חפש בבלוג זה

יום שלישי, 2 בדצמבר 2008

ניתוח דמוגרפי

דמוגרפיה (מלשון דמוס = עם ; גרפיה = רישום) הינו ענף במדעי החברה והגיאוגרפיה, העוסק בתיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, גידול האוכלוסייה, הרכב האוכלוסייה ופיזורה הגאוגרפי.

בשאלות העוסקות בנושא הדמוגרפי עליך לתאר את המאפיינים הדמוגרפיים של חבל הארץ באמצעות הנתונים המופיעים במפות המופיעות באטלס ובאמצעות ניתוח פירמידת גילאים.
עליך להסביר את המאפיינים הדמוגרפיים באמצעות שורה של גורמי השפעה הקשורים למידת הפיתוח של חבל הארץ והשתייכותו לעולם המפותח או לעולם המתפתח.

באמצעות המפות העולמיות באטלס ניתן למצוא את הנתונים הבאים: לידות לכל 1000 תושבים לשנה, מיתות לכל 1000 תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, אחוז יודעי קרוא וכתוב, רמת עיור וצריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום.
לעיתים תופיע שאלה ובה טבלת נתונים דמוגרפיים נוספים: קצב הריבוי הטבעי השנתי, גיל הנישואין, מספר שנות השכלה וכו'...
מאפיינים נוספים של האוכלוסייה ניתן למצוא לאחר ניתוח של פירמידת גילאים המצורפת לשאלה.
פירמידת הגילאים היא ביטוי גרפי מקובל לאוכלוסיית אזור מסוים בנקודת זמן מסוימת, המצביעה על התפלגות האוכלוסייה לפי קבוצות מין וגיל, באחוזים או באופן כמותי.
הפרמידה מתארת את התפלגות האוכלוסייה על פי המין: זכר או נקבה באמצעות עמודות אופקיות המייצגות קבוצות גיל על פי מיקומן בפרמידה וכן מייצגות את אחוזן מכלל האוכלוסייה על פי אורכן.
קבוצות הגיל הן:
0-14 ילדים,חלק מקבוצת התלויים- זוהי קבוצה הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
65+ קשישים, חלק מקבוצת התלויים-זוהי קבוצה נוספת הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
15-64 קבוצת היצרנים- זוהי הקבוצה התומכת המפרנסת.

מבנה הפירמידה תלוי במידת הפיתוח הכלכלי של המדינה (מדינות מתפתחות או מפותחות).

ניתוח פרמידה בעלת בסיס רחב
זוהי פרמידה אופינית למדינות מתפתחות. הבסיס הרחב מראה על ילודה גבוהה מאוד באוכלוסייה ביחס לאוכלוסיה היצרנית והקודקוד הצר מראה על כך שמעט מאוד אוכלוסייה מצליחה להגיע לגיל זיקנה.
הגורמים לפירמידת גילאים זו הוא מעגל העוני שמשמר את רמת הפיתוח הנמוכה של המדינה: בשל מחסור במשאבים כספיים רמת ההשכלה במדינות אלה נמוכה. בשל רמת השכלה נמוכה הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי מוגבל ורוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות תוך שימוש בכלי עבודה מסורתיים ובכוח אדם רב ןעל רקע זה התוצר הלאומי של המדינה נמוך והיא סובלת ממחסור כרוני במשאבים כספיים. על רקע הביקוש לכוח אדם בחקלאות נולדים בכל משפחה ילדים רבים המשמשים ככוח עבודה וכתומכים בהורים לעת זיקנה לנוכח המחסור בשירותי רווחה ותמיכה מצד המדינה לעת זקנה. נוסף לכך גם אורח החיים המסורתי המאופיין בין היתר בשמרנות ובאדיקות דתית מעודד את ריבוי האוכלוסייה מטעמי כבוד ויוקרה של האשה ומחריף את התופעה. בנוסף לכך, רמת ההשכלה הנמוכה גורמת לכך שגיל הנישואין נמוך ותקופת הפריון של האשה ארוכה יחסית ועל כן מספר הילדים גדול. נוסף לכך במדינות המתפתחות החשיפה לאמצעי מניעה ולרעיונות של תכנון המשפחה מוגבלת למדי עקב רמת ההשכלה הנמוכה והשיעור הנמוך של יודעי קרוא וכתוב והשמרנות הדתית. על רקע זה מרבית האוכללוסייה במדינות המתפתחות היא אוכלוסייה צעירה ונתמכת מצב היוצר מעמסה רבה על אוכלוסיית היצרנים. בהיעדר משאבים ולנוכח הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה נאלצת הממשלה להשקיע כספים בתשתיות בסיסיות בלבד בשירותים המוענקים לאזרח ובכלל זאת שירותי הבריאות והחינוך. על רקע ההשקעות המצומצמות בשירותי הבריאות רמת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים אלה מוגבלת ואלה אינם מספקים מענה לצרכי האוכלוסייה. על כן תוחלת החיים נמוכה, דבר המתבטא בשיעור מצומצם של קשישים. לעומת זאת חלקם של הצעירים באוכלוסייה הולך וגדל בשל המומנטום הדמוגרפי של השכבה הרחבה של בני הדור הצעיר ורבים מהילדים נאלצים לעבוד לפרנסת המשפחה ולזכות ברמת השכלה נמוכה אם בכלל.
ניתוח פרמידה בעלת בסיס צר
ככל שהבסיס נעשה צר יותר , אנו רואים שהמדינה מפותחת יותר המאופיינת במספר ילדים קטן, בנשים וגברים המודעים לתכנון המשפחה ולשימוש באמצעי מניעה, בנשים הרוכשות השכלה, מפתחות קרירה ומתחתנות בגיל מבוגר. בנוסף ניתן להבחין באוכלוסיית קשישים גדולה ובתוחלת חיים ארוכה הודות לשירותי הרווחה והרפואה המתקדמים.
לנוכח העלייה ברמת החיים ותהליך העיור שעברה רוב האוכלוסייה, מספר הילדים הולך ומצטמצם ועלול לגרום לעיתים לריבוי טבעי שלילי ולצמצום האוכלוסייה המקומית. רמת השכלה גבוהה ומחסור בכוח אדם בתחומי התעשייה, החקלאות והסיעוד מעודד הגירתם של עובדים זרים למדינה, מצב המוצא ביטויו גם בשינויים בפירמידת הגילאים.
משימה:
היכנס לשני הקישורים הבאים והשווה בין נתוני האוכלוסייה באנגולה: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ao.html
לבין נתוני האוכלוסייה של דנמרק:

יום שבת, 29 בנובמבר 2008

מאפייני המדרג העירוני

מדרג עירוני הוא אופן חלוקת התושבים במדינה מסויימת על פי פיזורם ביישובים העירוניים בהתאם לסדרי גודלן של הערים: עיר ענק או עיר ראשה, עיר בינונית, עיר קטנה ועיירה.
בשאלה מסוג זה עליך לזהות את סוג המדרג העירוני במדינה ולנתח את גורמיו תוך שימוש בנתונים אודות גודלן של הערים בטבלה או באמצעות זיהוי סדרי הגודל של היישובים העירוניים באטלס, במפה הפיזית.
ישנם שני סוגי מדרגים עירוניים:
א. מדרג עירוני מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המפותחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העשירות בעולם כדוגמת אנגליה, קנדה, שבדיה, ישראל וכו').
מדרג זה מאופיין לרוב ב:
1-2 ערים גדולות
3-6 ערים בינוניות שגודלן מחצית מהערים הגדולות
שורה ערים בינוניות שגולן כשליש מהעיר הגדולה
שורה של ערים קטנות שגודלן כרבע מהעיר הגדולה
וכו'....
מדרג זה מתפתח במדינות שרמת העיור בהן גבוהה והפיתוח הכלכלי בהן מתפרס על פני כל המדינה.
ב. מדרג עירוני בלתי מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המתפתחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העניות בעולם כדוגמת הודו, סין, קמבודיה, קניה, אקוודור וכד'...)
מדרג זה מאופיין לרוב ב:
עיר ענק שהיא לרוב עיר הבירה או עיר מחוז במדינה גדולה (כדוגמת סין והודו) המשמשת כעיר ראשה במדינה. עיר זו תכלול לרוב כחמישים אחוזים מתושבי המדינה ואחריה יהיו ערים הקטנות פי שלושה - חמישה מעיר הענק.
מדרג עירוני זה מכונה גם מדרג חסר והוא משקף רמת עיור נמוכה ופיתוח כלכלי ותעשייתי ברמה נמוכה המתמקד בעיקר בעיר הראשה בעוד ששאר חלקי המדינה הם אזורי שוליים מבחינה כלכלית שתושביהם מתגוררים בעיקר בכפרים ועוסקים בחקלאות.
שאלה לדוגמא:
א. לפניך נתונים על האוכלוסייה העירונית במספר יישובים במדינה:
דאר א סאלם 1,550,000
מונזה 255,000
דודומה 230,000
טנגה 230,000
זנזיבר 190,000
תאר והסבר את המדרג העירוני במדינה.
תשובה:
המדרג הוא של עיר ראשה, מפני שהאוכלוסייה בעיר הגדולה ביותר במדינה גדולה פי 4 לערך מהעיר השנייה במדרג. במדרג עיר ראשה אוכלוסיית העיר הגדולה צריכה להיות פי 2 לפחות מהעיר השנייה במדרג. מצב זה משקף מדינה מתפתחת שבה רמת העיור נמוכה ועיקר הפיתוח הכלכלי בה מתרכז בעיר הראשה.

תפקודיה של העיר

בסעיף זה נתאר באילו תחומי פעילות מאופיינת העיר. כדי לעשות כן עלינו להתבונן במפה הכלכלית אשר בה מסומנות הערים לפי: "תפקודים כלכליים עיקריים של המרכז העירוני" (תפקודים רבים, תעשיה ומכרות, תרבות ותיירות, מסחר ושירותים, תחבורה) ו"מוקדי פעילות כלכלית" (בירה, מרכז לאומי, מרכז אזורי ראשי, מרכז אזורי, מרכז מקומי, עיר או עיירה).
בנוסף לכך עלינו להסיק מסקנות בהתאם למאפייני היישוב והכלכלה בסביבה הקרובה אל העיר אשר לפיהם למשל ניתן לקבוע כי העיר היא עיר מטרופולין השוכנת בלב אזור עירוני או שהעיר משמשת כצומת דרכים חשוב ימי או יבשתי, העיר משמשת כמרכז מסחרי בהיותה עיר נמל, העיר נמצאת בלב אזור חקלאי ומשמשת עבורו כמרכז מנהלי ומסחרי וכד'...



פודונג - האזור החדיש של שנגחאי ממזרח לנהר הינג צה (צילום: מעין הס אשכנזי)

שאלה לדוגמא:
שנגחאי ובייג'ין הן הגדולות בערי סין וממוקמות בקרבת נהרות אך שונות בתפקודיהן. מהו השוני בתפקודיהן? הבא שלושה גורמים לשוני זה.
תשובה:
ביג'ין היא עיר הבירה המהווה מרכז מדיני ומנהלי ארצי ומרכז לקשרים הבינלאומיים של סין. על רקע זה רבים מתושבי העיר מועסקים במשרות צבוריות של מנהל פנים ובכוחות הבטחון. כמו כגן התפתחו בעיר מכוני מדע ומחקר, שירותי דפוס ומרכזי תקשורת ושידור.
שנגחאי היא בירת מחוז עם זיקה מנהלית פנים ארצית בלבד.
ביג'ין שוכנת ליד נמל נהר משני בחשיבותו. לעומת זאת שנגחאי היא עיר הנמל החשובה והגדולה ביותר מבין נמלי סין השוכנת על מוצא הינג צה ובעל עורף כלכלי עד למרחק 1700 במעלה הנהר ולחוף ים סין המזרחי והאוקיאנוס השקט ועל כן היא מרכז עסקים בינלאומי ראשי בסין.
ביג'ין אינה נחשב למרכז חקלאי חשוב בשל האקלים הקיצוני השורר בה - אקלימה הוא אקלים מונסון קיצוני:קר מאד ויבש בחוף, לח וחם יחסית בקיץ. הגידול העיקרי בסביבתה הוא חיטה. לעומת זאת שנגחאי היא מרכז חקלאי ברמה הארצית ובעלת עורף נרחב של קרקע סחף פוריה ומגוון גידולים שהנפוץ בהם הוא האורז. שנגחאי מאופיינת באקלים מתון.
בהקשר לתפקודיה של העיר, לעיתים מופיעה בבחינת הבגרות שאלה העוסקת בהעתקת עיר הבירה ממקום אחד למקום אחר. בשאלה זו הנך מתבקש להעלות גורמים אפשריים המתאימים לאופייה של המדינה להעתקת עיר הבירה.
גורמים אפשריים להעתקתה של עיר בירה הם:
התפוצצות אוכלוסיה בבירה וניסיון להפחית לחץ כלכלי ואקולוגי מהבירה,רצון למקם את הבירה במרכז המדינה ולהרחיקה מהגבול, רצון לפתח אזור נחשל, רצון לפזר אוכלוסיה, קיומם של מחצבים באזור המועדף, רצון להתנתק מהעבר הקולוניאלי אם הבירה היא לחוף ים.
שאלה לדוגמא:
הצג שתי סיבות להעברת עיר הבירה מדר א סלאם לדודמה.
התשובה:
ב.שתי סיבות להעברת עיר הבירה.
1. פיזור אוכלוסיה: השאיפה לפתח את השוליים ולפזר את האוכלוסייה מהריכוז הגדול בעיר הראשה ,שם נוצרות בעיות רבות וקשות בתחום הכלכלי והאנושי.
2. ניתוק מהעבר הקולוניאלי: שתמך ופיתח את דר א סלם לצרכיו בעיקר כעיר נמל לייצוא .

יום חמישי, 27 בנובמבר 2008

תנאי מיקום ואיתור של עיר

בשלב זה נעסוק בהבנת הקשר בין התנאים הטבעיים לבין מיקומן של הערים בחבל הארץ בו אנו עוסקים.
תנאי המיקום של העיר הוא המיקום הגיאוגרפי של היישוב, המיקום במרחב בהתאם לשושנת הרוחות ועל פי נתוני הרשת הגיאוגרפית. המיקום גם כולל התייחסות למרחק הגיאוגרפי של של היישוב ביחס ליתר חלקי המדינה.
הכוונה בתנאי איתור של העיר הוא בתנאי האתר: תנאים טופוגרפיים, אקלימיים ואחרים. למשל: המקום שוכן סמוך למפרץ טבעי, השטח מישורי או רמתי וכו', תנאי האקלים במקום ממוזגים, קיצוניים וכד'...

בסעיף זה נעשה שימוש בעיקר במפה הפיזית לצורך התייחסות לתנאים הטופוגרפיים, במפת האקלים לצורך תיאור מאפייני האקלים ובמפה הכלכלית, לצורך זיהוי הזיקה בין המחצבים ומשאבי הטבע והפעילות החקלאית לבין התפתחותה ותפקודה של העיר.
שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי המיקום והאיתור של העיר יוהנסבורג ואת הקשרים בין גורמים אלה לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג. כמו כן הסבר עם אילו קשיים גיאוגרפיים נאלצה העיר להתמודד בתהליך התפתחותה.
התשובה:
גורמי המיקום והאיתור של יוהנסבורג והקשר בינם לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג הוא:
העיר נמצאת במרכז הגיאוגרפי של חבל טרנסוואל ואורנג', מהחבלים המאוכלסים ביותר בדרום אפריקה ומהווה מרכז שירותים ומנהל למרבית אוכלוסיית חבלים אלה.
העיר נמצאת במוקד אזור עשיר במחצבים יקרים כגון זהב, יהלומים ואורניום ומחצבים בסיסיים כגון ברזל ופחם. על רקע זה העיר וסביבתה בעלות אזור תעשייה עצום בגודלו ובתוצרתו המגוונת.
העיר ממוקמת במרכזו של אזור חקלאי עשיר ורבגוני.
העיר נבנתה בסמוך לקו פרשת המים של רכס הררי גבוה שכיוונו מזרח – מערב. רכס זה עביר לדרכי אורך ורוחב רבות המחברות את העיר לשאר חבלי הארץ.
יובלים אחדים עשירי מים חוצים את העיר ואת שכונותיה.
העיר נמצאת בלבו של רצף עירוני ארוך ומהווה מוקד כלכלי, חברתי ומסחרי עיקרי שלו.

הקשים בתהליך התפתחותה של יוהנסבורג:
העיר חסרה נמל והדרכים אל האוקיאנוס ההודי ארוכות ועוברות באזור הררי גבוה.
העיר אינה נמצאת במרכז הגיאוגרפי של המדינה ומרוחקת מאד מערים חשובות אחרות כגון קייפטאון ופורט אליזבת.
העיר מרוחקת ממרכזים כלכליים גדולים באפריקה ובעולם.
אין בסביבות העיר ובכל החבל שדות נפט או גז טבעי ועל העיר להישען על מקורות יקרים אחרים (חשמל הידרואלקטרי, אנרגיה גרעינית) לשם הנעת התעשייה הענקית.

יום שבת, 22 בנובמבר 2008

ניתוח תפרוסת האוכלוסייה

תפרוסת אוכלוסייה היא צורת התפשטות הנפשות על שטח מוגדר כלשהו (מדינה, עיר, יישוב, יבשת וכדומה). "תפרוסת אוכלוסייה", בניגוד ל"צפיפות אוכלוסייה", מתייחסת לכל השטח המוגדר בעוד שצפיפות אוכלוסייה מתייחסת לאזור ממוקד.
במסגרת הניתוח הדמוגרפי יש לתאר את תפרוסת האוכלוסייה בחבל הארץ בו אנו עוסקים ולהסביר את הגורמים לתפרוסת זו.


כדי לתאר את תפרוסת האוכלוסייה נאסוף נתונים מהמפה הפיזית של חבל הארץ בו אנו עוסקים. במפה זו נוכל להבחין היכן ממוקמים היישובים השונים על פי סדרי גודלם על פני המרחב ובאמצעותה נתאר את פיזורה של האוכלוסייה על פני המדינה באופן כללי תוץ התייחסות לחבלים הדלילים ולחבלים המאוכלסים.

כדי להסביר את הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה נעזר בשורה של מפות עולמיות, אזוריות ומקומיות אשר יספקו לנו שורה של גורמים המשפיעים על תפרוסת האוכלוסייה: טופוגרפיה, אקלים, הידרולוגיה, סוג הקרקע, מחצבים ומקורות אנרגיה, פוטנציאל תיירותי וכד'...

גורמי ההשפעה המאפיינים את האזורים המאוכלסים בעולם:
אקלים ממוזג ונוח לאדם
המאופיין בכמויות משקעים המאפשרים אספקה שוטפת של מים לשתיה ולחקלאות.
קרבה למקורות מים כגון מעיינות, נחלים ונהרות, הימצאות מעל מאגרי מי תהום, קרבה לימות ואגמים מתוקים המספקים מי שתייה, מאפשרים פיתוח של ענף המדגה, נתיבי שיט פנימיים לתחבורה ומסחר פנים ארציים, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וכיוב'...
טופוגרפיה מישורית המקלה על העיבוד החקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בניה, תעשיה. מרבית תושבי כדור הארץ מתגוררים במישורים, רבים מהם במישורי החוף.
קרקעות פוריות ומנוקזות היטב כדוגמת קרקעות הטרה רוסה בהר וקרקעות הסחף המצטברות בעמקי הנחלים ובבקעות בין הרים מאפשרות פיתוח של חקלאות אינטנסיבית, למשל: אזור עמק החולה המאופיין בקרקעות סחף עמוקות ומאופיין בפעילות חקלאית רבה.
הקרבה לים מאפשרת לפתח ערי נמל המבוססות על המסחר הימי, תעשייה כבדה ומתקני הפקת חשמל העושים שימוש במי הים לצורך קירור ולצורך ייבוא חומרי הגלם וייצוא המוצרים המוגמרים, פיתוח תיירות חוף וכד'... למשל: העיר חיפה.
קרבה למחצבים טבעיים ולמקורות אנרגיה מאפשרת פיתוח מכרות ותעשיות המהוות מוקדי תעסוקה. כך למשל סביב תעשיית הנפט התפתחו ערים חדשות ומודרניות במדינות המפרץ כדוגמת כווית, אבו דאבי וקטר. בערים אלו מתרכזת מרבית האוכלוסייה המקומית ומהגרים רבים מחוץ למדינה המשמשים ככוח עבודה.
עורקי תחבורה ראשיים מהווים מוקדים להתפתחותן של ערים הסטוריות שתפקדו כערי מסחר. כך למשל לאורך דרכי המשי שקישרו בין אירופה למזרח הרחוק התפתחו שורה של ערים המהוות ריכוזי אוכלוסייה חשובים. למשל העיר סמרקנד, היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן המונה 413 אלף תושבים (2005) ושוכנת על דרך המשי.
ערים המשמשות כמרכזי שלטון ודת מהוות גורם משיכה להתיישבות בהן ובסביבתן. לעיתים מוקמות ערים חדשות ביוזמת השלטון במטרה ליצור מוקד אוכלוסייה חדש ולפזר את אוכלוסיית המדינה, למשל הקמתה של ברזיליה כבירת ברזיל בשנת 1960 (במקום ריו דה ז'נירו) בשטחיה של הרמה המרכזית שבמרכז המדינה. עיר זו הפכה לעיר החמישית בגודלה בברזיל ומונה כיום כשני מליון תושבים.


גורמים המקשים על התיישבות האדם באזורים שונים בעולם הם:
אזורי אקלים קיצוניים
: מדבריות קרים או חמים המאופיינים במחסור במשקעים ובמקורות מים ובתנאי קור או חום קיצוניים, אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה הגורמים לתחושה לא נוחה לאדם ומהווים בתי גידול למחלות טרופיות למיניהן (למשל מלריה, דבר, קדחת צהובה וקדחת דנגי) וכמויות משקעים גדולות במיוחד היוצרות הצפות ושטפונות הסוחפים בין היתר גם את המינרלים שבקרקע.
טופוגרפיה הררית מקשה על הנגישות, מאופיינת בסחיפת קרקעות, מקשה על עיבוד חקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בינוי ותעשייה, אוויר דליל בחמצן באזורים הגבוהים המקשה על פעילות האדם וטמפרטורות נמוכות.
מיעוט במחצבים ובאוצרות טבע
קרקעות דלות
תנאי ניקוז קשים של הקרקע
גורמים להיווצרות ביצות המהוות מפגע בריאותי עבור האדם כמדגרות של יתושים, ביניהם יתושים נושאי מחלות טרופיות.

שאלה לדוגמא:
א. תאר את תפרוסת האוכלוסייה בקנדה.

ב. ציין שלושה גורמים המשפיעים על תפרוסת זו, והסבר את ההשפעה של כל גורם שציינת.


התשובה:
א. באופן כללי, צפיפות האוכלוסייה בקנדה נמוכה מאד. האוכלוסייה מרוכזת בעיקר בחלק הדרומי של המדינה. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאים בדרום מזרח, סמוך לנהר סנט-לורנס ובאזור האגמים הגדולים. יש ריכוז נוסף בדרום מערב, לחוף האוקיינוס השקט סמוך לגבול עם ארה"ב.
ב. הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה בקנדה הם: · האקלים בצפון קשה מאד(אקלים קר, בגלל הקרבה לקוטב הצפוני), ולכן רוב האוכלוסייה מתרכזת בדרום. · האוכלוסייה מתרכזת סביב נתיבי שייט פנימיים, שהם מוקד לפעילות כלכלית. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים סמוך לריכוזי מחצבים , המהווים בסיס למחייה של האוכלוסייה. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים בחופים , סביב נמלים המאפשרים מסחר. או: ריכוזי אוכלוסייה סביב הנמלים שהוו את נקודת הכניסה לארץ של מהגרים שהגיעו אליה ("שער העלייה"). · האוכלוסייה מרוכזת באזורים שבהם קרקע נוחה לעיבוד חקלאי ואקלים מתאים לגידולים. · קרבה למרכזי הפעילות והכלכלה בצפון מזרח ארה"ב.

יום שבת, 1 בנובמבר 2008

ניתוח אקלימי של חבל ארץ שלא נלמד

במסגרת שלב זה מתארים ומסבירים את מאפייני האקלים של חבל הארץ שלא נלמד.
מרכיבי הניתוח האקלימי:
1. מחלקים לאזורי משנה אקלימיים על פי מפת אזורי אקלים עולמית או מפת האקלים האזורית של חבל הארץ.
2. על פי מפת האקלים מתארים את מאפייניה האקלימיים של כל יחידת משנה או של האזור כולו תוך התייחסות למירב הנתונים שהמפות האקלימיות העולמיות והאזוריות יכולות לספק: "אזור האקלים": כמות משקעים שנתית, מספר ימים גשומים בשנה, עונות המשקעים, טמפרטורות ממוצעות בחורף ובקיץ, משרע הטמפרטורות הממוצעות בין הקיץ לחורף .
3. מסבירים את הגורמים העיקריים המעצבים את מאפייני האקלים בחבל הארץ בו אנו עוסקים על פי העקרונות המשפיעים על האקלים.

אזורי האקלים הראשיים של כדור הארץ:
1.
אקלים קוטבי ותת קוטבי
2. אזור ממוזג קר
3. אזור ממוזג
4. אזור חם וממוזג חם (סוב - טרופי)
5. אזור טרופי
כל אחד מאזורים אלה מאופיין באזורי אקלים משניים. כמו כן הבחין קפן באזור אקלים נוסף הנקבע על פי הגובה הטופוגרפי:
6. אקלים הרים רמים

גורמי האקלים
ארבעה גורמים ראשיים משפיעים על האקלים בכל אזור בעולם:
1. הרוחב הגיאוגרפי הקובע את זוית הקרינה של השמש ואת משכה הוא גורם ההשפעה הראשי על קביעת אזורי האקלים בכד"א. ככל שנתקרב לקו המשווה הקרינה תהיה אנכית ומרוכזת יותר ולכן הטמפרטורה הממוצעת תעלה וככל שנתקרב לקטבים הקרינה תהיה אלכסונית ומפוזרת יותר והטמפרטורה הממוצעת תרד. הפיזור הבלתי אחיד של קרינת השמש בכד"א גורם ליצירתם של שלושה אזורי לחץ אוויר נמוך: בקו משווה ובתת הקטבים וארבעה אזורים של לחץ אוויר גבוה בשיעור יחסי: באזורים הסובטרופיים ובקטבים. הרוחות בכדור הארץ נושבות מאזורי לחץ אוויר גבוה ללחץ אוויר נמוך בתנועה מעגלית בהשפעת תנועת כדור הארץ סביב צירו. בכל מקום בו יש לחץ אוויר נמוך ינשבו רוחות, האוויר העולה מתקרר, מתעבה ומוריד משקעים. תופעה זו מתרחשת באזור המשווה ובאזורים התת קוטביים. לעומת זאת באזורים הסובטרופיים ובקטבים, קיים לחץ אוויר גבוה מכיוון שגושי האוויר היורדים מהאזורים הסמוכים המאופיינים בלחץ נמוך, יורדים, האוויר מתחמם ומתייבש ולכן בדרך כלל יהיו אזורים אלה יבשים ודלי משקעים.

2. המרחק מהאוקיאנוסים והימים משפיע על היווצרות אקלים יבשתי או אקלים ימי. אזורים הסמוכים לים מאופיינים במשרע מתון של טמפרטורות היום והלילה שכן הבריזה הימית הנושבת מהים מזרימה בקיץ רוח קרירה ולחה אל היבשה החמה והיבשה ובחורף נפגשים גושי אוויר חם ולח שמגיעים מהים עם היבשה הקרה, מתעבים ומורידים משקעים. ככל שמתרחקים מהים, הולכת וקטנה השפעתו הממתנת של הים על הטמפרטורה ביבשה וגם הלחות היחסית קטנה ולכן אזורים המרוחקים מהים מאופיינים באוויר יבש ובמשרע טמפרטורות גדול בין היום והלילה ובין הקיץ לחורף.


3. הגובה הטופוגרפי משפיע על הטמפרטורה בכל אחד מאזורי האקלים שכן ככל שנעלה בגובה הטמפרטורה תרד ב - 0.6 מעלות צלסיוס כל 100 מטרים ולהיפך. כמו כן העליה בגובה עשויה להוריד משקעים הקרויים "גשמי עליה" ואף שלג המצטבר על פסגות ההרים הגבוהים. משקעים אלה נגרמים בשל גוש אוויר לח העולה אל ההר, מתקרר, בעקבות זאת הלחות היחסית שלו מגיעה לרוויה וכתוצאה מכך יורדים משקעים. אולם, כאשר גוש האוויר יורד מההר הוא מתחמם ומתייבש וכך בצד הנגדי של ההר נוצר מדבר צל גשם (למשל: מדבר יהודה).


4. זרמי הים החמים והקרים משפיעים על האקלים באזורים שונים בעולם ובעיקר על אזורי החופים שלידם הם זורמים. מקור הזרמים הקרים בקטבים ומקור הזרמים החמים בקו המשווה. גוש האוויר שמעל לזרמים החמים חם יחסית ומכיל אדי מים רבים וכשנושבות רוחות מעל זרמים אלה אל היבשה הן מורידות משקעים ניכרים. לעומת זאת, זרמים קרים גורמים למיעוט משקעים כיוון שמעל לזרם הקר מעט אדי מים ומשום כך גורמים זרמים קרים להתהוות מדבריות בחופים המצויים ליד זרמים אלה כגון מדבר נמיב שבדרום מערב אפריקה.

השילוב בין ארבעת גורמי האקלים הוא היוצר את הרב גוניות האקלימית באזורי כדור הארץ השונים.


שאלה לדוגמא:

א. ציין שני סוגי אקלים מנוגדים בונצואלה. ציין את תפרוסתו של כל אחד מהם ואת מאפייניו העיקריים מבחינת משקעים וטמפרטורה.
ב. הסבר גורם אחד לכל אחד מהאקלימים שציינת (12 נקודות).

תשובה לדוגמא:

א. אקלים טרופי (סוונה לחה) - ריבוי משקעים ברוב חודשי השנה וכמות משקעים כוללת של 2000 – 1000 מ"מ. אקלים זה ברוב שטחה של המדינה ובמיוחד ברמת גיינה ובעמק לינוס. משרע טמפרטורה שנתי קטן. טמפ' שנתית ממוצעת סביב 25 מעלות.

אקלים הרים רמים - נפוץ בפסגות הגבוהות של הרי הקורדיירה דה מרידה. טמפרטורות נמוכות מאוד כולל מתחת לאפס, כיסוי של שלג, כמות משקעים שנתית מעל 2000 מ"מ.

ב. גורמי השפעה על אזורי האקלים:

גובה - ככל שעולים בגובה קר יותר כולל שלג. זהו גורם מקומי שחזק יותר מהגורם העולמי של קו הרוחב ומתאים להרים הגבוהים.
קו רוחב - קירבתה של ונצואלה לקו המשווה עם קרינת שמש רבה וחזקה כל השנה וגשמים טרופיים זניתליים.




יום ראשון, 26 באוקטובר 2008

ניתוח הידרולוגי

בשלב זה ננתח באמצעות המפה הפיסית את תפרוסת מקורות המים של חבל הארץ.
נתבונן במפה הפיסית של החבל ונתאר את מקורות המים לסוגיהם: הנהרות והנחלים הבולטים וכיוונם הכללי, אגן הניקוז שלהם, קו פרשת המים, מעיינות, ימות, אגמים, ביצות וקרחונים.


מפת מקורות המים של אוקראינה
לדוגמא - ניתוח הידרולוגי של אוקראינה:
אוקראינה שוכנת בדרום מזרח אירופה לחוף הים השחור והים האזובי שבדרומה. בחלקה הצפוני - מערבי משתרע מישור מכוסה אדמת כבול ושטחי ביצות נרחבים ולכן גם אזור זה הוא הפחות מאוכלס במדינה. מרכז המדינה מבותר על ידי נהרות רבים שהם יובלי הנהרות דנייסטר, בוג ודנייפר המנקזים את רוב שטח המדינה.




יום שני, 6 באוקטובר 2008

זיהוי ותיאור התהליכים המעצבים את הנוף

1.אלו תהליכים מעצבים את הנוף?
כוחות בניה: כוחות פנימיים (כוחות גיאולוגיים) – תנועת הלוחות הטקטוניים: התנגשות, התרחקות, חילוף
כוחות בליה: כוחות חיצוניים (כוחות גיאומורפולוגיים) – שחיקת פני השטח על ידי מים, קרחונים, רוח.
צורות הנוף הן פרי של מאבק בין כוחות הגיאולוגיה הפנימיים הבונים את פני כדור הארץ לבין כוחות הבליה החיצוניים המעצבים אותן מחדש.
אחד הגיאומורפולוגים הנודעים, האמריקאי ויליאם מוריס דייוויס (1850-1934) גרס שהתבליט הוא תולדה של מבנה, תהליכים והתפתחות בשלבים. הוא הבחין בין שלב התחלתי (נוף צעיר), שלב ביניים (נוף בוגר) ושלב סופי (נוף זקן). מחזור חיים כזה מתחיל בתנועה טקטונית, שכתוצאה ממנה מתפתח נוף צעיר, תלול במדרונותיו בד"כ; לימים מתבגר הנוף ונעשה מתון יותר, ולבסוף הוא מזדקן, ואז מתקבלים משטחים כמעט מישוריים. תנועה טקטונית חדשה יכולה לגרום ל"חידוש נעוריו".
2. הכוחות הפנימיים המעצבים את הנוף
ההסבר המקןבל כיום לגבי הגורמים הפנימיים המעצבים את פני כדור הארץ הוא תיאוריית טקטוניקת הלוחות. לפי תיאוריה זו קרום כדור הארץ (הליתוספירה) בנוי מ— 7 לוחות גדולים ומעוד מספר רב של לוחות קטנים הנעים זה ביחס לזה כרפסודות המשייטות מעל המגמה, חומר סלעי לוהט במצב צבירה נוזלי או צמיגי התופס את עיקר נפחו של כדור הארץ. הגורם העיקרי לתנועת הלוחות הטקטוניים מעל המגמה קשור במבנה כדור הארץ.
כדור הארץ מורכב משלוש שכבות עיקריות: הקרום, המעטפת והליבה (הגלעין).
עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד ל— 60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.
המעטפת מתחילה בעומק של בין 8 ק“מ ל—35 ק“מ ומסתיימת בעומק של 2900 ק“מ. על פי עדויות מחקריות וניתוח סלעים געשיים מורכב חלקה העליון של המעטפת ממינרלים סיליקטים (מורכבים מצורן, חמצן ומתכת אחת או יותר) היוצרים סלע בשם פרידוטיט. ככל שנעמיק לתוך שכבת המעטפת תעלה הטמפרטורה ובנקודה בה מגיעה הטמפרטורה ל 1500 מעלות צלסיוס מתחילה התכה של סלעי הפרידוטיט. החומר הסלעי המותך הוא המגמה.
הליבה היא השכבה הפנימית ביותר. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. על פי ההשערה המקובלת כיום מגיעה הטמפרטורה בגלעין ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס.
ככל שנתקרב לליבה תעלה הטמפרטורה והמגמה תהפוך בהדרגה לנוזלית יותר ולהיפך, ככל שהמגמה מרוחקת יותר מהגלעין היא תתקרר בהדרגה ותיהפך לחומר צמיגי. השינויים בטמפרטורת המגמה יוצרים בתוך המעטפת זרמי ערבול: המגמה הקרה יותר ולכן גם הצפופה יותר נוטה לנוע למטה, בכיוון כוח המשיכה ואילו המגמה החמה יותר והפחות צפופה נוטה לעלות כלפי מעלה. תוך כדי ההתרוממות מעלה מתקררת המגמה ושוקעת. כך נוצרת תנועה מעגלית ומחזורית של זרמים עולים ויורדים של מגמה. זרמים אלו הם הכוחות העיקריים המניעים את הלוחות הטקטוניים הצפים מעליהם.
הלוחות הטקטונים נעים בתנועה אטית מאד, בין חצי לשמונה סנטימטרים בשנה. במשך אלפי שנים מצטברת תנועה זו ובאה לידי ביטוי בתנועת הלוחות הטקטונים הכוללים בתוכם את האוקיאנוסים ואת היבשות.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של תנועה בין הלוחות הטקטוניים: פתיחה, סגירה והחלפה.

1. בתנועת הפתיחה הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה, נעים בכיוונים מנוגדים, באזור פתיחה על קרקעית האוקיינוס, כך שלמעשה נוצרים שוליים חדשים של לוח בעקבות בנייתו הגעשית של קרום אוקיאני חדש. בגבול כזה נוצר רכס מרכז אוקייני, שהוא רכס ענק, המתנשא מעל למישורי המצולות. הרכסים השונים מתחברים זה לזה במערכת מתפתלת המתמשכת על פני קרקעית האוקיינוסים לרוב.
כך למשל, האי איסלנד מצוי בלב האוקיינוס האטלנטי הצפוני על קו הגבול בין הלוח האירואסיאתי והלוח הצפון אמריקאי. זהו אי געשי שהתרומם מעל לפני הים כחלק מהרכס המרכז אוקיאני הפעיל שנוצר באזור פתיחה על קו הגבול שבין שני הלוחות.

2. ישנם שלושה סוגי תנועות סגירה והתנגשות בין שני לוחות הנעים זה לקראת זה: מפגש בין לוח ימי ללוח ימי, מפגש בין לוח יבשתי ללוח יבשתי ומפגש בין לוח ימי לוח יבשתי:

א. במפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוחת הלוח האוקייני, שצפיפות הקרום המרכיב אותו גבוהה יותר, מתחת ללוח יבשתי נבלע בתוך אזור הפחתה ומותך למגמה בעומק של 700 ק“מ. אזור ההפחתה כולל תהום אוקיינית עמוקה במקביל לשולי היבשת ושרשרת הרים גבוהה ביבשה. בנוסף לכך, מאופיין הלוח היבשתי באזור המפגש עם הלוח הימי בהרי געש. הרי הגעש נוצרים כאשר המאגמה פורצת מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. כאמור המאגמה היא חומר סלעי מותך המכיל תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה גבוהה (אלפי מעלות צלזיוס), ומקורה במעטפת כדור הארץ. צפיפות המאגמה נמוכה יחסית לסלעי הקרום, ולכן היא נוטה לעלות כלפי מעלה. כאשר נחסמת דרכה של המאגמה על ידי סלעי הקרום, מתחילה המאגמה להצטבר וליצור מאגר הנקרא תא מאגמה. תא המאגמה המלא יוצר לחץ רב על הסלעים המקיפים אותו, וכאשר נוצרים בהם סדקים – הם משמשים צינורות הזנה דרכם פורצת המאגמה אל פני השטח. במהלך ההתפרצות נפלטים מן הסדק חומרי הפליטה השונים, שחלק מהם נוחתים בסמוך ויוצרים מסביב לסדק סוללה של רסק סלעים, לבה ואפר. כל התפרצות גורמת להיווצרות חומר נוסף המגביה ומעבה את הסוללה, וכך מתפתח הר געש בצורת חרוט.
לעיתים קרובות מלווה המפגש בין הלוחות ברעידות אדמה. רעידת אדמה היא תופעת טבע גיאולוגית שלא ניתנת לחיזוי לטווח הארוך, והיא מתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים . לחץ שמצטבר בעקבות תנועת הלוחות זו ביחס לזו משחרר לפתע כמות עצומה של אנרגיה שמתבטאת בגלים סיסמיים המרעידים בעוצמה רבה את פני האדמה.
מפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוצר בגבול שבין לוח נאסקה שבדרום האוקיינוס השקט ובין החוף המערבי של אמריקה הדרומית. בשולי האוקיינוס נוצרה תהום פרו-צ'ילה ואילו ביבשה התרוממה שרשרת הרי האנדים ולצדם שורה של הרי געש.

ב. כתוצאה ממפגש בין שני לוחות ימיים נוצר חיכוך רב שגורם לעיתים קרובות לרעידות אדמה תת ימיות ואלה גורמות להיווצרותם של גלי צונאמי. צונאמי נוצר כאשר בלב האוקיאנוס, באזור המפגש בין שני לוחות טקטוניים גורמת רעידת אדמה ללוח הטקטוני העליון שנתון בלחץ עקב החדירה של הלוח שמתחתיו, להשתחרר ולנוע בעוצמה מלמטה למעלה, ולדחוף את המים כלפי מעלה במהירות. פעולה זו הכרוכה בשחרור אנרגיה רבה מזעזעת את המים ויוצרת גלים סיסמיים חזקים מאוד, הנעים במהירות של בין 400 ל-1,000 קמ"ש ופוגעים באזורי החוף בעוצמה רבה.
תופעה נוספת הנגרמת כאשר לוח אוקיאני אחד נוחת מתחת ללוח השני הם הרי געש תת ימיים שכעבור מאות ואלפי שנים של התפרצויות חוזרות ונשנות יכולים להפוך לאיים געשיים, למשל: איי יפן. בסמוך לאיים הללו נקבל תהום אוקיאנית עמוקה - במקום בו לוח אוקיאני אחד נכנס מתחת ללוח השני.

ג. מפגש בין שני לוחות יבשתיים גורם להתרוממות שרשרת הרים גבוהה עקב קימוט הקרום היבשתי באזור המפגש בין הלוחות. לדוגמא, הלוח ההודי (שחלקו ימי וחלקו יבשתי) נע צפונה לעבר הלוח האסייתי. האוקיאנוס שהפריד ביניהם הלך ונעלם עד שהקרום היבשתי של הודו התנגש בקרום היבשתי של אסיה. התנגשות עצומה זו גרמה להיווצרות רכס ההרים הגבוה בעולם - הרי ההימליה. שרשרות ההרים הגבוהות מסומנות על גבי המפה כהרי הקימוט האלפיני הצעיר.
3. תנועת החלקה היא תנועה אופקית של שני לוחות צמודים זה לזה הנעים במקביל זה לזה לאותו כיוון או לכיוונים מנוגדים במהירות תנועה שונה. תנועה זו מאפיינת למשל את שבר סן אנדראס בדרום-מערב קליפורניה שבארצות הברית, המהווה קו השקה בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפאסיפי והלוח הצפון-אמריקאי. תזוזת לוחות אלה אחד ביחס לשני בקצב של 4 ס"מ בשנה לאורך קו השבר היא הגורם העיקרי לרעידות אדמה תכופות באזור זה, אשר הגדולה והקטלנית בהן התחוללה ב-18 באפריל 1906 בסן פרנסיסקו. דוגמא נוספת לתנועת החלקה היא השבר הסורי-אפריקני. שבר זה הינו סדרה של שברים גאולוגיים מסוג העתק תזוזה אופקי שמאלי, שנמשך מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ. שבר זה הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה הפוקדות את האזורים שבהם הוא עובר.


תנועת הלוחות הטקטוניים זה ביחס לזה אחראית להיווצרותם של הרי הקימוט בנקודות המפגש בין לוחות, “הולדתם“ ו“מותם“ של האוקיאנוסים, פתיחתם של עמקים עמוקים וארוכים באזורי המפגש בין הלוחות ובאזורים אלה גם נמצא את מוקדי רעידות האדמה והפעילות הגעשית.



2. בעזרת המפה הפיזית והמפה הגיאולוגית אשר באטלס נתאר את מאפייניו הפיזיים של חבל ארץ הקשורים בעיצוב נופו: התחתרות נהר, דלתת נהר, פעילות קרחונית, תקופת הקימוט, מערכת הקימוט, קרבה למפגש לוחות, כיוון תנועת הלוחות, הרי געש, סוג המסלע וכיוב'...

ראש הנקרה - בליית סלעי הגיר על ידי גלי הים (צלם: מעין הס אשכנזי)
3. שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי היווצרות רכס האנדים ואת מאפייניו.
תשובה לדוגמא:
רכסי האנדים נוצרו בקימוט האלפיני הצעיר מן המזוזואיקון, כחלק ממערכת הקורדיליארה האמריקאית, הנמתחת מאלסקה בצפון ועד כף הורן שבדרום. אזור זה מאופיין בפעילות געשית והוא כולל הרי געש פעילים ושטחים מכוסי בזלת.
הקימוט באזור זה עדיין לא נפסק שכן בתהליך נדידת היבשות הלוח האוקיאני נע ממערב למזרח ומתנגש ביבשת ושוקע מתחתיה באזור הפחתה. התהום האוקיאנית העמוקה, הנמצאת במקביל לחוף המערבי של היבשת, כ 100 ק"מ ממנה מעיד על כך.
4. משימה לתרגול:
אתה יוצא למסע לאורך נהר הינג צה משנגחאי למקורות הנהר:
1. תאר שלוש יחידות נוף שעברת בדרכך משנגחאי ועד למקורות הינג צה.
2. ציין תופעה גיאומורפולוגית אחת ותופעה גיאולוגית אחת שעברת בדרכך לאורך הנהר.

יום שבת, 4 באוקטובר 2008

הכרת יחידות הנוף הטופוגרפיות

יחידת נוף טופוגרפית היא שטח בעל מאפיינים דומים של תבליט פני הקרקע.
יחידות הנוף הנפוצות הן: מישור חוף, רמה, בקעה, שפלה, עמק, רכס הרים, אגן וכד'...


בתמונה: הר קוק בניו זילנד, צלם: מעין הס אשכנזי

תרגיל:

לפניך הגדרות ליחידות הנוף השונות. התאם את ההגדרה המתאימה מתוך מחסן המילים והבא דוגמא מתוך האטלס.

1. שטח הנמוך מסביבתו, חסר מוצא ומהווה אזור ניקוז בפני עצמו: תשובה לדוגמא: אגן, אגן טרים, מערב סין.

2. אזור שפניו גבוהים יחסית מעל מפלס פני הים ובקרבתו הרים או רמות הגבוהים ממנו במידה רבה:

3. אזור הגבוה מפני הים או מסביבתו לפחות כמה מאות מטרים, שמרומיו מישוריים או בעלי תבליט מתון. בדרך כלל מסתיים אזור זה במתלול לפחות בצד אחד:

4. עמק צר וארוך, בין קווי העתק כמעט מקבילים שנוצר על ידי שקיעת קטע מקרום כדור הארץ והתרוממות שכבות סלעים משני עבריו:

5. שטח מוקף הרים הסוגרים עליו לאורך מרבית היקפו ונישאים מעליו במדרונות תלולים:

6. שטח יבשה שנתהווה בשפכו של נהר על ידי השקעת כמויות גדולות של סחופת המפריעים לזרימת הנהר לים וגורמים להתפלגות שפכו לכמה זרועות:

7. אזור הררי שאורכו גדול בהרבה מרוחבו ושפסגותיו ערוכות בטור או בצורת שרשרת או במספר טורים ושרשרות מקבילים:

8. שטח יבשה המוקף ממרבית עבריו בים או ימה:

9. בליטה גדולה של היבשה לתוך הים (ימה), תפנית חדה בכיוון קו החוף היוצרת מעין זיז גדול של יבשה כלפי הים:

10. שטח הנמצא בהקבלה לחוף, בעל שיפוע מתון מאד בכיוון החוף, לעיתים הוא צר ולעיתים בן מאות ק"מ:


מחסן מושגים: מישור חוף, רמה, אגן, בקע, שפלה, בקעה, שרשרת הרים, דלתה,חצי אי, מישור חוף, כף.


יום רביעי, 1 באוקטובר 2008

בחן את עצמך: מאפייני המפה

בחן את עצמך:
השלם את המשפטים הבאים בעזרת האטלס ובאמצעות החומר שנלמד עד כה בכיתה:

1. כאשר קנה המידה הוא : 1:250,000 והמרחק בסנטימטרים מנקודה אחת לשניה על גבי המפה הוא 4 ס"מ, המרחק האמיתי בק"מ יהיה: _____________.
2. כאשר מידת ההקטנה עצומה, כמות הפרטים המופיעים על גבי המפה תהיה: _____________.
3. דרום קוריאה נמצאת ביבשת: ___________.
4. מיצר ברינג נמצא בין ___________ לבין _____________.
5. העיר אדיס אבבה נמצאת על פני הרשת הגיאוגרפית במיקום הבא: _________________.
6. מיקומה של דרום אפריקה ביחס לקו גריניץ' הוא: _____________.
7. המרחק בקילומטרים בין חלב לדמשק הוא: _____________.
8. מידת ההקטנה של מפה בקנה מידה 1:1000 ____________ ביחס למידת ההקטנה של מפה בקנה מידה 1:100000.
9. קו התאריך הבינלאומי הוא : _______________.
10. כל ___________ מעלות אורך תהיה השעה מאוחרת או מוקדמת בשעה אחת בהתאמה ביחס לקו ___________.
11. דוגמא לסימן מוסכם במפה הממלא שטח: _______________.
12. דוגמא מתוך האטלס לאמצעי המחשה שאינו מפה (ציין פרטים מלאים של אמצעי ההמחשה, עמוד באטלס, שנת הוצאה של האטלס): _________________.
13. סדר גודלה של צפת על פי המקרא של המפה הוא: ________________.
14. דוגמא לסימן מוסכם קווי המופיע במפה: _______________.
15. קו הרוחב הארוך ביותר מסומן על גבי המפה באמצעות הספרה: ______________.
16. מיקומה של העיר טהרן על פני הרשת הגיאוגרפית הוא: _______________.
17. השמש , בתנועתה המדומה "עוברת" מעל נקודה מסוימת על פני כד"א בזווית מקורבת של 90 מעלות כל: ______________.
18. דלהי נמצאת באזור הזמן הבא: _______________.
19. הסימן המוסכם של עופרת הוא: _____________.
20. הפרש השעות בין ישראל לבין ברזיל הוא: _____________.
אם הצלחת להשיב נכונה על 80 אחוזים מבין השאלות אתה יכול להמשיך לשלב הבא.

יום שני, 22 בספטמבר 2008

מיקום חבל הארץ ותיחום גבולותיו

השלב הראשון בניתוח מאפייניו של חבל ארץ כלשהו הוא קביעת מיקומו ותיחומו של החבל.
מיקומו של חבל ארץ כלשהוא נקבע על פי היבשת בו נמצא אותו חבל ארץ ועל פי הרשת הגיאוגרפית. בכדי לתחם מדינה כלשהיא עלינו לציין את שם היבשת אשר בה נמצאת המדינה או חבל הארץ, את קווי האורך והרוחב אשר תוחמים את חבל הארץ ואת גבולותיו של החבל.
קווי הגבול אלו הם קווים מלאכותיים שנקבעו על ידי האדם בכדי להפריד בין ערים, אזורים, מחוזות ומדינות. גבולות בין מדינות נקבעות בדרך של הסכם מדיני או בעקבות מלחמה. לעיתים מסומנים קווי הגבול כקו ישר שנקבע באופן שרירותי כמו למשל קו הגבול העובר בין ישראל לבין מצרים, באזור בו אין עצמים גיאוגרפים בולטים ולכן הגבול נמתח בקו ישר ששורטט במפה. גם הגבול בין קנדה לארה"ב הוא בעיקרו קו ישר הנמתח לאורך קו הרוחב 49 צפון, ללא התחשבות בתוואי טופוגרפי כלשהוא. לעומת זאת ישנם קווי גבול המבוססים על מאפיינים פיזיים (טבעיים) לדוגמא גבול ימי, גבול אקלימי או גבול טופוגרפי. הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן עובר לאורך נתיבו של נהר הירדן, מעלה הנהר ריו אורוגוואי משמש גבול בין ארגנטינה לברזיל ומורד הנהר משמש כגבול בין ארגנטינה לאורוגוואי ובמקרה של אירן, המדינה ממוקמת השכנות או לגופי מים (נהרות, ימים, ימות, אגמים וכד') התוחמים את המדינה.
תרגיל מס. 2:
1. עליך למקם ולתחם את המדינות והחבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.
תשובה לדוגמא:
אירן ממוקמת בחצי הכדור הצפון - מזרחי, בדרום מערב אסיה, על חוף הים הערבי והמפרץ הפרסי (האוקיאנוס ההודי) והים הכספי, בין קווי האורך: 45 – 63 לבין קווי הרוחב 35 – 25. אירן גובלת באזרביג'אן, ארמניה וטורקמניסטן בצפון, בטורקיה ועירק במערב, באפגניסטן ובפקיסטן במזרח.







תרגיל:
עליך למקם ולתחום את המדינות ואת החבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.

יום שבת, 20 בספטמבר 2008

הרשת הגיאוגרפית

הרשת הגיאוגרפית היא רשת של קווי אורך ורוחב שחוצה את המפה לכל אורכה ורוחבה (רשת הקואורדינטות).
שימושיה של הרשת הגיאוגרפית:
· ציון מיקומם של אתרים בעולם.
· חישוב אזורי הזמן.
· ציון מקומם של אזורי האקלים בכד"א.

קווי הרוחב
· קווי הרוחב משורטטים על גבי הגלובוס ומקיפים אותו במקביל לקו המשווה.
· קו המשווה הוא קו הרוחב הארוך ביותר, הוא מחלק את כדור הארץ באופן שווה לשני חצאים והוא מסומן בספרה 0.
· מצפון ומדרום הולכות טבעות קווי הרוחב ומתקצרים עד אשר בקטבים הן הופכות לנקודה.
· קווי הרוחב ממוספרים מ 0 – 90 מעלות משני צדדי קו המשווה. לדוגמא: 60 מעלות צפון (מצפון לקו המשווה), 30 מעלות דרום (מדרום לקו המשווה).
קווי האורך
· קווי האורך משורטטים על גבי הגלובוס מהקוטב הצפוני ועד לקוטב הדרומי וכולם שווים באורכם.
· קו האורך 0 העובר דרך מצפה הכוכבים הנמצא בעיירה גריניץ' שליד לונדון הוא קו גריניץ' המחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים: חצי הכדור המזרחי וחצי הכדור המערבי.
· קווי האורך ממוספרים מ 0 – 180 מעלות משני צדי קו גריניץ'. לדוגמא: 90 מעלות מערב (ממערב לקו גריניץ'), 30 מעלות מזרח (ממזרח לקו גריניץ').

כיצד נאתר מקום מסויים באמצעות הרשת הגיאוגרפית?
נהוג לציין מיקומו של מקום מסוים על פני הגלובוס באמצעות נקודת החיתוך שבין קו האורך לבין קו הרוחב (ציון קו האורך יופיע לפני ציון קו הרוחב). לדוגמא: 30 מערב, 45 צפון. מכיוון שבאטלס אין רציפות בסימון קווי האורך והרוחב, עלינו לבצע הערכה מקורבת של מיקום הקו בכדי להגיע לדיוק מירבי בציון הנקודה, לדוגמא: 34 מזרח, 67 דרום.

כיצד נחשב מהי השעה באזורי הזמן השונים ברחבי העולם?
· בכדור הארץ 24 אזורי זמן (24 שעות)
· מדי שעה עובר כדור הארץ 15 מעלות אורך וסך הכל הוא עובר ביממה 360 מעלות (360/24=15).
· בועידת וושינגטון בשנת 1884 נקבעו אזורי הזמן על פי קו גריניץ' שבבריטניה, המעצמה הגדולה באותם ימים.
· השמש "עולה" במזרח ו"שוקעת" במערב בשל תנועתה המדומה ביחס לכדור הארץ הסובב אותה בכיוון הנגדי. על כן בנקודה הנמצאת מזרחית מקו גריניץ' תהיה השעה מאוחרת יותר ביחס לקו גריניץ' וממערב לו.
· כל 15 מעלות אורך לכיוון מזרח או מערב השעה תהיה מאוחרת או מוקדמת יותר מקו גריניץ' ותסומן + או - (בהתאמה מ 0 – 12 ). לדוגמא: ישראל ממוקמת באזור הזמן +2 ביחס לגריניץ' ולכן השעה בישראל תהיה מאוחרת בשעתיים מהשעה באנגליה באותו הזמן. לעומת זאת ברזיל ממוקמת באזור זמן -3 ביחס לגריניץ' ולכן השעה תהיה מוקדמת בשלוש שעות מאנגליה וחמש שעות ביחס לישראל.
· למרות החישוב על פי קווי האורך הרי שישנן סטיות והתאמות בלוח הזמן בהתאם לגבולות המדיניים או בשל מבנה גיאוגרפי וכך יש מדינות שרוחבן כולל מספר אזורי זמן אך הן נמצאות באזור זמן אחד. למשל סין משתרעת על פני חמישה אזורי זמן אך השעה בכל סין היא +8GMT .
כאשר נחצה מזרחה את קו האורך 180 מעלות, נעבור את הגבול המשמש בין שני תאריכים ונגיע ליום הקודם. קו זה מכונה קו התאריך הבינלאומי.
תרגיל:
1. קבע את מיקומם (על פי רשת הקואורדינאטות) ואת אזורי הזמן (ביחס לקו גריניץ') של הערים הבאות: בוגוטה, ניו דלהי, לוקסור, טוקיו, לוס אנג'לס.

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

קנה המידה של המפה

קנה מידה הוא שיעור היחס שבין המידה הרשומה במפה או בתרשים ובין המידה שהיא מייצגת מציאות.
קנה המידה יופיע על גבי המפה בשני אופנים:
א. קנה מידה מספרי שיופיע בשוליים התחתונים של המפה. למשל: 1:1,000,000 (אחד למליון).
ב. קנה מידה קווי יופיע בתחתית המפה ליד הקנ"מ המספרי. זהו קו המחולק לקטעים לפי קנה המידה של המפה ומעליו כתובים מספרים המציינים את המרחק האמיתי בקילומטרים של האזור ביחס למרחק המופיע במפה בס"מ. למשל: 1 ס"מ= 100 ק"מ.
כיצד נחשב את המרחק האמיתי במפה על פי נתוני קנה המידה?
כך למשל, קנה המידה 1:250,000 פירושו שסנטימטר אחד במפה שווה ל 250 אלף ס"מ במציאות, שהם 2500 מטר, או 2.5 ק"מ במציאות. ( נוריד חמישה אפסים במעבר מס"מ לק"מ – בק"מ יש 100000 אלף ס"מ ולכן כדי להמיר לק"מ יש להוריד 5 אפסים).
כיצד נחשב את המרחק האווירי בין שני מקומות במפה?
אם למשל המרחק בין שני יישובים על המפה הוא 5.5 ס"מ והקנ"מ הוא 1:250000 החישוב הוא כדלהלן:
1 ס"מ מייצג 250000 ס"מ במציאות.
5.5 ס"מ * 250000 ס"מ = 1,375,000 ס"מ
שהם (לאחר שנוריד 00) 13,750 מ'
או (לאחר שנוריד 000) 1375 ק"מ.
(סה"כ יש להוריד 5 אפסים כדי להמיר ס"מ לק"מ)
הקרטוגרף בוחר את קנה המידה של המפה בהתאם למטרת המפה. כאשר מידת ההקטנה עצומה, למשל מפת העולם (1:100,000,000) כמות הפרטים במפה תהיה מועטה אך השטח שיופיע במפה יהיה גדול. לעומת זאת כאשר מידת ההקטנה מעטה, למשל אזור בעיר (1:10,000) אזי כמות הפרטים תהיה רבה והשטח המתואר במפה יהיה קטן יחסית.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2008

המפה כמייצגת מציאות


המפה מייצגת את המציאות באמצעות סימנים מוסכמים:.
א. סימנים הממלאים שטח: למשל אלה המציינים מדינה, ים, קרקע, צמחייה וכד'...
ב. סימנים קוויים: למשל נחל, כביש, מסילת ברזל, צינורות נפט וכד'..
ג. סימנים נקודתיים: למשל ציון יישוב בסדרי גודל שונים, עיר בירה וכד'...

לעיתים קרובות מקובצים הסימנים לפי קבוצות: למשל קבוצת סימנים המייצגים את כמויות המשקעים, קבוצה של סימנים המייצגים את ענפי התעשייה או של מחצבים מסוגים שונים.
ניתן למיין את הסימנים המוסכמים לשתי קבוצות נוספות:
א. סימנים מוסכמים תיאוריים שאינם מלמדים על הכמות או העוצמה של התופעה, למשל: מחצבים, אזורי אקלים וכד'...
ב. סימנים מוסכמים כמותיים הכוללים מידע כמותי כללי כגון: יישוב בסדרי גודל שונים, כביש ראשי, משני או דרך עפר או מידע כמותי מספרי כגון אחוז האוכלוסייה הכפרית, מספר ילדים ממוצע לאשה, כמות משקעים במ"מ.
לסיכום: המפה אינה מציאות אלא מייצגת את המציאות באמצעות סמלים וסימנים מוסכמים.
תרגיל:
הביאו מתוך האטלס שתי דוגמאות:
1. לסימנים במפה המזכירים את המציאות.
2. לסימנים שאינם קיימים במציאות וקיימים רק במפה.

שיעור 1: המפה ככלי המרכזי של הגיאוגרף

הגיאוגרפיה היא מדע העוסק בתיאור הארצות, פניהן, אקלימן, תנובתן, תושביהן, החי והצומח בהן, מקורות הכלכלה וכד'... . לצד תיאור התופעות הגיאוגרף מחפש חוקיות והסברים לגבי אופן פיזור התופעות השונות במרחב ועל כן הכלי המרכזי של הגיאוגרף היא המפה.
המפה היא תרשים של הצורה הגיאוגרפית, הפיסית, הכלכלית או המדינית של ארץ, אזור או חלק מהם, או להבלטת פרט מיוחד. באמצעות הנתונים המופיעים במפה נוכל להסיק מסקנות כוללות לגבי אופן פיזורן של תופעות שונות במרחב מסויים: חבל ארץ, מדינה וכד'...
בעזרת מדריך זה נלמד כיצד לקרוא את המפה, נזהה תופעות יחודיות שונות ונלמד להסביר את אופן פיזורן במרחב, כפי שהן באות לידי ביטוי על גבי האטלס.


האטלס
הוא אוסף מפות מסוגים שונים העומדים לרשות הגיאוגרף. האטלס הוכן לראשונה על ידי הקרטוגרף הבלגי אורטליוס בשנת 1570. כמה שנים אחר כך הוציא קרטוגרף בשם מרקטור ספר מפות שעל כריכתו אטלס – דמות מהמיתולוגיה היוונית כשהוא נושא את כדור הארץ על כתפיו ולכן מאז ועד היום נהוג לקרוא לכל ספרי המפות בשם אטלסים.

באטלס ישנן מפות מסוגים שונים המשמשות אותנו בחיי היום יום: טיולים, עסקים, סקרנות לגבי חבל ארץ או אזור מסוים, מפה המלווה לאירוע חדשותי בטלוויזיה או בעיתון וכד'...
נוסף למפות נוכל למצוא באטלס אמצעי המחשה נוספים: גרפים , דיאגרמות , תצלומי אוויר , תמונות לווין , קטעי מידע .
באמצעות המפות ואמצעי ההמחשה הנוספים ניתן לקבל באמצעות האטלס מידע רב בתחום הגיאוגרפיה הפיזית והאנושית:
צורות נוף, אקלים, סוגי קרקע,אוצרות טבע, מוקדי רעידות אדמה והתפרצויות געשיות, תחבורה, יישובים, אזורי תעשייה, צפיפות אוכלוסייה, דתות ולשונות, שיעור יודעי קרוא וכתוב וכד'...

בכדי להכיר לעומק מדינה או אזור מסוים בעולם עלינו לאסוף מידע ממספר סוגי מפות:
1. מפות פיזיות: מתארות את צורות הנוף באמצעות צבעים. השטחים הגבוהים מסומנים בגווני החום, הנמוכים יותר בגווני ירוק והאוקיאנוסים בכחול.
2. מפות נושאיות אחרות: מציגות סוגי מידע שונים על אזור מסוים, למשל: מפה מדינית, מפת גידולים חקלאיים, מפת תחבורה, מפת צפיפות אוכלוסייה ועוד...

האטלס כולל בתוכו שלושה חלקים מרכזיים:
1. תוכן עניינים המציין את כל רשימת המפות לפי יבשות.
2. אוסף המפות הכולל בתוכו מגוון של מפות פיזיות ונושאיות
3. מפתח שמות: איתור שם העיר או המדינה לפי סדר הא – ב' , לידו מופיע מספר העמוד, אות ומספר המציינים את המשבצת במפה שבתוכה נמצאת העיר או המדינה.

משימה:
1. תאר את מבנה האטלס והבא דוגמא לכל אחד מחלקיו.
2. הסבר כיצד ניתן לאתר עיר או מדינה באטלס.
3. ציין כמה בכמה מפות נזכרת העיר שנגחאי והסבר מדוע.

הפתרון: