חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות ניתוח דמוגרפי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניתוח דמוגרפי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 בדצמבר 2008

ניתוח דמוגרפי

דמוגרפיה (מלשון דמוס = עם ; גרפיה = רישום) הינו ענף במדעי החברה והגיאוגרפיה, העוסק בתיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, גידול האוכלוסייה, הרכב האוכלוסייה ופיזורה הגאוגרפי.

בשאלות העוסקות בנושא הדמוגרפי עליך לתאר את המאפיינים הדמוגרפיים של חבל הארץ באמצעות הנתונים המופיעים במפות המופיעות באטלס ובאמצעות ניתוח פירמידת גילאים.
עליך להסביר את המאפיינים הדמוגרפיים באמצעות שורה של גורמי השפעה הקשורים למידת הפיתוח של חבל הארץ והשתייכותו לעולם המפותח או לעולם המתפתח.

באמצעות המפות העולמיות באטלס ניתן למצוא את הנתונים הבאים: לידות לכל 1000 תושבים לשנה, מיתות לכל 1000 תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, אחוז יודעי קרוא וכתוב, רמת עיור וצריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום.
לעיתים תופיע שאלה ובה טבלת נתונים דמוגרפיים נוספים: קצב הריבוי הטבעי השנתי, גיל הנישואין, מספר שנות השכלה וכו'...
מאפיינים נוספים של האוכלוסייה ניתן למצוא לאחר ניתוח של פירמידת גילאים המצורפת לשאלה.
פירמידת הגילאים היא ביטוי גרפי מקובל לאוכלוסיית אזור מסוים בנקודת זמן מסוימת, המצביעה על התפלגות האוכלוסייה לפי קבוצות מין וגיל, באחוזים או באופן כמותי.
הפרמידה מתארת את התפלגות האוכלוסייה על פי המין: זכר או נקבה באמצעות עמודות אופקיות המייצגות קבוצות גיל על פי מיקומן בפרמידה וכן מייצגות את אחוזן מכלל האוכלוסייה על פי אורכן.
קבוצות הגיל הן:
0-14 ילדים,חלק מקבוצת התלויים- זוהי קבוצה הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
65+ קשישים, חלק מקבוצת התלויים-זוהי קבוצה נוספת הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
15-64 קבוצת היצרנים- זוהי הקבוצה התומכת המפרנסת.

מבנה הפירמידה תלוי במידת הפיתוח הכלכלי של המדינה (מדינות מתפתחות או מפותחות).

ניתוח פרמידה בעלת בסיס רחב
זוהי פרמידה אופינית למדינות מתפתחות. הבסיס הרחב מראה על ילודה גבוהה מאוד באוכלוסייה ביחס לאוכלוסיה היצרנית והקודקוד הצר מראה על כך שמעט מאוד אוכלוסייה מצליחה להגיע לגיל זיקנה.
הגורמים לפירמידת גילאים זו הוא מעגל העוני שמשמר את רמת הפיתוח הנמוכה של המדינה: בשל מחסור במשאבים כספיים רמת ההשכלה במדינות אלה נמוכה. בשל רמת השכלה נמוכה הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי מוגבל ורוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות תוך שימוש בכלי עבודה מסורתיים ובכוח אדם רב ןעל רקע זה התוצר הלאומי של המדינה נמוך והיא סובלת ממחסור כרוני במשאבים כספיים. על רקע הביקוש לכוח אדם בחקלאות נולדים בכל משפחה ילדים רבים המשמשים ככוח עבודה וכתומכים בהורים לעת זיקנה לנוכח המחסור בשירותי רווחה ותמיכה מצד המדינה לעת זקנה. נוסף לכך גם אורח החיים המסורתי המאופיין בין היתר בשמרנות ובאדיקות דתית מעודד את ריבוי האוכלוסייה מטעמי כבוד ויוקרה של האשה ומחריף את התופעה. בנוסף לכך, רמת ההשכלה הנמוכה גורמת לכך שגיל הנישואין נמוך ותקופת הפריון של האשה ארוכה יחסית ועל כן מספר הילדים גדול. נוסף לכך במדינות המתפתחות החשיפה לאמצעי מניעה ולרעיונות של תכנון המשפחה מוגבלת למדי עקב רמת ההשכלה הנמוכה והשיעור הנמוך של יודעי קרוא וכתוב והשמרנות הדתית. על רקע זה מרבית האוכללוסייה במדינות המתפתחות היא אוכלוסייה צעירה ונתמכת מצב היוצר מעמסה רבה על אוכלוסיית היצרנים. בהיעדר משאבים ולנוכח הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה נאלצת הממשלה להשקיע כספים בתשתיות בסיסיות בלבד בשירותים המוענקים לאזרח ובכלל זאת שירותי הבריאות והחינוך. על רקע ההשקעות המצומצמות בשירותי הבריאות רמת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים אלה מוגבלת ואלה אינם מספקים מענה לצרכי האוכלוסייה. על כן תוחלת החיים נמוכה, דבר המתבטא בשיעור מצומצם של קשישים. לעומת זאת חלקם של הצעירים באוכלוסייה הולך וגדל בשל המומנטום הדמוגרפי של השכבה הרחבה של בני הדור הצעיר ורבים מהילדים נאלצים לעבוד לפרנסת המשפחה ולזכות ברמת השכלה נמוכה אם בכלל.
ניתוח פרמידה בעלת בסיס צר
ככל שהבסיס נעשה צר יותר , אנו רואים שהמדינה מפותחת יותר המאופיינת במספר ילדים קטן, בנשים וגברים המודעים לתכנון המשפחה ולשימוש באמצעי מניעה, בנשים הרוכשות השכלה, מפתחות קרירה ומתחתנות בגיל מבוגר. בנוסף ניתן להבחין באוכלוסיית קשישים גדולה ובתוחלת חיים ארוכה הודות לשירותי הרווחה והרפואה המתקדמים.
לנוכח העלייה ברמת החיים ותהליך העיור שעברה רוב האוכלוסייה, מספר הילדים הולך ומצטמצם ועלול לגרום לעיתים לריבוי טבעי שלילי ולצמצום האוכלוסייה המקומית. רמת השכלה גבוהה ומחסור בכוח אדם בתחומי התעשייה, החקלאות והסיעוד מעודד הגירתם של עובדים זרים למדינה, מצב המוצא ביטויו גם בשינויים בפירמידת הגילאים.
משימה:
היכנס לשני הקישורים הבאים והשווה בין נתוני האוכלוסייה באנגולה: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ao.html
לבין נתוני האוכלוסייה של דנמרק:

יום שבת, 22 בנובמבר 2008

ניתוח תפרוסת האוכלוסייה

תפרוסת אוכלוסייה היא צורת התפשטות הנפשות על שטח מוגדר כלשהו (מדינה, עיר, יישוב, יבשת וכדומה). "תפרוסת אוכלוסייה", בניגוד ל"צפיפות אוכלוסייה", מתייחסת לכל השטח המוגדר בעוד שצפיפות אוכלוסייה מתייחסת לאזור ממוקד.
במסגרת הניתוח הדמוגרפי יש לתאר את תפרוסת האוכלוסייה בחבל הארץ בו אנו עוסקים ולהסביר את הגורמים לתפרוסת זו.


כדי לתאר את תפרוסת האוכלוסייה נאסוף נתונים מהמפה הפיזית של חבל הארץ בו אנו עוסקים. במפה זו נוכל להבחין היכן ממוקמים היישובים השונים על פי סדרי גודלם על פני המרחב ובאמצעותה נתאר את פיזורה של האוכלוסייה על פני המדינה באופן כללי תוץ התייחסות לחבלים הדלילים ולחבלים המאוכלסים.

כדי להסביר את הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה נעזר בשורה של מפות עולמיות, אזוריות ומקומיות אשר יספקו לנו שורה של גורמים המשפיעים על תפרוסת האוכלוסייה: טופוגרפיה, אקלים, הידרולוגיה, סוג הקרקע, מחצבים ומקורות אנרגיה, פוטנציאל תיירותי וכד'...

גורמי ההשפעה המאפיינים את האזורים המאוכלסים בעולם:
אקלים ממוזג ונוח לאדם
המאופיין בכמויות משקעים המאפשרים אספקה שוטפת של מים לשתיה ולחקלאות.
קרבה למקורות מים כגון מעיינות, נחלים ונהרות, הימצאות מעל מאגרי מי תהום, קרבה לימות ואגמים מתוקים המספקים מי שתייה, מאפשרים פיתוח של ענף המדגה, נתיבי שיט פנימיים לתחבורה ומסחר פנים ארציים, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וכיוב'...
טופוגרפיה מישורית המקלה על העיבוד החקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בניה, תעשיה. מרבית תושבי כדור הארץ מתגוררים במישורים, רבים מהם במישורי החוף.
קרקעות פוריות ומנוקזות היטב כדוגמת קרקעות הטרה רוסה בהר וקרקעות הסחף המצטברות בעמקי הנחלים ובבקעות בין הרים מאפשרות פיתוח של חקלאות אינטנסיבית, למשל: אזור עמק החולה המאופיין בקרקעות סחף עמוקות ומאופיין בפעילות חקלאית רבה.
הקרבה לים מאפשרת לפתח ערי נמל המבוססות על המסחר הימי, תעשייה כבדה ומתקני הפקת חשמל העושים שימוש במי הים לצורך קירור ולצורך ייבוא חומרי הגלם וייצוא המוצרים המוגמרים, פיתוח תיירות חוף וכד'... למשל: העיר חיפה.
קרבה למחצבים טבעיים ולמקורות אנרגיה מאפשרת פיתוח מכרות ותעשיות המהוות מוקדי תעסוקה. כך למשל סביב תעשיית הנפט התפתחו ערים חדשות ומודרניות במדינות המפרץ כדוגמת כווית, אבו דאבי וקטר. בערים אלו מתרכזת מרבית האוכלוסייה המקומית ומהגרים רבים מחוץ למדינה המשמשים ככוח עבודה.
עורקי תחבורה ראשיים מהווים מוקדים להתפתחותן של ערים הסטוריות שתפקדו כערי מסחר. כך למשל לאורך דרכי המשי שקישרו בין אירופה למזרח הרחוק התפתחו שורה של ערים המהוות ריכוזי אוכלוסייה חשובים. למשל העיר סמרקנד, היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן המונה 413 אלף תושבים (2005) ושוכנת על דרך המשי.
ערים המשמשות כמרכזי שלטון ודת מהוות גורם משיכה להתיישבות בהן ובסביבתן. לעיתים מוקמות ערים חדשות ביוזמת השלטון במטרה ליצור מוקד אוכלוסייה חדש ולפזר את אוכלוסיית המדינה, למשל הקמתה של ברזיליה כבירת ברזיל בשנת 1960 (במקום ריו דה ז'נירו) בשטחיה של הרמה המרכזית שבמרכז המדינה. עיר זו הפכה לעיר החמישית בגודלה בברזיל ומונה כיום כשני מליון תושבים.


גורמים המקשים על התיישבות האדם באזורים שונים בעולם הם:
אזורי אקלים קיצוניים
: מדבריות קרים או חמים המאופיינים במחסור במשקעים ובמקורות מים ובתנאי קור או חום קיצוניים, אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה הגורמים לתחושה לא נוחה לאדם ומהווים בתי גידול למחלות טרופיות למיניהן (למשל מלריה, דבר, קדחת צהובה וקדחת דנגי) וכמויות משקעים גדולות במיוחד היוצרות הצפות ושטפונות הסוחפים בין היתר גם את המינרלים שבקרקע.
טופוגרפיה הררית מקשה על הנגישות, מאופיינת בסחיפת קרקעות, מקשה על עיבוד חקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בינוי ותעשייה, אוויר דליל בחמצן באזורים הגבוהים המקשה על פעילות האדם וטמפרטורות נמוכות.
מיעוט במחצבים ובאוצרות טבע
קרקעות דלות
תנאי ניקוז קשים של הקרקע
גורמים להיווצרות ביצות המהוות מפגע בריאותי עבור האדם כמדגרות של יתושים, ביניהם יתושים נושאי מחלות טרופיות.

שאלה לדוגמא:
א. תאר את תפרוסת האוכלוסייה בקנדה.

ב. ציין שלושה גורמים המשפיעים על תפרוסת זו, והסבר את ההשפעה של כל גורם שציינת.


התשובה:
א. באופן כללי, צפיפות האוכלוסייה בקנדה נמוכה מאד. האוכלוסייה מרוכזת בעיקר בחלק הדרומי של המדינה. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאים בדרום מזרח, סמוך לנהר סנט-לורנס ובאזור האגמים הגדולים. יש ריכוז נוסף בדרום מערב, לחוף האוקיינוס השקט סמוך לגבול עם ארה"ב.
ב. הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה בקנדה הם: · האקלים בצפון קשה מאד(אקלים קר, בגלל הקרבה לקוטב הצפוני), ולכן רוב האוכלוסייה מתרכזת בדרום. · האוכלוסייה מתרכזת סביב נתיבי שייט פנימיים, שהם מוקד לפעילות כלכלית. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים סמוך לריכוזי מחצבים , המהווים בסיס למחייה של האוכלוסייה. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים בחופים , סביב נמלים המאפשרים מסחר. או: ריכוזי אוכלוסייה סביב הנמלים שהוו את נקודת הכניסה לארץ של מהגרים שהגיעו אליה ("שער העלייה"). · האוכלוסייה מרוכזת באזורים שבהם קרקע נוחה לעיבוד חקלאי ואקלים מתאים לגידולים. · קרבה למרכזי הפעילות והכלכלה בצפון מזרח ארה"ב.