ניתוח המאפיינים החקלאיים

ענף החקלאות הוא העתיק בענפי הכלכלה של התרבות האנושית ועיקרו הוא גידול צמחים ובעלי חיים בכדי להפיק מהם מזון וחומרי גלם.

בפרק זה נעסוק בזיהוי רמת הפיתוח של המדינה באמצעות ניתוח של מאפייני החקלאות באותה מדינה. כמו כן נתאר את תפרוסתם של ענפי החקלאות לסוגיהם ונסביר את הגורמים לתפרוסת זו.

מאפייני החקלאות

באמצעות בחינת שיעור המועסקים בחקלאות נוכל לקבוע את רמת הפיתוח של המדינה. כך למשל בזאיר שיעור המועסקים בחקלאות עומד על 65 אחוזים בעוד שבקנדה שיעור זה עומד על 3 אחוזים בלבד. אחוז גבוה של עוסקים בחקלאות במדינות המתפתחות מצביע על חקלאות מסורתית המאופיינת בשימוש בטכנולוגיה מסורתית המבוססת על אנרגיית שרירים הכוללת שימוש בכוח אדם רב ובבעלי חיים לצורך העבודה החקלאית. לעומת זאת במדינות המפותחות נמצא אחוז נמוך (פחות מ 5 אחוזים) של עוסקים בחקלאות כיוון שזוהי חקלאות מודרנית. החקלאות המודרנית מבוססת על כלים ממונעים, אמצעי דישון והדברה כימיים וביולוגים, חממות ומערכות השקיה מודרניות כגון טפטפות, קו נוע וכד'... בחקלאות המודרנית ניתן להגיע לתנובת יבולים רבה ובאיכות טובה ועל כן החקלאות במדינות המפותחות מיועדת לשיווק ומאופיינת כחקלאות מסחרית. לעומת זאת במדינות המתפתחות מרבית המשקים אינם מצליחים לייצר עודפים רבים ומרבית המזון הבסיסי הגדל המשקים החקלאיים (אורז, חיטה, תירס) משמשים את צרכי המשפחה. משקים אלה מאופיינים בחקלאות לצרכי מחייה. עם זאת, במדינות המתפתחות הטרופיות התפתחו בהשפעת הקולוניאליזם האירופי בעיקר במהלך המאה התשע עשרה משקים המבוססים על גידולים טרופים המיועדים לייצוא: קפה, קקאו, צמג (גומי טבעי) תה וכו'... חקלאות מסחרית זו אופיינית למשל בוייטנאם המייצאת פולי קפה, קנה סוכר, גומי, תה וכד'...

סיווג נוסף המבחין בין המשקים החקלאיים בכל רחבי העולם הוא ההבחנה בין גידולים אינטנסיביים לבין גידולים אקסטנסיביים. כאשר נתאר את הגידולים החקלאיים יש לציין אם מדובר בגידולים אינטנסיביים בהם מושקע הון בטכנולוגיה או בכוח אדם רב ליחידת שטח ועל כן התפוקה ליחידת שטח גבוהה. כך למשל האורז הנפוץ כגידול מזון בסיסי במדינות דרום מזרח אסיה דורש כוח אדם רב לאורך כל שלבי הגידול, החל משלב הכשרת הקרקע ודישונה, השתילה הידנית, התחזוקה השוטפת של חלקות האורז המוצפות במים ועד לקציר האורז וייבושו. כך גם גידול בקר לחלב (רפת) דורש עבודה לאורך כל שעות היממה תוך שימוש באמצעים טכנולוגים לצורך החליבה, מעקב אחר מצבן של הפרות החולבות לאורך שעות היממה ומתקני הקירור. גידולים אינטנסיביים נוספים הם לולים וגידול ירקות ופרחים בחממות הכרוכים בהשקעת הון בטכנולוגיה ובעבודה שוטפת. לעומת זאת גידולים אקסטנסיביים מאופיינים בהשקעת הון וכוח אדם מצומצם כך שהתפוקה ליחידת שטח קטנה יחסית ועל רקע זה הגידולים ישתרעו על פני שטחים נרחבים. גידולים אלו כוללים את גידול החיטה, מרעה בקר וצאן, ייעור וכיוב'...

גורמי התפרוסת העיקריים של האזורים החקלאיים

ניתן להצביע על מספר גורמים מיקום כלליים של האזורים החקלאיים במדינות העולם השונות:

1. אזורים המאופיינים בכמויות גשמים של מעל 200 מ"מ.

2. עמקי הנהרות הגדולים העשירים במים לאורך כל ימות השנה (למשל: הנילוס, עמק הפרת וחידקל) ובאדמת סחף (אלוביום) פוריה.

3. אזורים מישוריים: מישורי חוף, דלתאות, שפלות, רמות ועמקי הרים ונהרות. החקלאות המודרנית תתמקד לרוב באזורים אלו כיוון שהם מאופיינים בשטחים גדולים ורציפים בהם ניתן להפעיל מיכון חקלאי (טרקטורים, קומביינים וכד'... ).

4. אזורים הרריים מתאימים לגידולי מטעים, כרמים ומרעה צאן ובקר ולקיומה של חקלאות מסורתית המבוססת על חקלאות מדרגות הרים (טראסות).

גורמי התפרוסת של הגידולים החקלאיים לסוגיהם

קיים קשר הדוק בין תפרוסת הגידולים החקלאיים לסוגיהם לבין של שורה של גורמי השפעה על תפרוסתם: סוג האקלים (הכולל בתוכו את כמות המשקעים השנתית, עונת המשקעים וטמפרטורה שנתית ממוצעת) , סוג הקרקע והטופוגרפיה.

כך למשל, החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. תנאי הגידול הרצויים ביותר הם 200 – 500 מ"מ משקעים, תקופה קרירה בזמן הגידול הצמחי, ועונה חמה ויבשה בזמן הבשלת הגרגרים. תנאים אלה שוררים באזורים העיקריים של גידול החיטה והם: מישורי רוסיה הדרומית ואזור הדנובה, האגן הים תיכוני, המישורים במרכז ארצות הברית וקנדה, צפון מערב הודו, צפון סין, ארגנטינה ודרום מזרח אוסטרליה. עיקר גידול החיטה בא"י נעשה באיזור הנגב.

שאלה לדוגמא:

1. תאר את ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה.

2.ציין את אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה והסבר את גורמי תפרוסתם.

כיצד נשיב על השאלה?

בתיאור תפרוסת החקלאות יש לציין את סוג הגידולים החקלאיים הנפוצים, לתאר את ריכוזי הפעילות החקלאות על פי שמות החבלים הטבעיים ומיקומם במדינה ולהסביר את גורמי התפרוסת השונים: אקלים, טופוגרפיה וסוג הקרקע.

באילו מפות נשתמש?

מפה פיזית אזורית (מזרח אירופה), מפה כלכלית אזורית, מפת אקלים אזורית ועולמית, מפת קרקעות עולמית.

הפתרון לשאלה:

1. ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה:

חיטה – במישורי הסחף של הדנובה ונהר מריצה – אזורים מישוריים, אדמת סחף פורייה, מים להשקיה מהנהרות ומגשמים כל השנה.

גידול בע"ח – בקר וצאן – בעיקר באזורים ההרריים – אין שם קרקע טובה לחקלאות, אך יש מרעה טבעי בשפע כל השנה, גם באזורים היבשים יותר.

2. אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה הם באזור מישורי הדנובה, הרמה שבצפון מזרח המדינה ואזור עמקי הנחלים מריצה וארגנה.

3. הסיבות לתפרוסת אזורי החקלאות בבולגריה הם: באזורים אלו אדמת סחף פורייה המובאת ע"י הנהרות. הנהרות מספקים מים בשפע לחקלאות כל השנה. האקלים נוח למדי: אזור האקלים בבולגריה הוא ממוזג: Cfb –ממוזג, משקעים כל השנה, החם בחודשים פחות מ – 22 מעלות, אך לפחות מארבעה חודשים הטמפרטורה מעל 10 מעלות, כלומר קיץ חם למדי. טמפרטורות קיץ ממוצעות – כ - 20 מעלות, טמפרטורות חורף ממוצעות – 0 -5- מעלות וכמות המשקעים השנתית הממוצעת כ- 750 מ"מ.

גידולי חיטה ברמת טיבט, צפון מערב סין (צילם: מעין הס אשכנזי)

שאלה:
הסבר מדוע בצפון סין מגדלים בעיקר חיטה ובדרום סין מגדלים בעיקר אורז. הבא גורם פיזי אחד וגורם אנושי אחד.

רמת הפיתוח הכלכלי

הכלכלה היא תורת הארגון של ייצור התוצרת וחלוקתה בין הצרכנים. המחקר בתחום הכלכלה עוסק באופן בו משאבים נגישים במחסור משמשים, מעובדים, מיוצרים, מוקצים, מופצים ונצרכים כמוצרים.
בפרק זה נבחן את רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה באמצעות שורה של מדדים כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים.

לפניכם מספר מדדי פיתוח כלכליים אשר יוכלו לסייע בהערכת רמת הפיתוח הכלכלית של המדינה:

1. התוצר המקומי הגולמי לנפש בשנה (תמ"ג)
התמ"ג הוא סך כל התשלומים לכל גורמי הייצור הקיימים בארץ מסוימת מבלי לכלול את התשלומים שמקבלים גורמי ייצור מקומיים הנמצאים בחו"ל ואשר נכללים בחישוב התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). על רקע זה התמ"ג הוא קנה מידה מדויק לפעילות הכלכלית והוא מלמד על רמת הפעילות הכלכלית במדינה. החישוב המחלק את סך התוצר הלאומי או המקומי במספר האוכלוסין במדינה הוא התוצר לנפש שמקובל לראותו כאחד המדדים החשובים ביותר לרמת התפתחותה הכלכלית של מדינה.
התמ"ג לנפש הוא האמצעי העיקרי להבחנה בין מדינות מתפתחות ומפותחות, אם כי יש צורך להוסיף עליו מדדים נוספים. במרבית המדינות המתפתחות התמ"ג אינו עולה על 10,000 דולרים לאדם לשנה ולעיתים קרובות הרבה מתחת לסכום זה. כך למשל במאלי אשר במערב אפריקה התמ"ג לנפש עומד על 1200 דולר לשנה (מקום 206 בעולם) בעוד שבמכסיקו התמ"ג לנפש עומד על 10,000 דולר לשנה (מקום 87 בעולם). עם זאת במדינות המפרץ שעל פי מדדים אחרים עשויות להיות ברשימת המדינות המתפתחות התל"ג גבוה יחסית בשל רווחי הנפט ומספרם הקטן יחסית של תושביהן. כך למשל בקטר המונה פחות מ 900 אלף תושבים עומד התל"ג על 27,400 (מקום 34 בעולם).
לעומת זאת במרבית המדינות המפותחות התמ"ג עומד על כמה עשרות אלפי דולרים בשנה אך גם במדינות אלה קיימת שונות רבה. כך למשל בפורטוגל התמ"ג לנפש עומד על 19,300 בשנה (מקום 55 בעולם) ואילו בקנדה הוא עומד על 34,000 דולר לשנה (מקום 12 בעולם) ואילו בלוקסנבורג התל"ג עומד על 55,000 דולר (מקום שני בעולם).

2. התפלגות המועסקים במשק על פי מגזרים
נהוג לחלק את המועסקים במשק כלשהוא לשלושה עד חמישה מגזרים (סקטורים) ואופן ההתפלגות לפי מגזרים אלה הוא מדד המצביע על רמת הפיתוח של המדינה בה אנו עוסקים.
הסקטור הראשון: הפקת חומרי הגלם וכולל את העוסקים בגידולים חקלאיים, דייג, כרייה במכרות.
הסקטור השני: עיבוד חומרי הגלם והעלאת ערכם עם הפיכתם למוצר מוגמר – פועלי התעשייה לסוגיה.
הסקטור השלישי: אספקת שירותים ברמה שאינה דורשת השכלה גבוהה – נהגים, סוחרים, שוטרים וכד'...
הסקטור הרביעי: אספקת שירותים ברמה הדורשת השכלה גבוהה – מורים, מהנדסים, תכנתים, אחיות, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכד'...
הסקטור החמישי: מנהלים ומתכנני מדיניות – מנהלי בתי חולים, שופטים, מנהלי חברות היי טק וכד'...
ככל שגדול חלקו של המגזר הראשוני בהתפלגות המועסקים במשק מדובר על מדינה בעלת רמת פיתוח נמוכה שכן חלק גדול עוסק בהפקת חומרי גלם ובחקלאות, דבר המעיד על רמת השכלה נמוכה ורמה טכנולוגית נמוכה שבאה לידי ביטוי בחקלאות מסורתית עתירת כוח אדם ובהעסקתם של רבים במכרות. לעומת זאת ככל שגדל חלקה של התעשייה, רמת ההכנסה של המדינה גדלה ועמה גם רמת השירותים השונים שמספקת המדינה לתושביה ובכלל זאת גם שירותי השכלה. האפשרות לרכישת השכלה גבוהה מאפשרת את המשך פיתוחה הטכנולוגי של המדינה ואת המשך הצמיחה הכלכלית.
באשר למגזר השירותים, במדינה מתפתחת, לצד מועסקים רבים בחקלאות ובתעשייה יהיה מגזר השירותים בעיקר ברמה השלישונית, במקצועות שאינם דורשים השכלה: נהגים, סוחרים, מאבטחים, מנקים וכד'.... לעומת זאת במדינה מפותחת המאופיינת ברמת שירותים גבוהה יהיה אחוז המועסקים בסקטור הרביעי והחמישי גבוה. מצב זה משקף רמת השכלה גבוהה, תעשיה המבוססת על תעשיית היי טק ורמת השקעה גבוהה של המדינה בשירותים לאזרח. אלו הם מאפייני החברה הפוסט תעשייתית, השלב החברתי – כלכלי בו מצויות כיום המדינות המפותחות. בחברה זו ההכנסה ממגזר השירותים היא הגבוהה ביותר.
3. הרכב סחר החוץ
הרכב סחר החוץ כולל את ייבוא הסחורות אל המדינה ואת ייצוא הסחורות מהמדינה. בשל רמה טכנולוגית נמוכה המדינות המתפתחות מאופיינות בייצוא חומרי גלם או במוצרים ברמת פיתוח נמוכה (חומרי גלם כגון נפט, פחם וגז ומוצרי מזון וטקסטיל) בעוד שהמדינות המפותחות המאופיינות ברמה טכנולוגית גבוהה מאופיינים ביצוא מוצרים ברמת פיתוח גבוהה (מוצרי היי טק, מכוניות, מטוסים וכד'). בתחום הייבוא, ככל שרמת החיים גבוהה יותר כך גם ייבוא הסחורות למדינה יאופיין במוצרים ברמת פיתוח גבוהה ומוצרי צריכה מגוונים. לעומת זאת , במדינות המתפתחות , במצב של מחסור כרוני במזון בשל ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסייה תשקיע המדינה את מטבע הזר המועט שברשותה בעיקר ברכישת מזון בסיסי ולא במוצרי מותרות.

לצד המדדים הכלכליים נעשה שימוש במדדים נוספים שהוזכרו בפרקים הקודמים ואשר רובם מופיעים במפות העולמיות הנושאיות באטלס: צריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום, קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה, רמת העיור, מדרג עירוני, מבנה הגילאים, לידות חיים לכל 1000 תושבים בשנה,מיתות לכל אלף תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, יודעי קרוא וכתוב, מספר כלי רכב למשפחה, מספר הרופאים לכל אלף תושבים, שיעור האבטלה, אחוז התושבים במדינה המחוברים לאינטרנט וכד'...

בתמונה: רחוב ראשי בפוסן, עיר הנמל הדרומית של דרום קוריאה.(צלם: מעין הס אשכנזי)

דרום קוריאה מדינה מפותחת בעלת תמ"ג שנתי לנפש העומד על 20,400 דולר מיצאת לצד מוצרים חקלאיים מוצרי אלקטרוניקה, תקשורת, כלי רכב, מספנות ופלדה.

שאלה לדוגמא:
עיין בנתונים הכלכליים ובנתונים הדמוגרפים שלפניך בנוגע לכלכלת פיליפינים:
התפלגות מועסקים - חקלאות 36%, תעשייה 16%, שירותים 48%.
תל"ג שנתי לנפש - 5,100ִ$
חלוקת התל"ג לפי מגזרים - חקלאות 15%, תעשייה 32%, שירותים 54%.

התשובה:
ניתן לומר כי רמת הפיתוח של מדינת הפיליפינים היא של מדינה מתפתחת בשלבים מתקדמים.
קביעה זו מתבססת על הנתונים הכלכליים הבאים:

התל"ג השנתי לנפש הוא מתחת ל 10,000 דולרים לנפש אך עומד על כמה אלפים, דבר המצביע על רמת פיתוח גבוהה באופן יחסי למדינה מתפתחת.
חקלאות - כ- 40% מועסקים בחקלאות, שיעור עצום של מועסקים במגזר זה בהשוואה למדינה מערבית בה אחוז המועסקים בחקלאות אינו עולה על 5%. דבר המצביע על מחסור במיכון בחקלאות, מחסור בדשנים, חומרי הדברה, אי שימוש בהנדסה גנטית של זנים, מחסור בפיתוח ובהיצע של מקומות עבודה במגזר השירותים ובמיוחד במגזר התעשייה, חלק גדול מחקלאות זו משמש לקיום, החלק האחר למסחר.
למרות ש – 40% מהמועסקים עובדים בחקלאות, חלקה בתל"ג אינו עולה על 15% מה שמצביע על רווחיות נמוכה.

תעשייה - התעשייה מקיפה כ – 16% מהמועסקים, אחוז נמוך בהשוואה למדינות המערב בהן נע אחוז המועסקים סביב ה: 25% – 35%.דבר המצביע על מחסור בפיתוח תעשייתי והשקעות הון, מחסור בכוח אדם מיומן ומשכיל, מחסור בתשתיות נלוות כמו כבישים, חשמל, בנקאות, ביטוח וכו', מחסור בשוק מקומי לתוצרת.
חלקו הגדול של הייצור התעשייתי מתבסס על כרייה, הפקה ויצוא של חו"ג ראשוני כמו: מתכות, נפט, עצים, עיבוד תוצרת חקלאית, בנייה והרכבה עליהם הרווח נמוך.
שירותים - מגזר זה כולל כ – 50% מהמועסקים. אחוז זה נמוך ממדינה מערבית בה נע אחוז המועסקים במגזר זה סביב ה – 60%. מגזר זה מתמקד בשירותי ממשל ובמיוחד במסחר, לרוב אין מדובר בשירותים ברמה גבוהה כגון: בנקאות, ביטוח תקשורת וכד', אלה בשירותי תחבורה, תיירות, שווקים מקומיים למסחר קמעונאי , מצחצחי נעליים, בנאים, תופרים וכד'.
חלקו של מגזר זה בתל"ג עומד על 54% ואינו גבוהה ביחס לאחוז המועסקים בו, למרות שאחוז ההכנסות ממגזר זה הוא הגבוה ביותר במדינה.

תפקודיה של העיר

בסעיף זה נתאר באילו תחומי פעילות מאופיינת העיר. כדי לעשות כן עלינו להתבונן במפה הכלכלית אשר בה מסומנות הערים לפי: "תפקודים כלכליים עיקריים של המרכז העירוני" (תפקודים רבים, תעשיה ומכרות, תרבות ותיירות, מסחר ושירותים, תחבורה) ו"מוקדי פעילות כלכלית" (בירה, מרכז לאומי, מרכז אזורי ראשי, מרכז אזורי, מרכז מקומי, עיר או עיירה).

בנוסף לכך עלינו להסיק מסקנות בהתאם למאפייני היישוב והכלכלה בסביבה הקרובה אל העיר אשר לפיהם למשל ניתן לקבוע כי העיר היא עיר מטרופולין השוכנת בלב אזור עירוני או שהעיר משמשת כצומת דרכים חשוב ימי או יבשתי, העיר משמשת כמרכז מסחרי בהיותה עיר נמל, העיר נמצאת בלב אזור חקלאי ומשמשת עבורו כמרכז מנהלי ומסחרי וכד'...

פודונג - האזור החדיש של שנגחאי ממזרח לנהר הינג צה (צילום: מעין הס אשכנזי)

שאלה לדוגמא:
שנגחאי ובייג'ין הן הגדולות בערי סין וממוקמות בקרבת נהרות אך שונות בתפקודיהן. מהו השוני בתפקודיהן? הבא שלושה גורמים לשוני זה.
תשובה:
ביג'ין היא עיר הבירה המהווה מרכז מדיני ומנהלי ארצי ומרכז לקשרים הבינלאומיים של סין. על רקע זה רבים מתושבי העיר מועסקים במשרות צבוריות של מנהל פנים ובכוחות הבטחון. כמו כגן התפתחו בעיר מכוני מדע ומחקר, שירותי דפוס ומרכזי תקשורת ושידור.
שנגחאי היא בירת מחוז עם זיקה מנהלית פנים ארצית בלבד.
ביג'ין שוכנת ליד נמל נהר משני בחשיבותו. לעומת זאת שנגחאי היא עיר הנמל החשובה והגדולה ביותר מבין נמלי סין השוכנת על מוצא הינג צה ובעל עורף כלכלי עד למרחק 1700 במעלה הנהר ולחוף ים סין המזרחי והאוקיאנוס השקט ועל כן היא מרכז עסקים בינלאומי ראשי בסין.
ביג'ין אינה נחשב למרכז חקלאי חשוב בשל האקלים הקיצוני השורר בה - אקלימה הוא אקלים מונסון קיצוני:קר מאד ויבש בחוף, לח וחם יחסית בקיץ. הגידול העיקרי בסביבתה הוא חיטה. לעומת זאת שנגחאי היא מרכז חקלאי ברמה הארצית ובעלת עורף נרחב של קרקע סחף פוריה ומגוון גידולים שהנפוץ בהם הוא האורז. שנגחאי מאופיינת באקלים מתון.

בהקשר לתפקודיה של העיר, לעיתים מופיעה בבחינת הבגרות שאלה העוסקת בהעתקת עיר הבירה ממקום אחד למקום אחר. בשאלה זו הנך מתבקש להעלות גורמים אפשריים המתאימים לאופייה של המדינה להעתקת עיר הבירה.

גורמים אפשריים להעתקתה של עיר בירה הם:

התפוצצות אוכלוסיה בבירה וניסיון להפחית לחץ כלכלי ואקולוגי מהבירה,רצון למקם את הבירה במרכז המדינה ולהרחיקה מהגבול, רצון לפתח אזור נחשל, רצון לפזר אוכלוסיה, קיומם של מחצבים באזור המועדף, רצון להתנתק מהעבר הקולוניאלי אם הבירה היא לחוף ים.

שאלה לדוגמא:

הצג שתי סיבות להעברת עיר הבירה מדר א סלאם לדודמה.

התשובה:

ב.שתי סיבות להעברת עיר הבירה.
1. פיזור אוכלוסיה: השאיפה לפתח את השוליים ולפזר את האוכלוסייה מהריכוז הגדול בעיר הראשה ,שם נוצרות בעיות רבות וקשות בתחום הכלכלי והאנושי.
2. ניתוק מהעבר הקולוניאלי: שתמך ופיתח את דר א סלם לצרכיו בעיקר כעיר נמל לייצוא .

תנאי מיקום ואיתור של עיר

בשלב זה נעסוק בהבנת הקשר בין התנאים הטבעיים לבין מיקומן של הערים בחבל הארץ בו אנו עוסקים.

תנאי המיקום של העיר הוא המיקום הגיאוגרפי של היישוב, המיקום במרחב בהתאם לשושנת הרוחות ועל פי נתוני הרשת הגיאוגרפית. המיקום גם כולל התייחסות למרחק הגיאוגרפי של של היישוב ביחס ליתר חלקי המדינה.
הכוונה בתנאי איתור של העיר הוא בתנאי האתר: תנאים טופוגרפיים, אקלימיים ואחרים. למשל: המקום שוכן סמוך למפרץ טבעי, השטח מישורי או רמתי וכו', תנאי האקלים במקום ממוזגים, קיצוניים וכד'...

בסעיף זה נעשה שימוש בעיקר במפה הפיזית לצורך התייחסות לתנאים הטופוגרפיים, במפת האקלים לצורך תיאור מאפייני האקלים ובמפה הכלכלית, לצורך זיהוי הזיקה בין המחצבים ומשאבי הטבע והפעילות החקלאית לבין התפתחותה ותפקודה של העיר.

שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי המיקום והאיתור של העיר יוהנסבורג ואת הקשרים בין גורמים אלה לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג. כמו כן הסבר עם אילו קשיים גיאוגרפיים נאלצה העיר להתמודד בתהליך התפתחותה.
התשובה:
גורמי המיקום והאיתור של יוהנסבורג והקשר בינם לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג הוא:

העיר נמצאת במרכז הגיאוגרפי של חבל טרנסוואל ואורנג', מהחבלים המאוכלסים ביותר בדרום אפריקה ומהווה מרכז שירותים ומנהל למרבית אוכלוסיית חבלים אלה.
העיר נמצאת במוקד אזור עשיר במחצבים יקרים כגון זהב, יהלומים ואורניום ומחצבים בסיסיים כגון ברזל ופחם. על רקע זה העיר וסביבתה בעלות אזור תעשייה עצום בגודלו ובתוצרתו המגוונת.
העיר ממוקמת במרכזו של אזור חקלאי עשיר ורבגוני.
העיר נבנתה בסמוך לקו פרשת המים של רכס הררי גבוה שכיוונו מזרח – מערב. רכס זה עביר לדרכי אורך ורוחב רבות המחברות את העיר לשאר חבלי הארץ.
יובלים אחדים עשירי מים חוצים את העיר ואת שכונותיה.
העיר נמצאת בלבו של רצף עירוני ארוך ומהווה מוקד כלכלי, חברתי ומסחרי עיקרי שלו.

הקשים בתהליך התפתחותה של יוהנסבורג:
העיר חסרה נמל והדרכים אל האוקיאנוס ההודי ארוכות ועוברות באזור הררי גבוה.
העיר אינה נמצאת במרכז הגיאוגרפי של המדינה ומרוחקת מאד מערים חשובות אחרות כגון קייפטאון ופורט אליזבת.
העיר מרוחקת ממרכזים כלכליים גדולים באפריקה ובעולם.
אין בסביבות העיר ובכל החבל שדות נפט או גז טבעי ועל העיר להישען על מקורות יקרים אחרים (חשמל הידרואלקטרי, אנרגיה גרעינית) לשם הנעת התעשייה הענקית.

ניתוח תפרוסת האוכלוסייה

תפרוסת אוכלוסייה היא צורת התפשטות הנפשות על שטח מוגדר כלשהו (מדינה, עיר, יישוב, יבשת וכדומה). "תפרוסת אוכלוסייה", בניגוד ל"צפיפות אוכלוסייה", מתייחסת לכל השטח המוגדר בעוד שצפיפות אוכלוסייה מתייחסת לאזור ממוקד.
במסגרת הניתוח הדמוגרפי יש לתאר את תפרוסת האוכלוסייה בחבל הארץ בו אנו עוסקים ולהסביר את הגורמים לתפרוסת זו.

כדי לתאר את תפרוסת האוכלוסייה נאסוף נתונים מהמפה הפיזית של חבל הארץ בו אנו עוסקים. במפה זו נוכל להבחין היכן ממוקמים היישובים השונים על פי סדרי גודלם על פני המרחב ובאמצעותה נתאר את פיזורה של האוכלוסייה על פני המדינה באופן כללי תוץ התייחסות לחבלים הדלילים ולחבלים המאוכלסים.

כדי להסביר את הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה נעזר בשורה של מפות עולמיות, אזוריות ומקומיות אשר יספקו לנו שורה של גורמים המשפיעים על תפרוסת האוכלוסייה: טופוגרפיה, אקלים, הידרולוגיה, סוג הקרקע, מחצבים ומקורות אנרגיה, פוטנציאל תיירותי וכד'...

גורמי ההשפעה המאפיינים את האזורים המאוכלסים בעולם:
אקלים ממוזג ונוח לאדם המאופיין בכמויות משקעים המאפשרים אספקה שוטפת של מים לשתיה ולחקלאות.
קרבה למקורות מים כגון מעיינות, נחלים ונהרות, הימצאות מעל מאגרי מי תהום, קרבה לימות ואגמים מתוקים המספקים מי שתייה, מאפשרים פיתוח של ענף המדגה, נתיבי שיט פנימיים לתחבורה ומסחר פנים ארציים, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וכיוב'...
טופוגרפיה מישורית המקלה על העיבוד החקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בניה, תעשיה. מרבית תושבי כדור הארץ מתגוררים במישורים, רבים מהם במישורי החוף.
קרקעות פוריות ומנוקזות היטב כדוגמת קרקעות הטרה רוסה בהר וקרקעות הסחף המצטברות בעמקי הנחלים ובבקעות בין הרים מאפשרות פיתוח של חקלאות אינטנסיבית, למשל: אזור עמק החולה המאופיין בקרקעות סחף עמוקות ומאופיין בפעילות חקלאית רבה.
הקרבה לים מאפשרת לפתח ערי נמל המבוססות על המסחר הימי, תעשייה כבדה ומתקני הפקת חשמל העושים שימוש במי הים לצורך קירור ולצורך ייבוא חומרי הגלם וייצוא המוצרים המוגמרים, פיתוח תיירות חוף וכד'... למשל: העיר חיפה.
קרבה למחצבים טבעיים ולמקורות אנרגיה מאפשרת פיתוח מכרות ותעשיות המהוות מוקדי תעסוקה. כך למשל סביב תעשיית הנפט התפתחו ערים חדשות ומודרניות במדינות המפרץ כדוגמת כווית, אבו דאבי וקטר. בערים אלו מתרכזת מרבית האוכלוסייה המקומית ומהגרים רבים מחוץ למדינה המשמשים ככוח עבודה.
עורקי תחבורה ראשיים מהווים מוקדים להתפתחותן של ערים הסטוריות שתפקדו כערי מסחר. כך למשל לאורך דרכי המשי שקישרו בין אירופה למזרח הרחוק התפתחו שורה של ערים המהוות ריכוזי אוכלוסייה חשובים. למשל העיר סמרקנד, היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן המונה 413 אלף תושבים (2005) ושוכנת על דרך המשי.
ערים המשמשות כמרכזי שלטון ודת מהוות גורם משיכה להתיישבות בהן ובסביבתן. לעיתים מוקמות ערים חדשות ביוזמת השלטון במטרה ליצור מוקד אוכלוסייה חדש ולפזר את אוכלוסיית המדינה, למשל הקמתה של ברזיליה כבירת ברזיל בשנת 1960 (במקום ריו דה ז'נירו) בשטחיה של הרמה המרכזית שבמרכז המדינה. עיר זו הפכה לעיר החמישית בגודלה בברזיל ומונה כיום כשני מליון תושבים.

גורמים המקשים על התיישבות האדם באזורים שונים בעולם הם:
אזורי אקלים קיצוניים: מדבריות קרים או חמים המאופיינים במחסור במשקעים ובמקורות מים ובתנאי קור או חום קיצוניים, אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה הגורמים לתחושה לא נוחה לאדם ומהווים בתי גידול למחלות טרופיות למיניהן (למשל מלריה, דבר, קדחת צהובה וקדחת דנגי) וכמויות משקעים גדולות במיוחד היוצרות הצפות ושטפונות הסוחפים בין היתר גם את המינרלים שבקרקע.
טופוגרפיה הררית מקשה על הנגישות, מאופיינת בסחיפת קרקעות, מקשה על עיבוד חקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בינוי ותעשייה, אוויר דליל בחמצן באזורים הגבוהים המקשה על פעילות האדם וטמפרטורות נמוכות.
מיעוט במחצבים ובאוצרות טבע
קרקעות דלות
תנאי ניקוז קשים של הקרקע גורמים להיווצרות ביצות המהוות מפגע בריאותי עבור האדם כמדגרות של יתושים, ביניהם יתושים נושאי מחלות טרופיות.

שאלה לדוגמא:
א. תאר את תפרוסת האוכלוסייה בקנדה.
ב. ציין שלושה גורמים המשפיעים על תפרוסת זו, והסבר את ההשפעה של כל גורם שציינת.

התשובה:

א. באופן כללי, צפיפות האוכלוסייה בקנדה נמוכה מאד. האוכלוסייה מרוכזת בעיקר בחלק הדרומי של המדינה. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאים בדרום מזרח, סמוך לנהר סנט-לורנס ובאזור האגמים הגדולים. יש ריכוז נוסף בדרום מערב, לחוף האוקיינוס השקט סמוך לגבול עם ארה"ב.

ב. הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה בקנדה הם: · האקלים בצפון קשה מאד(אקלים קר, בגלל הקרבה לקוטב הצפוני), ולכן רוב האוכלוסייה מתרכזת בדרום. · האוכלוסייה מתרכזת סביב נתיבי שייט פנימיים, שהם מוקד לפעילות כלכלית. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים סמוך לריכוזי מחצבים , המהווים בסיס למחייה של האוכלוסייה. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים בחופים , סביב נמלים המאפשרים מסחר. או: ריכוזי אוכלוסייה סביב הנמלים שהוו את נקודת הכניסה לארץ של מהגרים שהגיעו אליה ("שער העלייה"). · האוכלוסייה מרוכזת באזורים שבהם קרקע נוחה לעיבוד חקלאי ואקלים מתאים לגידולים. · קרבה למרכזי הפעילות והכלכלה בצפון מזרח ארה"ב.

ניתוח הידרולוגי

בשלב זה ננתח באמצעות המפה הפיסית את תפרוסת מקורות המים של חבל הארץ.
נתבונן במפה הפיסית של החבל ונתאר את מקורות המים לסוגיהם: הנהרות והנחלים הבולטים וכיוונם הכללי, אגן הניקוז שלהם, קו פרשת המים, מעיינות, ימות, אגמים, ביצות וקרחונים.

מפת מקורות המים של אוקראינה

לדוגמא - ניתוח הידרולוגי של אוקראינה:
אוקראינה שוכנת בדרום מזרח אירופה לחוף הים השחור והים האזובי שבדרומה. בחלקה הצפוני - מערבי משתרע מישור מכוסה אדמת כבול ושטחי ביצות נרחבים ולכן גם אזור זה הוא הפחות מאוכלס במדינה. מרכז המדינה מבותר על ידי נהרות רבים שהם יובלי הנהרות דנייסטר, בוג ודנייפר המנקזים את רוב שטח המדינה.

מיקום חבל הארץ ותיחום גבולותיו

השלב הראשון בניתוח מאפייניו של חבל ארץ כלשהו הוא קביעת מיקומו ותיחומו של החבל.
מיקומו של חבל ארץ כלשהוא נקבע על פי היבשת בו נמצא אותו חבל ארץ ועל פי הרשת הגיאוגרפית. בכדי לתחם מדינה כלשהיא עלינו לציין את שם היבשת אשר בה נמצאת המדינה או חבל הארץ, את קווי האורך והרוחב אשר תוחמים את חבל הארץ ואת גבולותיו של החבל.
קווי הגבול אלו הם קווים מלאכותיים שנקבעו על ידי האדם בכדי להפריד בין ערים, אזורים, מחוזות ומדינות. גבולות בין מדינות נקבעות בדרך של הסכם מדיני או בעקבות מלחמה. לעיתים מסומנים קווי הגבול כקו ישר שנקבע באופן שרירותי כמו למשל קו הגבול העובר בין ישראל לבין מצרים, באזור בו אין עצמים גיאוגרפים בולטים ולכן הגבול נמתח בקו ישר ששורטט במפה. גם הגבול בין קנדה לארה"ב הוא בעיקרו קו ישר הנמתח לאורך קו הרוחב 49 צפון, ללא התחשבות בתוואי טופוגרפי כלשהוא. לעומת זאת ישנם קווי גבול המבוססים על מאפיינים פיזיים (טבעיים) לדוגמא גבול ימי, גבול אקלימי או גבול טופוגרפי. הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן עובר לאורך נתיבו של נהר הירדן, מעלה הנהר ריו אורוגוואי משמש גבול בין ארגנטינה לברזיל ומורד הנהר משמש כגבול בין ארגנטינה לאורוגוואי ובמקרה של אירן, המדינה ממוקמת השכנות או לגופי מים (נהרות, ימים, ימות, אגמים וכד') התוחמים את המדינה.
תרגיל מס. 2:
1. עליך למקם ולתחם את המדינות והחבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.
תשובה לדוגמא:
אירן ממוקמת בחצי הכדור הצפון - מזרחי, בדרום מערב אסיה, על חוף הים הערבי והמפרץ הפרסי (האוקיאנוס ההודי) והים הכספי, בין קווי האורך: 45 – 63 לבין קווי הרוחב 35 – 25. אירן גובלת באזרביג'אן, ארמניה וטורקמניסטן בצפון, בטורקיה ועירק במערב, באפגניסטן ובפקיסטן במזרח.

תרגיל:

עליך למקם ולתחום את המדינות ואת החבלים הבאים: הודו, אוסטריה ומחוז ניו סאות' ויילס באוסטרליה.