ניתוח מערכת התחבורה

מערכת התחבורה משמשת כחוליה המקשרת בין היצרן לבין הצרכן ומהווה תנאי לקיום סחר וצמיחה כלכלית וכאמצעי לתנועת האוכלוסייה ממקום למקום בתוך המדינה, ממנה ואליה. בפרק זה ננתח את מאפייני התחבורה בחבל הארץ בו אנו עוסקים. במסגרת זו נעסוק בתפרוסת תשתית התחבורה וגורמי התפתחותה.

רשת התחבורה לסוגיה מתנהלת ביבשה, בים ובאוויר. יש להבחין בין כלי ההובלה הניידים לבין תשתית התחבורה הנייחת המשמשת את תנועת כלי התחבורה: כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי אוויר וצינורות גז ונפט. האמצעים הנייחים הם אלו שיופיעו על גבי המפות באטלס ואופן פיזורם מהווה מדד חשוב לקביעת רמת הפיתוח של המדינה.

1. נמלי הים והנהרות

מיקומם של הנמלים קשור בשילוב של מספר גורמים. ראשית, הנתונים הפיזיים של האזור בו ממוקם נמל ימי כוללים מפרץ טבעי או לחלופין נמל מלאכותי המגן על הנמל מפני רוחות וזרמי ים וכן ים עמוק המאפשר עגינתן של ספינות ענק. לצד נמלי הים ונתיבי השיט האוקיאניים ישנם נתיבי שיט פנימיים הכוללים שיט באגמים, נהרות ובתעלות, לעיתים במשולב. זהו אמצעי הובלה זול המשמש להובלת חומרי גלם וסחורות לפנים היבשת. לאורך נתיבי השיט הפנימיים נבנים נמלי נהר על גדות נהר עמוק ורחב המעניק הגנה מפני הים הפתוח ומוביל את האונייה ללב האזור המיושב. לעיתים התנועה בנתיבי השיט הפנימיים מוגבלת בחלק מימות השנה בשל קיפאון או בשל פיתולי נהר, אזורים רדודים והפרש ניכר בין מפלס הנהר בין מועדי הגיאות והשפל לאורך היממה. כמו כן נמל נהרי עלול להיות קטן מדי לאוניות גדולות. דוגמא לנמלי נהר נמצא בבואנוס איירס בארגנטינה ובלונדון, בריטניה. באזורים שעברו עיצוב קרחוני נמצא נמלי פיורד, הממוקמים בתוך פיורד המאופיין כנמל עמוק ומוגן מפני הים הפתוח. כך גם נמצא נמל אי, נמל אשר בחזיתו ממוקם אי המגן על האוניות, כמו איי האורך בחוף מול ניו יורק או האיים הגעשיים הממוקמים מול נמל העיר אוקלנד בניו זילנד. גורם נוסף וחיוני למיקומם של נמלים הן עתודות קרקע נרחבות לצרכי פיתוח רציפים וכן לצורך מחסנים והצבת מכולות. נוסף לנתונים הפיזיים זקוק הנמל לעורקי תחבורה, מסילות רכבת וכבישים ראשיים, המקשרים את הנמל אל פנים היבשת. תנאי הכרחי לפיתוח של נמל הוא עורף כלכלי (הינטרלנד), דהיינו פעילות כלכלית ענפה באזור המזינה את הנמל וניזונה ממנו וכן חזית כלכלית (פורלנד) מעבר לים, דהיינו שווקים מעבר לים הקשורים אל הנמל. המרחב הימי הוא השטח שבין הנמל לנמל היעד, כאשר המרחב הימי העמוס ביותר הוא האוקיאנוס האטלנטי הצפוני המקשר בין ארצות מערב אירופה לארה"ב. גם הים התיכון הוא מרחב ימי עמוס וגם המפרץ הפרסי. מרחבים ימיים השתנו בזכות תעלות חוצי יבשות כמו תעלת סואץ במצרים ותעלת פנמה. התחבורה החופית מתאימה לחופים מפורצים, בספינות קטנות, בעיקר במדינות בעלות חופים ארוכים כמו טורקיה.

נמל הממוקם בתוך פיורד בחצי האי אקרואה בניו זילנד (צלם: מעין הס אשכנזי)

2. מסילות הברזל
מסילות הברזל מתאימות בעיקר למדינות יבשתיות בעלות שטח גדול, מתועשות ובעלות מסורת של שימוש במסילות ברזל כדוגמת ארה"ב, סין, רוסיה, מערב אירופה ומרכז אירופה. הרכבות מתאימות למטענים בעלי נפח ומשקל רב שאינם מתקלקלים במהירות ונועדו להובלה על פני מרחק רב, כחמש מאות קילומטרים ומעלה ומשלימות את ההובלה הימית ביצירת קשר יבשתי בין הנמל הימי לבין היעד.
התחבורה המסילתית נוחה במיוחד באזורים מישוריים נרחבים אך באזורים הרריים וגבעיים נתקלת סלילת המסילה בקשיים רבים שכן בניגוד לכביש, הרכבת אינה יכולה לנסוע בדרך כלל בשיפוע העולה על 15 מעלות. כדי להתגבר על מגבלה זו נוהגים להיעזר באזורים ההרריים באמצעים הנדסיים הכוללים כרית מנהרות, מילוי סוללות ויישור הקרקע. השימוש הנרחב באמצעים אלו קשור לרמת הפיתוח של המדינה ולהשקעות כספיות גבוהות ולפיכך נמצא לרוב מסילות ברזל הרריות במדינות המפותחות.
כך למשל, יפן היא אחת המדינות ההרריות המאופיינות בתחבורה מסילתית מפותחת ביותר. חברת הרכבות היפנית היא כיום בעלת תנועת הנוסעים הגדולה בעולם. חלק מרכזי מרשת הרכבות שמפעילה יפן היא רשת של רכבות מהירות בשם שינקנסן. רשת רכבות זו מחברת כיום את רוב הערים ביפן ברכבות שמהירותן מגיעה ל 300 קמ"ש העוברות באזורים הרריים בתוך מנהרות ועל פני גשרים.

3. מערכת הכבישים
מערכת הכבישים משמשת לצורך הובלת סחורות לטווח קצר ונוסעים. רוחב הכבישים וצפיפותם מושפע מאינטנסיביות השימוש בהם. באזורי מטרופולין מתועשים ומאוכלסים בצפיפות בהם רמת המינוע גבוהה נמצא רשת צפופה של כבישים אך ככל שנתרחק מריכוזי האוכלוסין כך תרד צפיפות הדרכים. עם זאת ככל שהמדינה מפותחת יותר כך רמת הכבישים גם באזורי השוליים תהיה גבוהה יחסית ותאפשר נגישות נוחה ומהירה לכל חלקי המדינה. במדינות המתפתחות, יכולתה של המדינה להשקיע בתשתיות התחבורה מוגבלת, רמת המינוע נמוכה והפעילות הכלכלית מצומצמת יחסית ולכן נמצא במדינות אלו רמת פיתוח נמוכה של רשת הכבישים אשר תרד ככל שנתרחק מעיר הראשה אל אזורי השוליים. מכשולים טבעיים וטופוגרפיים עשויים אף הם להשפיע על צפיפותה של רשת התחבורה. כך, רכסי הרים, אגמים, ימות ונהרות מקשים על פיתוח הכבישים באותו אזור אולם ככל שרמת הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המדינה גבוה יותר כך גם נמצאים יותר פתרונות הנדסיים יקרים ומורכבים כמנהרות וגשרים שיאפשרו את פיתוח רשת התחבורה גם באזורים אלו.

4. נמלי התעופה
התחבורה האווירית משמשת בעיקר להובלת נוסעים אך גם מטענים בעלי נפח מצומצם ובעלי ערך מוסף גבוה כמו יהלומים או סחורות בעלות זמן מדף קצר כגון: פרחי נוי. עיקר תחבורה האווירית מתקיימת בין האזורים המפותחים כלכלית ומספרם של נמלי התעופה במדינה ותפרוסתם בחבליה השונים של המדינה מהווים מדד לפיתוחה הכלכלי אך גם לסדר גודלה של המדינה.
תפרוסתם של נמלי התעופה ברחבי המדינה נקבעת על פי צירוף של שורה של שיקולים:
שדה התעופה חייב להיות ממוקם באזור מישורי נרחב עבור מסלולי ההמראה והנחיתה,מקום חניה למטוסים, שטחי אחסון ומנהלה ועבור חניה לכלי רכב. כדי לשרת את ריכוזי האוכלוסין על שדה התעופה להימצא בקרבתם תוך שמירה על מרחק שימנע את מפגעי הרעש וחשיפת האוכלוסייה לסכנת תאונות אוויריות סמוך להמראה או לנחיתה של המטוס. כמו כן באזורים צפופי האוכלוסין הקרקעות יקרות מאד בשל הביקוש הגבוה לקרקע ועל כן שדה התעופה ימוקם במרחק נסיעה סביר מריכוזי האוכלוסייה תוך הקמת רשת תחבורה שתקשר בנוחיות את ריכוזי האוכלוסייה אל הנמל. בנוסף לכך שדה התעופה ימוקם באזור שאינו סובל מתופעות אקלימיות חריגות כגון ערפילים, רוחות עזות וכיוב'...

5. הובלה בצינורות
צינורות מעבירים חלק גדול של הגז והנפט בעולם שכן הוצאות ההובלה בצינורות קטנות בהרבה משל אמצעי התחבורה היבשתיים האחרים. כך מהווה רשת צינורות הגז והנפט חלק מהמערכת התחבורתית של צפון אמריקה, אירופה, רוסיה והמזרח התיכון.
קיימים סוגי צינורות שונים להובלה, המסווגים בהתאם לקוטרם ולתפקודם. הצינורות הקטנים אוספים את הנפט מן הבארות למיכל הריכוז שבשדה וצינורות גדולים יותר מעבירים אותו אל בתי הזיקוק ואל הנמלים.
הובלת הנפט בצינורות זולה למדי, אך ההובלה באוניות מכליות זולה יותר. הגורם המגביל שימוש במכליות ענק הוא בדרך כלל עומק הים, ולא מגבלות הנדסיות.
הובלת גז בצינורות זולה מהובלת נפט בצינורות שכן הובלה זו אינה דורשת תחנות שאיבה גדולות לשם הזרמתו של הנפט. אם שדה הגז מרוחק מהשוק משתלם להובילו בצינורות ממקור הפקתו ועד לתחנת הכוח הנמצאת ליד השוק, יותר מאשר להקים את תחנת הכוח ליד שדה הגז.
יתרון מרכזי של השימוש בצינורות הוא יכולתם להוביל נפט עבור מדינות אשר חסרות מוצא אל הים. קושי מרכזי בהובלה באמצעות צינורות הוא מדינות העוינות זו לזו הנמצאות לאורך נתיב הצינור.
כך למשל, צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן המכונה גם צינור הנפט BTC הוא צינור הנפט המוביל נפט גולמי משדה הנפט אזרי-שירג-גונשלי בים הכספי (במימי אזרבייג'ן) אל הים התיכון. אורכו של הצינור הוא 1,776 ק"מ, כאשר 440 ק"מ מתוכם באזרבייג'ן, 260 ק"מ בגאורגיה ו-1,076 ק"מ בטורקיה. לאורך הצינור פועלות שמונה תחנות שאיבה. הצינור עובר דרך באקו בירת אזרבייג'ן, טביליסי, בירת גאורגיה וג'ייהאן, עיר נמל בדרום-מזרח חופי הים התיכון של טורקיה. צינור זה הוא השני באורכו בעולם (הארוך ביותר הוא צינור הנפט דרוז'בה, מרוסיה למרכז אירופה) והראשון שמסוגל להעביר נפט מאסיה לאירופה, לא דרך רוסיה והוא נחנך בג'ייהאן ב-28 במאי 2006.
קו ישיר של הצינור מהים הכספי למפרץ הפרסי דרך איראן היה מספק דרך קיצור, אבל איראן נחשבה לפרטנר לא רצוי ממספר סיבות: המשטר הדתי קיצוני באיראן עסוק בפיתוח תוכנית הגרעין ועל רקע זה הוטלו עליו סנקציות שהגבילו מאוד את ההשקעות המערביות במדינה. עניינים אלה הצרו את האפשרויות לנתיבים למערב לכדי טורקיה ולחוף הים התיכון, שניתן להגיע אליו דרך גאורגיה או דרך ארמניה. הדרך מארמניה בעייתית מבחינה פוליטית מהסיבות הבאות: סכסוך צבאי לא פתור בין ארמניה ואזרבייג'ן על נגורנו קרבאך ובשל המתיחות הפוליטית בין ארמניה וטורקיה, הנובעת מהוויכוח הלא פתור בעניין רצח העם הארמני. לפיכך נותר הנתיב אזרבייג'ן-גאורגיה-טורקיה כדרך האפשרית מבחינה פוליטית, למרות שהיא ארוכה ויקרה יותר לבניה ביחס לאפשרויות האחרות.

שאלה לדוגמא:
1. תאר את הקשיים העומדים בפני פיתוח מערכת התחבורה בשבדיה וכיצד מתמודדים עמם.

התשובה:
הקשיים של מערכת התחבורה בשבדיה:
א. שבדיה היא ברובה ארץ הררית וכידוע הרים מקשים על פיתוח התחבורה.
ב. מערכת הנחלים (הידרוגרפיה) מבתרת את הנוף ממערב למזרח והעמקים צרים ותלולים, דבר המקשה על סלילת דרכים.
ג. ריבוי ימות מצריך הארכת הדרכים.
ד. תנאי אקלים קשים – קיפאון חודשים רבים בשנה.
למרות הקשיים הנ"ל יש בשבדיה מערכת תחבורה מעולה כיוון ששבדיה היא מדינה מפותחת. המדינה מרושתת בכבישים רבים בעיקר בדרום המיושב בצפיפות רבה יחסית ומסילות ברזל אורכיות המחברות את הצפון לדרום. באזורי ההרים ישנו שימוש במנהרות ובגשרים והמעבר מעל הנהרות הוא באמצעות גשרים.

משימה:
תאר את מערכת התחבורה בארגנטינה והסבר שני קשיים הניצבים בפני פיתוחה.