חפש בבלוג זה

יום שני, 22 בספטמבר 2008

מיקום חבל הארץ ותיחום גבולותיו

השלב הראשון בניתוח מאפייניו של חבל ארץ כלשהו הוא קביעת מיקומו ותיחומו של החבל.
מיקומו של חבל ארץ כלשהוא נקבע על פי היבשת בו נמצא אותו חבל ארץ ועל פי הרשת הגיאוגרפית. בכדי לתחם מדינה כלשהיא עלינו לציין את שם היבשת אשר בה נמצאת המדינה או חבל הארץ, את קווי האורך והרוחב אשר תוחמים את חבל הארץ ואת גבולותיו של החבל.
קווי הגבול אלו הם קווים מלאכותיים שנקבעו על ידי האדם בכדי להפריד בין ערים, אזורים, מחוזות ומדינות. גבולות בין מדינות נקבעות בדרך של הסכם מדיני או בעקבות מלחמה. לעיתים מסומנים קווי הגבול כקו ישר שנקבע באופן שרירותי כמו למשל קו הגבול העובר בין ישראל לבין מצרים, באזור בו אין עצמים גיאוגרפים בולטים ולכן הגבול נמתח בקו ישר ששורטט במפה. גם הגבול בין קנדה לארה"ב הוא בעיקרו קו ישר הנמתח לאורך קו הרוחב 49 צפון, ללא התחשבות בתוואי טופוגרפי כלשהוא. לעומת זאת ישנם קווי גבול המבוססים על מאפיינים פיזיים (טבעיים) לדוגמא גבול ימי, גבול אקלימי או גבול טופוגרפי. הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן עובר לאורך נתיבו של נהר הירדן, מעלה הנהר ריו אורוגוואי משמש גבול בין ארגנטינה לברזיל ומורד הנהר משמש כגבול בין ארגנטינה לאורוגוואי ובמקרה של אירן, המדינה ממוקמת השכנות או לגופי מים (נהרות, ימים, ימות, אגמים וכד') התוחמים את המדינה.
תרגיל מס. 2:
1. עליך למקם ולתחם את המדינות והחבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.
תשובה לדוגמא:
אירן ממוקמת בחצי הכדור הצפון - מזרחי, בדרום מערב אסיה, על חוף הים הערבי והמפרץ הפרסי (האוקיאנוס ההודי) והים הכספי, בין קווי האורך: 45 – 63 לבין קווי הרוחב 35 – 25. אירן גובלת באזרביג'אן, ארמניה וטורקמניסטן בצפון, בטורקיה ועירק במערב, באפגניסטן ובפקיסטן במזרח.







תרגיל:
עליך למקם ולתחום את המדינות ואת החבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.

יום שבת, 20 בספטמבר 2008

הרשת הגיאוגרפית

הרשת הגיאוגרפית היא רשת של קווי אורך ורוחב שחוצה את המפה לכל אורכה ורוחבה (רשת הקואורדינטות).
שימושיה של הרשת הגיאוגרפית:
· ציון מיקומם של אתרים בעולם.
· חישוב אזורי הזמן.
· ציון מקומם של אזורי האקלים בכד"א.

קווי הרוחב
· קווי הרוחב משורטטים על גבי הגלובוס ומקיפים אותו במקביל לקו המשווה.
· קו המשווה הוא קו הרוחב הארוך ביותר, הוא מחלק את כדור הארץ באופן שווה לשני חצאים והוא מסומן בספרה 0.
· מצפון ומדרום הולכות טבעות קווי הרוחב ומתקצרים עד אשר בקטבים הן הופכות לנקודה.
· קווי הרוחב ממוספרים מ 0 – 90 מעלות משני צדדי קו המשווה. לדוגמא: 60 מעלות צפון (מצפון לקו המשווה), 30 מעלות דרום (מדרום לקו המשווה).
קווי האורך
· קווי האורך משורטטים על גבי הגלובוס מהקוטב הצפוני ועד לקוטב הדרומי וכולם שווים באורכם.
· קו האורך 0 העובר דרך מצפה הכוכבים הנמצא בעיירה גריניץ' שליד לונדון הוא קו גריניץ' המחלק את הגלובוס לשני חלקים שווים: חצי הכדור המזרחי וחצי הכדור המערבי.
· קווי האורך ממוספרים מ 0 – 180 מעלות משני צדי קו גריניץ'. לדוגמא: 90 מעלות מערב (ממערב לקו גריניץ'), 30 מעלות מזרח (ממזרח לקו גריניץ').

כיצד נאתר מקום מסויים באמצעות הרשת הגיאוגרפית?
נהוג לציין מיקומו של מקום מסוים על פני הגלובוס באמצעות נקודת החיתוך שבין קו האורך לבין קו הרוחב (ציון קו האורך יופיע לפני ציון קו הרוחב). לדוגמא: 30 מערב, 45 צפון. מכיוון שבאטלס אין רציפות בסימון קווי האורך והרוחב, עלינו לבצע הערכה מקורבת של מיקום הקו בכדי להגיע לדיוק מירבי בציון הנקודה, לדוגמא: 34 מזרח, 67 דרום.

כיצד נחשב מהי השעה באזורי הזמן השונים ברחבי העולם?
· בכדור הארץ 24 אזורי זמן (24 שעות)
· מדי שעה עובר כדור הארץ 15 מעלות אורך וסך הכל הוא עובר ביממה 360 מעלות (360/24=15).
· בועידת וושינגטון בשנת 1884 נקבעו אזורי הזמן על פי קו גריניץ' שבבריטניה, המעצמה הגדולה באותם ימים.
· השמש "עולה" במזרח ו"שוקעת" במערב בשל תנועתה המדומה ביחס לכדור הארץ הסובב אותה בכיוון הנגדי. על כן בנקודה הנמצאת מזרחית מקו גריניץ' תהיה השעה מאוחרת יותר ביחס לקו גריניץ' וממערב לו.
· כל 15 מעלות אורך לכיוון מזרח או מערב השעה תהיה מאוחרת או מוקדמת יותר מקו גריניץ' ותסומן + או - (בהתאמה מ 0 – 12 ). לדוגמא: ישראל ממוקמת באזור הזמן +2 ביחס לגריניץ' ולכן השעה בישראל תהיה מאוחרת בשעתיים מהשעה באנגליה באותו הזמן. לעומת זאת ברזיל ממוקמת באזור זמן -3 ביחס לגריניץ' ולכן השעה תהיה מוקדמת בשלוש שעות מאנגליה וחמש שעות ביחס לישראל.
· למרות החישוב על פי קווי האורך הרי שישנן סטיות והתאמות בלוח הזמן בהתאם לגבולות המדיניים או בשל מבנה גיאוגרפי וכך יש מדינות שרוחבן כולל מספר אזורי זמן אך הן נמצאות באזור זמן אחד. למשל סין משתרעת על פני חמישה אזורי זמן אך השעה בכל סין היא +8GMT .
כאשר נחצה מזרחה את קו האורך 180 מעלות, נעבור את הגבול המשמש בין שני תאריכים ונגיע ליום הקודם. קו זה מכונה קו התאריך הבינלאומי.
תרגיל:
1. קבע את מיקומם (על פי רשת הקואורדינאטות) ואת אזורי הזמן (ביחס לקו גריניץ') של הערים הבאות: בוגוטה, ניו דלהי, לוקסור, טוקיו, לוס אנג'לס.

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

קנה המידה של המפה

קנה מידה הוא שיעור היחס שבין המידה הרשומה במפה או בתרשים ובין המידה שהיא מייצגת מציאות.
קנה המידה יופיע על גבי המפה בשני אופנים:
א. קנה מידה מספרי שיופיע בשוליים התחתונים של המפה. למשל: 1:1,000,000 (אחד למליון).
ב. קנה מידה קווי יופיע בתחתית המפה ליד הקנ"מ המספרי. זהו קו המחולק לקטעים לפי קנה המידה של המפה ומעליו כתובים מספרים המציינים את המרחק האמיתי בקילומטרים של האזור ביחס למרחק המופיע במפה בס"מ. למשל: 1 ס"מ= 100 ק"מ.
כיצד נחשב את המרחק האמיתי במפה על פי נתוני קנה המידה?
כך למשל, קנה המידה 1:250,000 פירושו שסנטימטר אחד במפה שווה ל 250 אלף ס"מ במציאות, שהם 2500 מטר, או 2.5 ק"מ במציאות. ( נוריד חמישה אפסים במעבר מס"מ לק"מ – בק"מ יש 100000 אלף ס"מ ולכן כדי להמיר לק"מ יש להוריד 5 אפסים).
כיצד נחשב את המרחק האווירי בין שני מקומות במפה?
אם למשל המרחק בין שני יישובים על המפה הוא 5.5 ס"מ והקנ"מ הוא 1:250000 החישוב הוא כדלהלן:
1 ס"מ מייצג 250000 ס"מ במציאות.
5.5 ס"מ * 250000 ס"מ = 1,375,000 ס"מ
שהם (לאחר שנוריד 00) 13,750 מ'
או (לאחר שנוריד 000) 1375 ק"מ.
(סה"כ יש להוריד 5 אפסים כדי להמיר ס"מ לק"מ)
הקרטוגרף בוחר את קנה המידה של המפה בהתאם למטרת המפה. כאשר מידת ההקטנה עצומה, למשל מפת העולם (1:100,000,000) כמות הפרטים במפה תהיה מועטה אך השטח שיופיע במפה יהיה גדול. לעומת זאת כאשר מידת ההקטנה מעטה, למשל אזור בעיר (1:10,000) אזי כמות הפרטים תהיה רבה והשטח המתואר במפה יהיה קטן יחסית.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2008

המפה כמייצגת מציאות


המפה מייצגת את המציאות באמצעות סימנים מוסכמים:.
א. סימנים הממלאים שטח: למשל אלה המציינים מדינה, ים, קרקע, צמחייה וכד'...
ב. סימנים קוויים: למשל נחל, כביש, מסילת ברזל, צינורות נפט וכד'..
ג. סימנים נקודתיים: למשל ציון יישוב בסדרי גודל שונים, עיר בירה וכד'...

לעיתים קרובות מקובצים הסימנים לפי קבוצות: למשל קבוצת סימנים המייצגים את כמויות המשקעים, קבוצה של סימנים המייצגים את ענפי התעשייה או של מחצבים מסוגים שונים.
ניתן למיין את הסימנים המוסכמים לשתי קבוצות נוספות:
א. סימנים מוסכמים תיאוריים שאינם מלמדים על הכמות או העוצמה של התופעה, למשל: מחצבים, אזורי אקלים וכד'...
ב. סימנים מוסכמים כמותיים הכוללים מידע כמותי כללי כגון: יישוב בסדרי גודל שונים, כביש ראשי, משני או דרך עפר או מידע כמותי מספרי כגון אחוז האוכלוסייה הכפרית, מספר ילדים ממוצע לאשה, כמות משקעים במ"מ.
לסיכום: המפה אינה מציאות אלא מייצגת את המציאות באמצעות סמלים וסימנים מוסכמים.
תרגיל:
הביאו מתוך האטלס שתי דוגמאות:
1. לסימנים במפה המזכירים את המציאות.
2. לסימנים שאינם קיימים במציאות וקיימים רק במפה.

שיעור 1: המפה ככלי המרכזי של הגיאוגרף

הגיאוגרפיה היא מדע העוסק בתיאור הארצות, פניהן, אקלימן, תנובתן, תושביהן, החי והצומח בהן, מקורות הכלכלה וכד'... . לצד תיאור התופעות הגיאוגרף מחפש חוקיות והסברים לגבי אופן פיזור התופעות השונות במרחב ועל כן הכלי המרכזי של הגיאוגרף היא המפה.
המפה היא תרשים של הצורה הגיאוגרפית, הפיסית, הכלכלית או המדינית של ארץ, אזור או חלק מהם, או להבלטת פרט מיוחד. באמצעות הנתונים המופיעים במפה נוכל להסיק מסקנות כוללות לגבי אופן פיזורן של תופעות שונות במרחב מסויים: חבל ארץ, מדינה וכד'...
בעזרת מדריך זה נלמד כיצד לקרוא את המפה, נזהה תופעות יחודיות שונות ונלמד להסביר את אופן פיזורן במרחב, כפי שהן באות לידי ביטוי על גבי האטלס.


האטלס
הוא אוסף מפות מסוגים שונים העומדים לרשות הגיאוגרף. האטלס הוכן לראשונה על ידי הקרטוגרף הבלגי אורטליוס בשנת 1570. כמה שנים אחר כך הוציא קרטוגרף בשם מרקטור ספר מפות שעל כריכתו אטלס – דמות מהמיתולוגיה היוונית כשהוא נושא את כדור הארץ על כתפיו ולכן מאז ועד היום נהוג לקרוא לכל ספרי המפות בשם אטלסים.

באטלס ישנן מפות מסוגים שונים המשמשות אותנו בחיי היום יום: טיולים, עסקים, סקרנות לגבי חבל ארץ או אזור מסוים, מפה המלווה לאירוע חדשותי בטלוויזיה או בעיתון וכד'...
נוסף למפות נוכל למצוא באטלס אמצעי המחשה נוספים: גרפים , דיאגרמות , תצלומי אוויר , תמונות לווין , קטעי מידע .
באמצעות המפות ואמצעי ההמחשה הנוספים ניתן לקבל באמצעות האטלס מידע רב בתחום הגיאוגרפיה הפיזית והאנושית:
צורות נוף, אקלים, סוגי קרקע,אוצרות טבע, מוקדי רעידות אדמה והתפרצויות געשיות, תחבורה, יישובים, אזורי תעשייה, צפיפות אוכלוסייה, דתות ולשונות, שיעור יודעי קרוא וכתוב וכד'...

בכדי להכיר לעומק מדינה או אזור מסוים בעולם עלינו לאסוף מידע ממספר סוגי מפות:
1. מפות פיזיות: מתארות את צורות הנוף באמצעות צבעים. השטחים הגבוהים מסומנים בגווני החום, הנמוכים יותר בגווני ירוק והאוקיאנוסים בכחול.
2. מפות נושאיות אחרות: מציגות סוגי מידע שונים על אזור מסוים, למשל: מפה מדינית, מפת גידולים חקלאיים, מפת תחבורה, מפת צפיפות אוכלוסייה ועוד...

האטלס כולל בתוכו שלושה חלקים מרכזיים:
1. תוכן עניינים המציין את כל רשימת המפות לפי יבשות.
2. אוסף המפות הכולל בתוכו מגוון של מפות פיזיות ונושאיות
3. מפתח שמות: איתור שם העיר או המדינה לפי סדר הא – ב' , לידו מופיע מספר העמוד, אות ומספר המציינים את המשבצת במפה שבתוכה נמצאת העיר או המדינה.

משימה:
1. תאר את מבנה האטלס והבא דוגמא לכל אחד מחלקיו.
2. הסבר כיצד ניתן לאתר עיר או מדינה באטלס.
3. ציין כמה בכמה מפות נזכרת העיר שנגחאי והסבר מדוע.

הפתרון: