הרעש וחשיפת האוכלוסייה לסכנת תאונות אוויריות סמוך להמראה או לנחיתה של המטוס. כמו כן באזורים צפופי האוכלוסין הקרקעות יקרות מאד בשל הביקוש הגבוה לקרקע ועל כן שדה התעופה ימוקם במרחק נסיעה סביר מריכוזי האוכלוסייה תוך הקמת רשת תחבורה שתקשר בנוחיות את ריכוזי האוכלוסייה אל הנמל. בנוסף לכך שדה התעופה ימוקם באזור שאינו סובל מתופעות אקלימיות חריגות כגון ערפילים, רוחות עזות וכיוב'...

5. הובלה בצינורות
צינורות מעבירים חלק גדול של הגז והנפט בעולם שכן הוצאות ההובלה בצינורות קטנות בהרבה משל אמצעי התחבורה היבשתיים האחרים. כך מהווה רשת צינורות הגז והנפט חלק מהמערכת התחבורתית של צפון אמריקה, אירופה, רוסיה והמזרח התיכון.
קיימים סוגי צינורות שונים להובלה, המסווגים בהתאם לקוטרם ולתפקודם. הצינורות הקטנים אוספים את הנפט מן הבארות למיכל הריכוז שבשדה וצינורות גדולים יותר מעבירים אותו אל בתי הזיקוק ואל הנמלים.
הובלת הנפט בצינורות זולה למדי, אך ההובלה באוניות מכליות זולה יותר. הגורם המגביל שימוש במכליות ענק הוא בדרך כלל עומק הים, ולא מגבלות הנדסיות.
הובלת גז בצינורות זולה מהובלת נפט בצינורות שכן הובלה זו אינה דורשת תחנות שאיבה גדולות לשם הזרמתו של הנפט. אם שדה הגז מרוחק מהשוק משתלם להובילו בצינורות ממקור הפקתו ועד לתחנת הכוח הנמצאת ליד השוק, יותר מאשר להקים את תחנת הכוח ליד שדה הגז.
יתרון מרכזי של השימוש בצינורות הוא יכולתם להוביל נפט עבור מדינות אשר חסרות מוצא אל הים. קושי מרכזי בהובלה באמצעות צינורות הוא מדינות העוינות זו לזו הנמצאות לאורך נתיב הצינור.
כך למשל, צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן המכונה גם צינור הנפט BTC הוא צינור הנפט המוביל נפט גולמי משדה הנפט אזרי-שירג-גונשלי בים הכספי (במימי אזרבייג'ן) אל הים התיכון. אורכו של הצינור הוא 1,776 ק"מ, כאשר 440 ק"מ מתוכם באזרבייג'ן, 260 ק"מ בגאורגיה ו-1,076 ק"מ בטורקיה. לאורך הצינור פועלות שמונה תחנות שאיבה. הצינור עובר דרך באקו בירת אזרבייג'ן, טביליסי, בירת גאורגיה וג'ייהאן, עיר נמל בדרום-מזרח חופי הים התיכון של טורקיה. צינור זה הוא השני באורכו בעולם (הארוך ביותר הוא צינור הנפט דרוז'בה, מרוסיה למרכז אירופה) והראשון שמסוגל להעביר נפט מאסיה לאירופה, לא דרך רוסיה והוא נחנך בג'ייהאן ב-28 במאי 2006.
קו ישיר של הצינור מהים הכספי למפרץ הפרסי דרך איראן היה מספק דרך קיצור, אבל איראן נחשבה לפרטנר לא רצוי ממספר סיבות: המשטר הדתי קיצוני באיראן עסוק בפיתוח תוכנית הגרעין ועל רקע זה הוטלו עליו סנקציות שהגבילו מאוד את ההשקעות המערביות במדינה. עניינים אלה הצרו את האפשרויות לנתיבים למערב לכדי טורקיה ולחוף הים התיכון, שניתן להגיע אליו דרך גאורגיה או דרך ארמניה. הדרך מארמניה בעייתית מבחינה פוליטית מהסיבות הבאות: סכסוך צבאי לא פתור בין ארמניה ואזרבייג'ן על נגורנו קרבאך ובשל המתיחות הפוליטית בין ארמניה וטורקיה, הנובעת מהוויכוח הלא פתור בעניין רצח העם הארמני. לפיכך נותר הנתיב אזרבייג'ן-גאורגיה-טורקיה כדרך האפשרית מבחינה פוליטית, למרות שהיא ארוכה ויקרה יותר לבניה ביחס לאפשרויות האחרות.

שאלה לדוגמא:
1. תאר את הקשיים העומדים בפני פיתוח מערכת התחבורה בשבדיה וכיצד מתמודדים עמם.

התשובה:
הקשיים של מערכת התחבורה בשבדיה:
א. שבדיה היא ברובה ארץ הררית וכידוע הרים מקשים על פיתוח התחבורה.
ב. מערכת הנחלים (הידרוגרפיה) מבתרת את הנוף ממערב למזרח והעמקים צרים ותלולים, דבר המקשה על סלילת דרכים.
ג. ריבוי ימות מצריך הארכת הדרכים.
ד. תנאי אקלים קשים – קיפאון חודשים רבים בשנה.
למרות הקשיים הנ"ל יש בשבדיה מערכת תחבורה מעולה כיוון ששבדיה היא מדינה מפותחת. המדינה מרושתת בכבישים רבים בעיקר בדרום המיושב בצפיפות רבה יחסית ומסילות ברזל אורכיות המחברות את הצפון לדרום. באזורי ההרים ישנו שימוש במנהרות ובגשרים והמעבר מעל הנהרות הוא באמצעות גשרים.

משימה:
תאר את מערכת התחבורה בארגנטינה והסבר שני קשיים הניצבים בפני פיתוחה.

ניתוח תפרוסת התעשייה

בפרק זה נלמד לתאר ולהסביר את תפרוסת התעשייה ברחבי המדינה, תוך התייחסות לשיקולי המיקום העיקריים של התעשיות לסוגיהן.

המפות הנדרשות: מפה כלכלית אזורית (למשל: חצי האי האיברי – כלכלה).

התעשייה היא עיבוד חומרי גלם והגדלת ערכם באמצעות הפיכתם למוצר מוגמר. תהליך זה כולל ארבעה שלבים עיקריים: רכישת חומרי הגלם, הובלתם אל המפעל, עיבוד חומרי הגלם והפיכתם למוצר מוגמר המשווק לצרכנים. שלבים אלו משפיעים על מיקומו של המפעל על פי העקרון של מינימום הוצאות ומכסימום רווח. בהתאם לסוג חומרי הגלם ולסוג התעשייה עלינו למצוא את ההסבר לתפרוסת התעשייה לסוגיה: תעשיית ברזל ופלדה, תעשיית מכוניות, , תעשיית מטוסים וחלקיהם, תעשיית אלומניום, תעשיית טקסטיל, תעשיות עתירות ידע (היי טק) וכו'....
לגבי כל אחד מסוגי התעשייה עלינו למצוא בהתאם למאפייניה, את הגורמים המרכזיים אשר משפיעים על מיקומה.

לרוב ימוקמו התעשיות על פי צירוף הדרישות החשובות ביותר לכל סוג של תעשייה:
1. תעשיות צמודות לחומרי גלם – תעשיות המאבדות משקל אשר ימוקמו בקרבת חומרי הגלם בכדי להימנע מהובלת פסולת מיותרת שנוצרת בתהליך הייצור. כך למשל בטון אחד של עפרות ברזל, כחמישים אחוז הם חומרי פסולת ובתעשיית הנחושת כמות של 1 - 2 טונות של נחושת טהורה תימצא בכמות של 100 טון עפרת נחושת ועל כן מתבקש שהמפעל עצמו יהיה קרוב לחומר הגלם בכדי לחסוך הובלה מיותרת של חומרי הפסולת התופסים משקל ונפח רב.
2. תעשיות צמודות לשוק - סוג זה של תעשיות כולל בדרך כלל תעשיות שהובלת חומר הגלם שלהן זול מן המוצר המוגמר או כאלה שמוצריהן מתקלקלים והם מאבדים את ערכם תוך זמן קצר. כך למשל, באפיית לחם ובייצור משקאות קלים יש להוסיף כמויות מים גדולות שנמצאות בכל מקום ועל כן יוקם המפעל בסמוך לשוק הצרכנים. כמו כן הלחם מאבד את טריותו לאחר ימים ספורים ועל כן ייצורו צריך להיות בקרבת שוק הצרכנים.
גם תעשיית הרכבת המכוניות ממוקמת בקרבת השווקים הגדולים בגלל נפח המכונית הגדול פי 5 או 6 מנפחם של חלקיה לפני הרכבתם וכך ניתן לחסוך את עלויות ההובלה הגבוהות של המוצר המוגמר.
3. תעשיות הצמודות למקורות כוח (אנרגיה) – אלו הן תעשיות הדורשות אנרגיה רבה בתהליך ייצורם. כך למשל תעשיית זיקוק המתכות, ובמיוחד זיקוק האלומיניום דורש כמות רבה של אנרגיה.
4. תעשיות הצמודות לנתיבי תחבורה - משקל ונפח רב של חומר הגלם ושל המוצר המוגמר משפיע על מיקום התעשייה בסמוך לאמצעי החבורה היעילים והזולים ביותר. כך למשל, תעשיות זיקוק נפט ימוקמו סמוך לנמל ים, שדרכו מגיע הנפט או סמוך לצינור נפט וכך גם תעשיית הברזל והפלדה ימוקמו בסמוך לצומתי תחבורה חשובים, בעיקר בסמוך לים שכן ההובלה הימית היא אמצעי התחבורה הזול ביותר למרחקים ארוכים.
5. תעשיות הצמודות לכוח אדם – כך למשל תעשיית הטקסטיל אינה צורכת כמויות אנרגיה גדולות אלא כוח אדם רב ועל כן תתמקם לרוב בקרבת ריכוזי כוח אדם זול ורב בערים הגדולות. לעומת זאת תעשיית ההיי טק המאופיינת במוצרים בעלי נפח זניח אך בעל ערך מוסף גבוה תתמקם אף היא בערים הגדולות בקרבת כוח אדם משכיל ומיומן.

בתמונה: תעשיית דפי אורז בדלתת המקונג, ויטנאם. (צלם: מעין הס אשכנזי)

תעשייה חקלאית מסורתית זו מבוססת על הקרבה לאזור גידול האורז הגדול בויטנאם, לשוק צרכנים גדול ולכוח עבודה זול המאפיין את ויטנאם.

שאלה לדוגמא:
תאר את תפרוסת מרכזי התעשייה במדינות מזרח אירופה והסבר את גורמי המיקום של התעשייה.
הפתרון:
תפרוסת התעשייה במזרח אירופה וגורמיה:
1. ריכוז תעשייה גדול בשלזיה עלית, סמוך לקטוביץ' שבפולין, המתבסס על המכרות העשירים של פחם וברזל, מתכות אחרות ומקורות אנרגיה.
2. ריכוזי תעשייה יש בערי הבירה, בקרבת צירי תחבורה ראשיים יבשתיים ונהריים ובערים הסמוכות למכרות ולשדות הפקה, כגון: זיקוק נפט בפלויישטי ברומניה, תעשיה כבדה בערים קושיצ'ה בסלובקיה, אוסארבה בצ'כיה, הונדוורה ברומניה, מישקולץ בהונגריה ושצ'צ'ין ונובה הוטה בפולין.

ניתוח המאפיינים החקלאיים

ענף החקלאות הוא העתיק בענפי הכלכלה של התרבות האנושית ועיקרו הוא גידול צמחים ובעלי חיים בכדי להפיק מהם מזון וחומרי גלם.

בפרק זה נעסוק בזיהוי רמת הפיתוח של המדינה באמצעות ניתוח של מאפייני החקלאות באותה מדינה. כמו כן נתאר את תפרוסתם של ענפי החקלאות לסוגיהם ונסביר את הגורמים לתפרוסת זו.

מאפייני החקלאות

באמצעות בחינת שיעור המועסקים בחקלאות נוכל לקבוע את רמת הפיתוח של המדינה. כך למשל בזאיר שיעור המועסקים בחקלאות עומד על 65 אחוזים בעוד שבקנדה שיעור זה עומד על 3 אחוזים בלבד. אחוז גבוה של עוסקים בחקלאות במדינות המתפתחות מצביע על חקלאות מסורתית המאופיינת בשימוש בטכנולוגיה מסורתית המבוססת על אנרגיית שרירים הכוללת שימוש בכוח אדם רב ובבעלי חיים לצורך העבודה החקלאית. לעומת זאת במדינות המפותחות נמצא אחוז נמוך (פחות מ 5 אחוזים) של עוסקים בחקלאות כיוון שזוהי חקלאות מודרנית. החקלאות המודרנית מבוססת על כלים ממונעים, אמצעי דישון והדברה כימיים וביולוגים, חממות ומערכות השקיה מודרניות כגון טפטפות, קו נוע וכד'... בחקלאות המודרנית ניתן להגיע לתנובת יבולים רבה ובאיכות טובה ועל כן החקלאות במדינות המפותחות מיועדת לשיווק ומאופיינת כחקלאות מסחרית. לעומת זאת במדינות המתפתחות מרבית המשקים אינם מצליחים לייצר עודפים רבים ומרבית המזון הבסיסי הגדל המשקים החקלאיים (אורז, חיטה, תירס) משמשים את צרכי המשפחה. משקים אלה מאופיינים בחקלאות לצרכי מחייה. עם זאת, במדינות המתפתחות הטרופיות התפתחו בהשפעת הקולוניאליזם האירופי בעיקר במהלך המאה התשע עשרה משקים המבוססים על גידולים טרופים המיועדים לייצוא: קפה, קקאו, צמג (גומי טבעי) תה וכו'... חקלאות מסחרית זו אופיינית למשל בוייטנאם המייצאת פולי קפה, קנה סוכר, גומי, תה וכד'...

סיווג נוסף המבחין בין המשקים החקלאיים בכל רחבי העולם הוא ההבחנה בין גידולים אינטנסיביים לבין גידולים אקסטנסיביים. כאשר נתאר את הגידולים החקלאיים יש לציין אם מדובר בגידולים אינטנסיביים בהם מושקע הון בטכנולוגיה או בכוח אדם רב ליחידת שטח ועל כן התפוקה ליחידת שטח גבוהה. כך למשל האורז הנפוץ כגידול מזון בסיסי במדינות דרום מזרח אסיה דורש כוח אדם רב לאורך כל שלבי הגידול, החל משלב הכשרת הקרקע ודישונה, השתילה הידנית, התחזוקה השוטפת של חלקות האורז המוצפות במים ועד לקציר האורז וייבושו. כך גם גידול בקר לחלב (רפת) דורש עבודה לאורך כל שעות היממה תוך שימוש באמצעים טכנולוגים לצורך החליבה, מעקב אחר מצבן של הפרות החולבות לאורך שעות היממה ומתקני הקירור. גידולים אינטנסיביים נוספים הם לולים וגידול ירקות ופרחים בחממות הכרוכים בהשקעת הון בטכנולוגיה ובעבודה שוטפת. לעומת זאת גידולים אקסטנסיביים מאופיינים בהשקעת הון וכוח אדם מצומצם כך שהתפוקה ליחידת שטח קטנה יחסית ועל רקע זה הגידולים ישתרעו על פני שטחים נרחבים. גידולים אלו כוללים את גידול החיטה, מרעה בקר וצאן, ייעור וכיוב'...

גורמי התפרוסת העיקריים של האזורים החקלאיים

ניתן להצביע על מספר גורמים מיקום כלליים של האזורים החקלאיים במדינות העולם השונות:

1. אזורים המאופיינים בכמויות גשמים של מעל 200 מ"מ.

2. עמקי הנהרות הגדולים העשירים במים לאורך כל ימות השנה (למשל: הנילוס, עמק הפרת וחידקל) ובאדמת סחף (אלוביום) פוריה.

3. אזורים מישוריים: מישורי חוף, דלתאות, שפלות, רמות ועמקי הרים ונהרות. החקלאות המודרנית תתמקד לרוב באזורים אלו כיוון שהם מאופיינים בשטחים גדולים ורציפים בהם ניתן להפעיל מיכון חקלאי (טרקטורים, קומביינים וכד'... ).

4. אזורים הרריים מתאימים לגידולי מטעים, כרמים ומרעה צאן ובקר ולקיומה של חקלאות מסורתית המבוססת על חקלאות מדרגות הרים (טראסות).

גורמי התפרוסת של הגידולים החקלאיים לסוגיהם

קיים קשר הדוק בין תפרוסת הגידולים החקלאיים לסוגיהם לבין של שורה של גורמי השפעה על תפרוסתם: סוג האקלים (הכולל בתוכו את כמות המשקעים השנתית, עונת המשקעים וטמפרטורה שנתית ממוצעת) , סוג הקרקע והטופוגרפיה.

כך למשל, החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. תנאי הגידול הרצויים ביותר הם 200 – 500 מ"מ משקעים, תקופה קרירה בזמן הגידול הצמחי, ועונה חמה ויבשה בזמן הבשלת הגרגרים. תנאים אלה שוררים באזורים העיקריים של גידול החיטה והם: מישורי רוסיה הדרומית ואזור הדנובה, האגן הים תיכוני, המישורים במרכז ארצות הברית וקנדה, צפון מערב הודו, צפון סין, ארגנטינה ודרום מזרח אוסטרליה. עיקר גידול החיטה בא"י נעשה באיזור הנגב.

שאלה לדוגמא:

1. תאר את ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה.

2.ציין את אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה והסבר את גורמי תפרוסתם.

כיצד נשיב על השאלה?

בתיאור תפרוסת החקלאות יש לציין את סוג הגידולים החקלאיים הנפוצים, לתאר את ריכוזי הפעילות החקלאות על פי שמות החבלים הטבעיים ומיקומם במדינה ולהסביר את גורמי התפרוסת השונים: אקלים, טופוגרפיה וסוג הקרקע.

באילו מפות נשתמש?

מפה פיזית אזורית (מזרח אירופה), מפה כלכלית אזורית, מפת אקלים אזורית ועולמית, מפת קרקעות עולמית.

הפתרון לשאלה:

1. ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה:

חיטה – במישורי הסחף של הדנובה ונהר מריצה – אזורים מישוריים, אדמת סחף פורייה, מים להשקיה מהנהרות ומגשמים כל השנה.

גידול בע"ח – בקר וצאן – בעיקר באזורים ההרריים – אין שם קרקע טובה לחקלאות, אך יש מרעה טבעי בשפע כל השנה, גם באזורים היבשים יותר.

2. אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה הם באזור מישורי הדנובה, הרמה שבצפון מזרח המדינה ואזור עמקי הנחלים מריצה וארגנה.

3. הסיבות לתפרוסת אזורי החקלאות בבולגריה הם: באזורים אלו אדמת סחף פורייה המובאת ע"י הנהרות. הנהרות מספקים מים בשפע לחקלאות כל השנה. האקלים נוח למדי: אזור האקלים בבולגריה הוא ממוזג: Cfb –ממוזג, משקעים כל השנה, החם בחודשים פחות מ – 22 מעלות, אך לפחות מארבעה חודשים הטמפרטורה מעל 10 מעלות, כלומר קיץ חם למדי. טמפרטורות קיץ ממוצעות – כ - 20 מעלות, טמפרטורות חורף ממוצעות – 0 -5- מעלות וכמות המשקעים השנתית הממוצעת כ- 750 מ"מ.

גידולי חיטה ברמת טיבט, צפון מערב סין (צילם: מעין הס אשכנזי)

שאלה:
הסבר מדוע בצפון סין מגדלים בעיקר חיטה ובדרום סין מגדלים בעיקר אורז. הבא גורם פיזי אחד וגורם אנושי אחד.

רמת הפיתוח הכלכלי

הכלכלה היא תורת הארגון של ייצור התוצרת וחלוקתה בין הצרכנים. המחקר בתחום הכלכלה עוסק באופן בו משאבים נגישים במחסור משמשים, מעובדים, מיוצרים, מוקצים, מופצים ונצרכים כמוצרים.
בפרק זה נבחן את רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה באמצעות שורה של מדדים כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים.

לפניכם מספר מדדי פיתוח כלכליים אשר יוכלו לסייע בהערכת רמת הפיתוח הכלכלית של המדינה:

1. התוצר המקומי הגולמי לנפש בשנה (תמ"ג)
התמ"ג הוא סך כל התשלומים לכל גורמי הייצור הקיימים בארץ מסוימת מבלי לכלול את התשלומים שמקבלים גורמי ייצור מקומיים הנמצאים בחו"ל ואשר נכללים בחישוב התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). על רקע זה התמ"ג הוא קנה מידה מדויק לפעילות הכלכלית והוא מלמד על רמת הפעילות הכלכלית במדינה. החישוב המחלק את סך התוצר הלאומי או המקומי במספר האוכלוסין במדינה הוא התוצר לנפש שמקובל לראותו כאחד המדדים החשובים ביותר לרמת התפתחותה הכלכלית של מדינה.
התמ"ג לנפש הוא האמצעי העיקרי להבחנה בין מדינות מתפתחות ומפותחות, אם כי יש צורך להוסיף עליו מדדים נוספים. במרבית המדינות המתפתחות התמ"ג אינו עולה על 10,000 דולרים לאדם לשנה ולעיתים קרובות הרבה מתחת לסכום זה. כך למשל במאלי אשר במערב אפריקה התמ"ג לנפש עומד על 1200 דולר לשנה (מקום 206 בעולם) בעוד שבמכסיקו התמ"ג לנפש עומד על 10,000 דולר לשנה (מקום 87 בעולם). עם זאת במדינות המפרץ שעל פי מדדים אחרים עשויות להיות ברשימת המדינות המתפתחות התל"ג גבוה יחסית בשל רווחי הנפט ומספרם הקטן יחסית של תושביהן. כך למשל בקטר המונה פחות מ 900 אלף תושבים עומד התל"ג על 27,400 (מקום 34 בעולם).
לעומת זאת במרבית המדינות המפותחות התמ"ג עומד על כמה עשרות אלפי דולרים בשנה אך גם במדינות אלה קיימת שונות רבה. כך למשל בפורטוגל התמ"ג לנפש עומד על 19,300 בשנה (מקום 55 בעולם) ואילו בקנדה הוא עומד על 34,000 דולר לשנה (מקום 12 בעולם) ואילו בלוקסנבורג התל"ג עומד על 55,000 דולר (מקום שני בעולם).

2. התפלגות המועסקים במשק על פי מגזרים
נהוג לחלק את המועסקים במשק כלשהוא לשלושה עד חמישה מגזרים (סקטורים) ואופן ההתפלגות לפי מגזרים אלה הוא מדד המצביע על רמת הפיתוח של המדינה בה אנו עוסקים.
הסקטור הראשון: הפקת חומרי הגלם וכולל את העוסקים בגידולים חקלאיים, דייג, כרייה במכרות.
הסקטור השני: עיבוד חומרי הגלם והעלאת ערכם עם הפיכתם למוצר מוגמר – פועלי התעשייה לסוגיה.
הסקטור השלישי: אספקת שירותים ברמה שאינה דורשת השכלה גבוהה – נהגים, סוחרים, שוטרים וכד'...
הסקטור הרביעי: אספקת שירותים ברמה הדורשת השכלה גבוהה – מורים, מהנדסים, תכנתים, אחיות, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכד'...
הסקטור החמישי: מנהלים ומתכנני מדיניות – מנהלי בתי חולים, שופטים, מנהלי חברות היי טק וכד'...
ככל שגדול חלקו של המגזר הראשוני בהתפלגות המועסקים במשק מדובר על מדינה בעלת רמת פיתוח נמוכה שכן חלק גדול עוסק בהפקת חומרי גלם ובחקלאות, דבר המעיד על רמת השכלה נמוכה ורמה טכנולוגית נמוכה שבאה לידי ביטוי בחקלאות מסורתית עתירת כוח אדם ובהעסקתם של רבים במכרות. לעומת זאת ככל שגדל חלקה של התעשייה, רמת ההכנסה של המדינה גדלה ועמה גם רמת השירותים השונים שמספקת המדינה לתושביה ובכלל זאת גם שירותי השכלה. האפשרות לרכישת השכלה גבוהה מאפשרת את המשך פיתוחה הטכנולוגי של המדינה ואת המשך הצמיחה הכלכלית.
באשר למגזר השירותים, במדינה מתפתחת, לצד מועסקים רבים בחקלאות ובתעשייה יהיה מגזר השירותים בעיקר ברמה השלישונית, במקצועות שאינם דורשים השכלה: נהגים, סוחרים, מאבטחים, מנקים וכד'.... לעומת זאת במדינה מפותחת המאופיינת ברמת שירותים גבוהה יהיה אחוז המועסקים בסקטור הרביעי והחמישי גבוה. מצב זה משקף רמת השכלה גבוהה, תעשיה המבוססת על תעשיית היי טק ורמת השקעה גבוהה של המדינה בשירותים לאזרח. אלו הם מאפייני החברה הפוסט תעשייתית, השלב החברתי – כלכלי בו מצויות כיום המדינות המפותחות. בחברה זו ההכנסה ממגזר השירותים היא הגבוהה ביותר.
3. הרכב סחר החוץ
הרכב סחר החוץ כולל את ייבוא הסחורות אל המדינה ואת ייצוא הסחורות מהמדינה. בשל רמה טכנולוגית נמוכה המדינות המתפתחות מאופיינות בייצוא חומרי גלם או במוצרים ברמת פיתוח נמוכה (חומרי גלם כגון נפט, פחם וגז ומוצרי מזון וטקסטיל) בעוד שהמדינות המפותחות המאופיינות ברמה טכנולוגית גבוהה מאופיינים ביצוא מוצרים ברמת פיתוח גבוהה (מוצרי היי טק, מכוניות, מטוסים וכד'). בתחום הייבוא, ככל שרמת החיים גבוהה יותר כך גם ייבוא הסחורות למדינה יאופיין במוצרים ברמת פיתוח גבוהה ומוצרי צריכה מגוונים. לעומת זאת , במדינות המתפתחות , במצב של מחסור כרוני במזון בשל ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסייה תשקיע המדינה את מטבע הזר המועט שברשותה בעיקר ברכישת מזון בסיסי ולא במוצרי מותרות.

לצד המדדים הכלכליים נעשה שימוש במדדים נוספים שהוזכרו בפרקים הקודמים ואשר רובם מופיעים במפות העולמיות הנושאיות באטלס: צריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום, קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה, רמת העיור, מדרג עירוני, מבנה הגילאים, לידות חיים לכל 1000 תושבים בשנה,מיתות לכל אלף תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, יודעי קרוא וכתוב, מספר כלי רכב למשפחה, מספר הרופאים לכל אלף תושבים, שיעור האבטלה, אחוז התושבים במדינה המחוברים לאינטרנט וכד'...

בתמונה: רחוב ראשי בפוסן, עיר הנמל הדרומית של דרום קוריאה.(צלם: מעין הס אשכנזי)

דרום קוריאה מדינה מפותחת בעלת תמ"ג שנתי לנפש העומד על 20,400 דולר מיצאת לצד מוצרים חקלאיים מוצרי אלקטרוניקה, תקשורת, כלי רכב, מספנות ופלדה.

שאלה לדוגמא:
עיין בנתונים הכלכליים ובנתונים הדמוגרפים שלפניך בנוגע לכלכלת פיליפינים:
התפלגות מועסקים - חקלאות 36%, תעשייה 16%, שירותים 48%.
תל"ג שנתי לנפש - 5,100ִ$
חלוקת התל"ג לפי מגזרים - חקלאות 15%, תעשייה 32%, שירותים 54%.

התשובה:
ניתן לומר כי רמת הפיתוח של מדינת הפיליפינים היא של מדינה מתפתחת בשלבים מתקדמים.
קביעה זו מתבססת על הנתונים הכלכליים הבאים:

התל"ג השנתי לנפש הוא מתחת ל 10,000 דולרים לנפש אך עומד על כמה אלפים, דבר המצביע על רמת פיתוח גבוהה באופן יחסי למדינה מתפתחת.
חקלאות - כ- 40% מועסקים בחקלאות, שיעור עצום של מועסקים במגזר זה בהשוואה למדינה מערבית בה אחוז המועסקים בחקלאות אינו עולה על 5%. דבר המצביע על מחסור במיכון בחקלאות, מחסור בדשנים, חומרי הדברה, אי שימוש בהנדסה גנטית של זנים, מחסור בפיתוח ובהיצע של מקומות עבודה במגזר השירותים ובמיוחד במגזר התעשייה, חלק גדול מחקלאות זו משמש לקיום, החלק האחר למסחר.
למרות ש – 40% מהמועסקים עובדים בחקלאות, חלקה בתל"ג אינו עולה על 15% מה שמצביע על רווחיות נמוכה.

תעשייה - התעשייה מקיפה כ – 16% מהמועסקים, אחוז נמוך בהשוואה למדינות המערב בהן נע אחוז המועסקים סביב ה: 25% – 35%.דבר המצביע על מחסור בפיתוח תעשייתי והשקעות הון, מחסור בכוח אדם מיומן ומשכיל, מחסור בתשתיות נלוות כמו כבישים, חשמל, בנקאות, ביטוח וכו', מחסור בשוק מקומי לתוצרת.
חלקו הגדול של הייצור התעשייתי מתבסס על כרייה, הפקה ויצוא של חו"ג ראשוני כמו: מתכות, נפט, עצים, עיבוד תוצרת חקלאית, בנייה והרכבה עליהם הרווח נמוך.
שירותים - מגזר זה כולל כ – 50% מהמועסקים. אחוז זה נמוך ממדינה מערבית בה נע אחוז המועסקים במגזר זה סביב ה – 60%. מגזר זה מתמקד בשירותי ממשל ובמיוחד במסחר, לרוב אין מדובר בשירותים ברמה גבוהה כגון: בנקאות, ביטוח תקשורת וכד', אלה בשירותי תחבורה, תיירות, שווקים מקומיים למסחר קמעונאי , מצחצחי נעליים, בנאים, תופרים וכד'.
חלקו של מגזר זה בתל"ג עומד על 54% ואינו גבוהה ביחס לאחוז המועסקים בו, למרות שאחוז ההכנסות ממגזר זה הוא הגבוה ביותר במדינה.