כדור הארץ מורכב משלוש שכבות עיקריות: הקרום, המעטפת והליבה (הגלעין).
עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד ל— 60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.
המעטפת מתחילה בעומק של בין 8 ק“מ ל—35 ק“מ ומסתיימת בעומק של 2900 ק“מ. על פי עדויות מחקריות וניתוח סלעים געשיים מורכב חלקה העליון של המעטפת ממינרלים סיליקטים (מורכבים מצורן, חמצן ומתכת אחת או יותר) היוצרים סלע בשם פרידוטיט. ככל שנעמיק לתוך שכבת המעטפת תעלה הטמפרטורה ובנקודה בה מגיעה הטמפרטורה ל 1500 מעלות צלסיוס מתחילה התכה של סלעי הפרידוטיט. החומר הסלעי המותך הוא המגמה.
הליבה היא השכבה הפנימית ביותר. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. על פי ההשערה המקובלת כיום מגיעה הטמפרטורה בגלעין ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס.
ככל שנתקרב לליבה תעלה הטמפרטורה והמגמה תהפוך בהדרגה לנוזלית יותר ולהיפך, ככל שהמגמה מרוחקת יותר מהגלעין היא תתקרר בהדרגה ותיהפך לחומר צמיגי. השינויים בטמפרטורת המגמה יוצרים בתוך המעטפת זרמי ערבול: המגמה הקרה יותר ולכן גם הצפופה יותר נוטה לנוע למטה, בכיוון כוח המשיכה ואילו המגמה החמה יותר והפחות צפופה נוטה לעלות כלפי מעלה. תוך כדי ההתרוממות מעלה מתקררת המגמה ושוקעת. כך נוצרת תנועה מעגלית ומחזורית של זרמים עולים ויורדים של מגמה. זרמים אלו הם הכוחות העיקריים המניעים את הלוחות הטקטוניים הצפים מעליהם.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של תנועה בין הלוחות הטקטוניים: פתיחה, סגירה והחלפה.
1. בתנועת הפתיחה הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה, נעים בכיוונים מנוגדים, באזור פתיחה על קרקעית האוקיינוס, כך שלמעשה נוצרים שוליים חדשים של לוח בעקבות בנייתו הגעשית של קרום אוקיאני חדש. בגבול כזה נוצר רכס מרכז אוקייני, שהוא רכס ענק, המתנשא מעל למישורי המצולות. הרכסים השונים מתחברים זה לזה במערכת מתפתלת המתמשכת על פני קרקעית האוקיינוסים לרוב.
כך למשל, האי איסלנד מצוי בלב האוקיינוס האטלנטי הצפוני על קו הגבול בין הלוח האירואסיאתי והלוח הצפון אמריקאי. זהו אי געשי שהתרומם מעל לפני הים כחלק מהרכס המרכז אוקיאני הפעיל שנוצר באזור פתיחה על קו הגבול שבין שני הלוחות.
2. ישנם שלושה סוגי תנועות סגירה והתנגשות בין שני לוחות הנעים זה לקראת זה: מפגש בין לוח ימי ללוח ימי, מפגש בין לוח יבשתי ללוח יבשתי ומפגש בין לוח ימי לוח יבשתי:
א. במפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוחת הלוח האוקייני, שצפיפות הקרום המרכיב אותו גבוהה יותר, מתחת ללוח יבשתי נבלע בתוך אזור הפחתה ומותך למגמה בעומק של 700 ק“מ. אזור ההפחתה כולל תהום אוקיינית עמוקה במקביל לשולי היבשת ושרשרת הרים גבוהה ביבשה. בנוסף לכך, מאופיין הלוח היבשתי באזור המפגש עם הלוח הימי בהרי געש. הרי הגעש נוצרים כאשר המאגמה פורצת מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. כאמור המאגמה היא חומר סלעי מותך המכיל תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה גבוהה (אלפי מעלות צלזיוס), ומקורה במעטפת כדור הארץ. צפיפות המאגמה נמוכה יחסית לסלעי הקרום, ולכן היא נוטה לעלות כלפי מעלה. כאשר נחסמת דרכה של המאגמה על ידי סלעי הקרום, מתחילה המאגמה להצטבר וליצור מאגר הנקרא תא מאגמה. תא המאגמה המלא יוצר לחץ רב על הסלעים המקיפים אותו, וכאשר נוצרים בהם סדקים – הם משמשים צינורות הזנה דרכם פורצת המאגמה אל פני השטח. במהלך ההתפרצות נפלטים מן הסדק חומרי הפליטה השונים, שחלק מהם נוחתים בסמוך ויוצרים מסביב לסדק סוללה של רסק סלעים, לבה ואפר. כל התפרצות גורמת להיווצרות חומר נוסף המגביה ומעבה את הסוללה, וכך מתפתח הר געש בצורת חרוט.
לעיתים קרובות מלווה המפגש בין הלוחות ברעידות אדמה. רעידת אדמה היא תופעת טבע גיאולוגית שלא ניתנת לחיזוי לטווח הארוך, והיא מתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים . לחץ שמצטבר בעקבות תנועת הלוחות זו ביחס לזו משחרר לפתע כמות עצומה של אנרגיה שמתבטאת בגלים סיסמיים המרעידים בעוצמה רבה את פני האדמה.
מפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוצר בגבול שבין לוח נאסקה שבדרום האוקיינוס השקט ובין החוף המערבי של אמריקה הדרומית. בשולי האוקיינוס נוצרה תהום פרו-צ'ילה ואילו ביבשה התרוממה שרשרת הרי האנדים ולצדם שורה של הרי געש.
תופעה נוספת הנגרמת כאשר לוח אוקיאני אחד נוחת מתחת ללוח השני הם הרי געש תת ימיים שכעבור מאות ואלפי שנים של התפרצויות חוזרות ונשנות יכולים להפוך לאיים געשיים, למשל: איי יפן. בסמוך לאיים הללו נקבל תהום אוקיאנית עמוקה - במקום בו לוח אוקיאני אחד נכנס מתחת ללוח השני.
תנועת הלוחות הטקטוניים זה ביחס לזה אחראית להיווצרותם של הרי הקימוט בנקודות המפגש בין לוחות, “הולדתם“ ו“מותם“ של האוקיאנוסים, פתיחתם של עמקים עמוקים וארוכים באזורי המפגש בין הלוחות ובאזורים אלה גם נמצא את מוקדי רעידות האדמה והפעילות הגעשית.
ראש הנקרה - בליית סלעי הגיר על ידי גלי הים (צלם: מעין הס אשכנזי)
3. שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי היווצרות רכס האנדים ואת מאפייניו.
תשובה לדוגמא:
רכסי האנדים נוצרו בקימוט האלפיני הצעיר מן המזוזואיקון, כחלק ממערכת הקורדיליארה האמריקאית, הנמתחת מאלסקה בצפון ועד כף הורן שבדרום. אזור זה מאופיין בפעילות געשית והוא כולל הרי געש פעילים ושטחים מכוסי בזלת.
הקימוט באזור זה עדיין לא נפסק שכן בתהליך נדידת היבשות הלוח האוקיאני נע ממערב למזרח ומתנגש ביבשת ושוקע מתחתיה באזור הפחתה. התהום האוקיאנית העמוקה, הנמצאת במקביל לחוף המערבי של היבשת, כ 100 ק"מ ממנה מעיד על כך.
תגובה 1:
אוי תמיד בשיעורי גיאוגרפיה, טופוגרפיה היה הנושא הכי קשה. כל מה שקשור למפה, ניווטים וכדומה - לא בבית ספרי. מצד שני, לא הייתי מתנגדת לטייל בהרי האנדים או כל רכס הרים גבוה ומרשים.
הוסף רשומת תגובה