מאפייני המדרג העירוני

מדרג עירוני הוא אופן חלוקת התושבים במדינה מסויימת על פי פיזורם ביישובים העירוניים בהתאם לסדרי גודלן של הערים: עיר ענק או עיר ראשה, עיר בינונית, עיר קטנה ועיירה.

בשאלה מסוג זה עליך לזהות את סוג המדרג העירוני במדינה ולנתח את גורמיו תוך שימוש בנתונים אודות גודלן של הערים בטבלה או באמצעות זיהוי סדרי הגודל של היישובים העירוניים באטלס, במפה הפיזית.

ישנם שני סוגי מדרגים עירוניים:

א. מדרג עירוני מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המפותחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העשירות בעולם כדוגמת אנגליה, קנדה, שבדיה, ישראל וכו').

מדרג זה מאופיין לרוב ב:

1-2 ערים גדולות
3-6 ערים בינוניות שגודלן מחצית מהערים הגדולות
שורה ערים בינוניות שגולן כשליש מהעיר הגדולה
שורה של ערים קטנות שגודלן כרבע מהעיר הגדולה
וכו'....

מדרג זה מתפתח במדינות שרמת העיור בהן גבוהה והפיתוח הכלכלי בהן מתפרס על פני כל המדינה.

ב. מדרג עירוני בלתי מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המתפתחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העניות בעולם כדוגמת הודו, סין, קמבודיה, קניה, אקוודור וכד'...)

מדרג זה מאופיין לרוב ב:

עיר ענק שהיא לרוב עיר הבירה או עיר מחוז במדינה גדולה (כדוגמת סין והודו) המשמשת כעיר ראשה במדינה. עיר זו תכלול לרוב כחמישים אחוזים מתושבי המדינה ואחריה יהיו ערים הקטנות פי שלושה - חמישה מעיר הענק.

מדרג עירוני זה מכונה גם מדרג חסר והוא משקף רמת עיור נמוכה ופיתוח כלכלי ותעשייתי ברמה נמוכה המתמקד בעיקר בעיר הראשה בעוד ששאר חלקי המדינה הם אזורי שוליים מבחינה כלכלית שתושביהם מתגוררים בעיקר בכפרים ועוסקים בחקלאות.

שאלה לדוגמא:

א. לפניך נתונים על האוכלוסייה העירונית במספר יישובים במדינה:
דאר א סאלם 1,550,000
מונזה 255,000
דודומה 230,000
טנגה 230,000
זנזיבר 190,000

תאר והסבר את המדרג העירוני במדינה.

תשובה:

המדרג הוא של עיר ראשה, מפני שהאוכלוסייה בעיר הגדולה ביותר במדינה גדולה פי 4 לערך מהעיר השנייה במדרג. במדרג עיר ראשה אוכלוסיית העיר הגדולה צריכה להיות פי 2 לפחות מהעיר השנייה במדרג. מצב זה משקף מדינה מתפתחת שבה רמת העיור נמוכה ועיקר הפיתוח הכלכלי בה מתרכז בעיר הראשה.

תפקודיה של העיר

בסעיף זה נתאר באילו תחומי פעילות מאופיינת העיר. כדי לעשות כן עלינו להתבונן במפה הכלכלית אשר בה מסומנות הערים לפי: "תפקודים כלכליים עיקריים של המרכז העירוני" (תפקודים רבים, תעשיה ומכרות, תרבות ותיירות, מסחר ושירותים, תחבורה) ו"מוקדי פעילות כלכלית" (בירה, מרכז לאומי, מרכז אזורי ראשי, מרכז אזורי, מרכז מקומי, עיר או עיירה).

בנוסף לכך עלינו להסיק מסקנות בהתאם למאפייני היישוב והכלכלה בסביבה הקרובה אל העיר אשר לפיהם למשל ניתן לקבוע כי העיר היא עיר מטרופולין השוכנת בלב אזור עירוני או שהעיר משמשת כצומת דרכים חשוב ימי או יבשתי, העיר משמשת כמרכז מסחרי בהיותה עיר נמל, העיר נמצאת בלב אזור חקלאי ומשמשת עבורו כמרכז מנהלי ומסחרי וכד'...

פודונג - האזור החדיש של שנגחאי ממזרח לנהר הינג צה (צילום: מעין הס אשכנזי)

שאלה לדוגמא:
שנגחאי ובייג'ין הן הגדולות בערי סין וממוקמות בקרבת נהרות אך שונות בתפקודיהן. מהו השוני בתפקודיהן? הבא שלושה גורמים לשוני זה.
תשובה:
ביג'ין היא עיר הבירה המהווה מרכז מדיני ומנהלי ארצי ומרכז לקשרים הבינלאומיים של סין. על רקע זה רבים מתושבי העיר מועסקים במשרות צבוריות של מנהל פנים ובכוחות הבטחון. כמו כגן התפתחו בעיר מכוני מדע ומחקר, שירותי דפוס ומרכזי תקשורת ושידור.
שנגחאי היא בירת מחוז עם זיקה מנהלית פנים ארצית בלבד.
ביג'ין שוכנת ליד נמל נהר משני בחשיבותו. לעומת זאת שנגחאי היא עיר הנמל החשובה והגדולה ביותר מבין נמלי סין השוכנת על מוצא הינג צה ובעל עורף כלכלי עד למרחק 1700 במעלה הנהר ולחוף ים סין המזרחי והאוקיאנוס השקט ועל כן היא מרכז עסקים בינלאומי ראשי בסין.
ביג'ין אינה נחשב למרכז חקלאי חשוב בשל האקלים הקיצוני השורר בה - אקלימה הוא אקלים מונסון קיצוני:קר מאד ויבש בחוף, לח וחם יחסית בקיץ. הגידול העיקרי בסביבתה הוא חיטה. לעומת זאת שנגחאי היא מרכז חקלאי ברמה הארצית ובעלת עורף נרחב של קרקע סחף פוריה ומגוון גידולים שהנפוץ בהם הוא האורז. שנגחאי מאופיינת באקלים מתון.

בהקשר לתפקודיה של העיר, לעיתים מופיעה בבחינת הבגרות שאלה העוסקת בהעתקת עיר הבירה ממקום אחד למקום אחר. בשאלה זו הנך מתבקש להעלות גורמים אפשריים המתאימים לאופייה של המדינה להעתקת עיר הבירה.

גורמים אפשריים להעתקתה של עיר בירה הם:

התפוצצות אוכלוסיה בבירה וניסיון להפחית לחץ כלכלי ואקולוגי מהבירה,רצון למקם את הבירה במרכז המדינה ולהרחיקה מהגבול, רצון לפתח אזור נחשל, רצון לפזר אוכלוסיה, קיומם של מחצבים באזור המועדף, רצון להתנתק מהעבר הקולוניאלי אם הבירה היא לחוף ים.

שאלה לדוגמא:

הצג שתי סיבות להעברת עיר הבירה מדר א סלאם לדודמה.

התשובה:

ב.שתי סיבות להעברת עיר הבירה.
1. פיזור אוכלוסיה: השאיפה לפתח את השוליים ולפזר את האוכלוסייה מהריכוז הגדול בעיר הראשה ,שם נוצרות בעיות רבות וקשות בתחום הכלכלי והאנושי.
2. ניתוק מהעבר הקולוניאלי: שתמך ופיתח את דר א סלם לצרכיו בעיקר כעיר נמל לייצוא .

תנאי מיקום ואיתור של עיר

בשלב זה נעסוק בהבנת הקשר בין התנאים הטבעיים לבין מיקומן של הערים בחבל הארץ בו אנו עוסקים.

תנאי המיקום של העיר הוא המיקום הגיאוגרפי של היישוב, המיקום במרחב בהתאם לשושנת הרוחות ועל פי נתוני הרשת הגיאוגרפית. המיקום גם כולל התייחסות למרחק הגיאוגרפי של של היישוב ביחס ליתר חלקי המדינה.
הכוונה בתנאי איתור של העיר הוא בתנאי האתר: תנאים טופוגרפיים, אקלימיים ואחרים. למשל: המקום שוכן סמוך למפרץ טבעי, השטח מישורי או רמתי וכו', תנאי האקלים במקום ממוזגים, קיצוניים וכד'...

בסעיף זה נעשה שימוש בעיקר במפה הפיזית לצורך התייחסות לתנאים הטופוגרפיים, במפת האקלים לצורך תיאור מאפייני האקלים ובמפה הכלכלית, לצורך זיהוי הזיקה בין המחצבים ומשאבי הטבע והפעילות החקלאית לבין התפתחותה ותפקודה של העיר.

שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי המיקום והאיתור של העיר יוהנסבורג ואת הקשרים בין גורמים אלה לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג. כמו כן הסבר עם אילו קשיים גיאוגרפיים נאלצה העיר להתמודד בתהליך התפתחותה.
התשובה:
גורמי המיקום והאיתור של יוהנסבורג והקשר בינם לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג הוא:

העיר נמצאת במרכז הגיאוגרפי של חבל טרנסוואל ואורנג', מהחבלים המאוכלסים ביותר בדרום אפריקה ומהווה מרכז שירותים ומנהל למרבית אוכלוסיית חבלים אלה.
העיר נמצאת במוקד אזור עשיר במחצבים יקרים כגון זהב, יהלומים ואורניום ומחצבים בסיסיים כגון ברזל ופחם. על רקע זה העיר וסביבתה בעלות אזור תעשייה עצום בגודלו ובתוצרתו המגוונת.
העיר ממוקמת במרכזו של אזור חקלאי עשיר ורבגוני.
העיר נבנתה בסמוך לקו פרשת המים של רכס הררי גבוה שכיוונו מזרח – מערב. רכס זה עביר לדרכי אורך ורוחב רבות המחברות את העיר לשאר חבלי הארץ.
יובלים אחדים עשירי מים חוצים את העיר ואת שכונותיה.
העיר נמצאת בלבו של רצף עירוני ארוך ומהווה מוקד כלכלי, חברתי ומסחרי עיקרי שלו.

הקשים בתהליך התפתחותה של יוהנסבורג:
העיר חסרה נמל והדרכים אל האוקיאנוס ההודי ארוכות ועוברות באזור הררי גבוה.
העיר אינה נמצאת במרכז הגיאוגרפי של המדינה ומרוחקת מאד מערים חשובות אחרות כגון קייפטאון ופורט אליזבת.
העיר מרוחקת ממרכזים כלכליים גדולים באפריקה ובעולם.
אין בסביבות העיר ובכל החבל שדות נפט או גז טבעי ועל העיר להישען על מקורות יקרים אחרים (חשמל הידרואלקטרי, אנרגיה גרעינית) לשם הנעת התעשייה הענקית.

ניתוח תפרוסת האוכלוסייה

תפרוסת אוכלוסייה היא צורת התפשטות הנפשות על שטח מוגדר כלשהו (מדינה, עיר, יישוב, יבשת וכדומה). "תפרוסת אוכלוסייה", בניגוד ל"צפיפות אוכלוסייה", מתייחסת לכל השטח המוגדר בעוד שצפיפות אוכלוסייה מתייחסת לאזור ממוקד.
במסגרת הניתוח הדמוגרפי יש לתאר את תפרוסת האוכלוסייה בחבל הארץ בו אנו עוסקים ולהסביר את הגורמים לתפרוסת זו.

כדי לתאר את תפרוסת האוכלוסייה נאסוף נתונים מהמפה הפיזית של חבל הארץ בו אנו עוסקים. במפה זו נוכל להבחין היכן ממוקמים היישובים השונים על פי סדרי גודלם על פני המרחב ובאמצעותה נתאר את פיזורה של האוכלוסייה על פני המדינה באופן כללי תוץ התייחסות לחבלים הדלילים ולחבלים המאוכלסים.

כדי להסביר את הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה נעזר בשורה של מפות עולמיות, אזוריות ומקומיות אשר יספקו לנו שורה של גורמים המשפיעים על תפרוסת האוכלוסייה: טופוגרפיה, אקלים, הידרולוגיה, סוג הקרקע, מחצבים ומקורות אנרגיה, פוטנציאל תיירותי וכד'...

גורמי ההשפעה המאפיינים את האזורים המאוכלסים בעולם:
אקלים ממוזג ונוח לאדם המאופיין בכמויות משקעים המאפשרים אספקה שוטפת של מים לשתיה ולחקלאות.
קרבה למקורות מים כגון מעיינות, נחלים ונהרות, הימצאות מעל מאגרי מי תהום, קרבה לימות ואגמים מתוקים המספקים מי שתייה, מאפשרים פיתוח של ענף המדגה, נתיבי שיט פנימיים לתחבורה ומסחר פנים ארציים, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וכיוב'...
טופוגרפיה מישורית המקלה על העיבוד החקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בניה, תעשיה. מרבית תושבי כדור הארץ מתגוררים במישורים, רבים מהם במישורי החוף.
קרקעות פוריות ומנוקזות היטב כדוגמת קרקעות הטרה רוסה בהר וקרקעות הסחף המצטברות בעמקי הנחלים ובבקעות בין הרים מאפשרות פיתוח של חקלאות אינטנסיבית, למשל: אזור עמק החולה המאופיין בקרקעות סחף עמוקות ומאופיין בפעילות חקלאית רבה.
הקרבה לים מאפשרת לפתח ערי נמל המבוססות על המסחר הימי, תעשייה כבדה ומתקני הפקת חשמל העושים שימוש במי הים לצורך קירור ולצורך ייבוא חומרי הגלם וייצוא המוצרים המוגמרים, פיתוח תיירות חוף וכד'... למשל: העיר חיפה.
קרבה למחצבים טבעיים ולמקורות אנרגיה מאפשרת פיתוח מכרות ותעשיות המהוות מוקדי תעסוקה. כך למשל סביב תעשיית הנפט התפתחו ערים חדשות ומודרניות במדינות המפרץ כדוגמת כווית, אבו דאבי וקטר. בערים אלו מתרכזת מרבית האוכלוסייה המקומית ומהגרים רבים מחוץ למדינה המשמשים ככוח עבודה.
עורקי תחבורה ראשיים מהווים מוקדים להתפתחותן של ערים הסטוריות שתפקדו כערי מסחר. כך למשל לאורך דרכי המשי שקישרו בין אירופה למזרח הרחוק התפתחו שורה של ערים המהוות ריכוזי אוכלוסייה חשובים. למשל העיר סמרקנד, היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן המונה 413 אלף תושבים (2005) ושוכנת על דרך המשי.
ערים המשמשות כמרכזי שלטון ודת מהוות גורם משיכה להתיישבות בהן ובסביבתן. לעיתים מוקמות ערים חדשות ביוזמת השלטון במטרה ליצור מוקד אוכלוסייה חדש ולפזר את אוכלוסיית המדינה, למשל הקמתה של ברזיליה כבירת ברזיל בשנת 1960 (במקום ריו דה ז'נירו) בשטחיה של הרמה המרכזית שבמרכז המדינה. עיר זו הפכה לעיר החמישית בגודלה בברזיל ומונה כיום כשני מליון תושבים.

גורמים המקשים על התיישבות האדם באזורים שונים בעולם הם:
אזורי אקלים קיצוניים: מדבריות קרים או חמים המאופיינים במחסור במשקעים ובמקורות מים ובתנאי קור או חום קיצוניים, אקלים טרופי המאופיין בטמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה הגורמים לתחושה לא נוחה לאדם ומהווים בתי גידול למחלות טרופיות למיניהן (למשל מלריה, דבר, קדחת צהובה וקדחת דנגי) וכמויות משקעים גדולות במיוחד היוצרות הצפות ושטפונות הסוחפים בין היתר גם את המינרלים שבקרקע.
טופוגרפיה הררית מקשה על הנגישות, מאופיינת בסחיפת קרקעות, מקשה על עיבוד חקלאי ועל פיתוח תשתיות תחבורה, בינוי ותעשייה, אוויר דליל בחמצן באזורים הגבוהים המקשה על פעילות האדם וטמפרטורות נמוכות.
מיעוט במחצבים ובאוצרות טבע
קרקעות דלות
תנאי ניקוז קשים של הקרקע גורמים להיווצרות ביצות המהוות מפגע בריאותי עבור האדם כמדגרות של יתושים, ביניהם יתושים נושאי מחלות טרופיות.

שאלה לדוגמא:
א. תאר את תפרוסת האוכלוסייה בקנדה.
ב. ציין שלושה גורמים המשפיעים על תפרוסת זו, והסבר את ההשפעה של כל גורם שציינת.

התשובה:

א. באופן כללי, צפיפות האוכלוסייה בקנדה נמוכה מאד. האוכלוסייה מרוכזת בעיקר בחלק הדרומי של המדינה. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאים בדרום מזרח, סמוך לנהר סנט-לורנס ובאזור האגמים הגדולים. יש ריכוז נוסף בדרום מערב, לחוף האוקיינוס השקט סמוך לגבול עם ארה"ב.

ב. הגורמים לתפרוסת האוכלוסייה בקנדה הם: · האקלים בצפון קשה מאד(אקלים קר, בגלל הקרבה לקוטב הצפוני), ולכן רוב האוכלוסייה מתרכזת בדרום. · האוכלוסייה מתרכזת סביב נתיבי שייט פנימיים, שהם מוקד לפעילות כלכלית. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים סמוך לריכוזי מחצבים , המהווים בסיס למחייה של האוכלוסייה. · ריכוזי אוכלוסייה נמצאים בחופים , סביב נמלים המאפשרים מסחר. או: ריכוזי אוכלוסייה סביב הנמלים שהוו את נקודת הכניסה לארץ של מהגרים שהגיעו אליה ("שער העלייה"). · האוכלוסייה מרוכזת באזורים שבהם קרקע נוחה לעיבוד חקלאי ואקלים מתאים לגידולים. · קרבה למרכזי הפעילות והכלכלה בצפון מזרח ארה"ב.

ניתוח אקלימי של חבל ארץ שלא נלמד

במסגרת שלב זה מתארים ומסבירים את מאפייני האקלים של חבל הארץ שלא נלמד.
מרכיבי הניתוח האקלימי:
1. מחלקים לאזורי משנה אקלימיים על פי מפת אזורי אקלים עולמית או מפת האקלים האזורית של חבל הארץ.
2. על פי מפת האקלים מתארים את מאפייניה האקלימיים של כל יחידת משנה או של האזור כולו תוך התייחסות למירב הנתונים שהמפות האקלימיות העולמיות והאזוריות יכולות לספק: "אזור האקלים": כמות משקעים שנתית, מספר ימים גשומים בשנה, עונות המשקעים, טמפרטורות ממוצעות בחורף ובקיץ, משרע הטמפרטורות הממוצעות בין הקיץ לחורף .
3. מסבירים את הגורמים העיקריים המעצבים את מאפייני האקלים בחבל הארץ בו אנו עוסקים על פי העקרונות המשפיעים על האקלים.

אזורי האקלים הראשיים של כדור הארץ:
1. אקלים קוטבי ותת קוטבי
2. אזור ממוזג קר
3. אזור ממוזג
4. אזור חם וממוזג חם (סוב - טרופי)
5. אזור טרופי
כל אחד מאזורים אלה מאופיין באזורי אקלים משניים. כמו כן הבחין קפן באזור אקלים נוסף הנקבע על פי הגובה הטופוגרפי:
6. אקלים הרים רמים

גורמי האקלים
ארבעה גורמים ראשיים משפיעים על האקלים בכל אזור בעולם:
1. הרוחב הגיאוגרפי הקובע את זוית הקרינה של השמש ואת משכה הוא גורם ההשפעה הראשי על קביעת אזורי האקלים בכד"א. ככל שנתקרב לקו המשווה הקרינה תהיה אנכית ומרוכזת יותר ולכן הטמפרטורה הממוצעת תעלה וככל שנתקרב לקטבים הקרינה תהיה אלכסונית ומפוזרת יותר והטמפרטורה הממוצעת תרד. הפיזור הבלתי אחיד של קרינת השמש בכד"א גורם ליצירתם של שלושה אזורי לחץ אוויר נמוך: בקו משווה ובתת הקטבים וארבעה אזורים של לחץ אוויר גבוה בשיעור יחסי: באזורים הסובטרופיים ובקטבים. הרוחות בכדור הארץ נושבות מאזורי לחץ אוויר גבוה ללחץ אוויר נמוך בתנועה מעגלית בהשפעת תנועת כדור הארץ סביב צירו. בכל מקום בו יש לחץ אוויר נמוך ינשבו רוחות, האוויר העולה מתקרר, מתעבה ומוריד משקעים. תופעה זו מתרחשת באזור המשווה ובאזורים התת קוטביים. לעומת זאת באזורים הסובטרופיים ובקטבים, קיים לחץ אוויר גבוה מכיוון שגושי האוויר היורדים מהאזורים הסמוכים המאופיינים בלחץ נמוך, יורדים, האוויר מתחמם ומתייבש ולכן בדרך כלל יהיו אזורים אלה יבשים ודלי משקעים.

2. המרחק מהאוקיאנוסים והימים משפיע על היווצרות אקלים יבשתי או אקלים ימי. אזורים הסמוכים לים מאופיינים במשרע מתון של טמפרטורות היום והלילה שכן הבריזה הימית הנושבת מהים מזרימה בקיץ רוח קרירה ולחה אל היבשה החמה והיבשה ובחורף נפגשים גושי אוויר חם ולח שמגיעים מהים עם היבשה הקרה, מתעבים ומורידים משקעים. ככל שמתרחקים מהים, הולכת וקטנה השפעתו הממתנת של הים על הטמפרטורה ביבשה וגם הלחות היחסית קטנה ולכן אזורים המרוחקים מהים מאופיינים באוויר יבש ובמשרע טמפרטורות גדול בין היום והלילה ובין הקיץ לחורף.


3. הגובה הטופוגרפי משפיע על הטמפרטורה בכל אחד מאזורי האקלים שכן ככל שנעלה בגובה הטמפרטורה תרד ב - 0.6 מעלות צלסיוס כל 100 מטרים ולהיפך. כמו כן העליה בגובה עשויה להוריד משקעים הקרויים "גשמי עליה" ואף שלג המצטבר על פסגות ההרים הגבוהים. משקעים אלה נגרמים בשל גוש אוויר לח העולה אל ההר, מתקרר, בעקבות זאת הלחות היחסית שלו מגיעה לרוויה וכתוצאה מכך יורדים משקעים. אולם, כאשר גוש האוויר יורד מההר הוא מתחמם ומתייבש וכך בצד הנגדי של ההר נוצר מדבר צל גשם (למשל: מדבר יהודה).


4. זרמי הים החמים והקרים משפיעים על האקלים באזורים שונים בעולם ובעיקר על אזורי החופים שלידם הם זורמים. מקור הזרמים הקרים בקטבים ומקור הזרמים החמים בקו המשווה. גוש האוויר שמעל לזרמים החמים חם יחסית ומכיל אדי מים רבים וכשנושבות רוחות מעל זרמים אלה אל היבשה הן מורידות משקעים ניכרים. לעומת זאת, זרמים קרים גורמים למיעוט משקעים כיוון שמעל לזרם הקר מעט אדי מים ומשום כך גורמים זרמים קרים להתהוות מדבריות בחופים המצויים ליד זרמים אלה כגון מדבר נמיב שבדרום מערב אפריקה.

השילוב בין ארבעת גורמי האקלים הוא היוצר את הרב גוניות האקלימית באזורי כדור הארץ השונים.

שאלה לדוגמא:

א. ציין שני סוגי אקלים מנוגדים בונצואלה. ציין את תפרוסתו של כל אחד מהם ואת מאפייניו העיקריים מבחינת משקעים וטמפרטורה.
ב. הסבר גורם אחד לכל אחד מהאקלימים שציינת (12 נקודות).

תשובה לדוגמא:

א. אקלים טרופי (סוונה לחה) - ריבוי משקעים ברוב חודשי השנה וכמות משקעים כוללת של 2000 – 1000 מ"מ. אקלים זה ברוב שטחה של המדינה ובמיוחד ברמת גיינה ובעמק לינוס. משרע טמפרטורה שנתי קטן. טמפ' שנתית ממוצעת סביב 25 מעלות.

אקלים הרים רמים - נפוץ בפסגות הגבוהות של הרי הקורדיירה דה מרידה. טמפרטורות נמוכות מאוד כולל מתחת לאפס, כיסוי של שלג, כמות משקעים שנתית מעל 2000 מ"מ.

ב. גורמי השפעה על אזורי האקלים:
גובה - ככל שעולים בגובה קר יותר כולל שלג. זהו גורם מקומי שחזק יותר מהגורם העולמי של קו הרוחב ומתאים להרים הגבוהים.
קו רוחב - קירבתה של ונצואלה לקו המשווה עם קרינת שמש רבה וחזקה כל השנה וגשמים טרופיים זניתליים.

ניתוח הידרולוגי

בשלב זה ננתח באמצעות המפה הפיסית את תפרוסת מקורות המים של חבל הארץ.
נתבונן במפה הפיסית של החבל ונתאר את מקורות המים לסוגיהם: הנהרות והנחלים הבולטים וכיוונם הכללי, אגן הניקוז שלהם, קו פרשת המים, מעיינות, ימות, אגמים, ביצות וקרחונים.

מפת מקורות המים של אוקראינה

לדוגמא - ניתוח הידרולוגי של אוקראינה:
אוקראינה שוכנת בדרום מזרח אירופה לחוף הים השחור והים האזובי שבדרומה. בחלקה הצפוני - מערבי משתרע מישור מכוסה אדמת כבול ושטחי ביצות נרחבים ולכן גם אזור זה הוא הפחות מאוכלס במדינה. מרכז המדינה מבותר על ידי נהרות רבים שהם יובלי הנהרות דנייסטר, בוג ודנייפר המנקזים את רוב שטח המדינה.

זיהוי ותיאור התהליכים המעצבים את הנוף

1.אלו תהליכים מעצבים את הנוף?

כוחות בניה: כוחות פנימיים (כוחות גיאולוגיים) – תנועת הלוחות הטקטוניים: התנגשות, התרחקות, חילוף

כוחות בליה: כוחות חיצוניים (כוחות גיאומורפולוגיים) – שחיקת פני השטח על ידי מים, קרחונים, רוח.

צורות הנוף הן פרי של מאבק בין כוחות הגיאולוגיה הפנימיים הבונים את פני כדור הארץ לבין כוחות הבליה החיצוניים המעצבים אותן מחדש.

אחד הגיאומורפולוגים הנודעים, האמריקאי ויליאם מוריס דייוויס (1850-1934) גרס שהתבליט הוא תולדה של מבנה, תהליכים והתפתחות בשלבים. הוא הבחין בין שלב התחלתי (נוף צעיר), שלב ביניים (נוף בוגר) ושלב סופי (נוף זקן). מחזור חיים כזה מתחיל בתנועה טקטונית, שכתוצאה ממנה מתפתח נוף צעיר, תלול במדרונותיו בד"כ; לימים מתבגר הנוף ונעשה מתון יותר, ולבסוף הוא מזדקן, ואז מתקבלים משטחים כמעט מישוריים. תנועה טקטונית חדשה יכולה לגרום ל"חידוש נעוריו".

2. הכוחות הפנימיים המעצבים את הנוף

ההסבר המקןבל כיום לגבי הגורמים הפנימיים המעצבים את פני כדור הארץ הוא תיאוריית טקטוניקת הלוחות. לפי תיאוריה זו קרום כדור הארץ (הליתוספירה) בנוי מ— 7 לוחות גדולים ומעוד מספר רב של לוחות קטנים הנעים זה ביחס לזה כרפסודות המשייטות מעל המגמה, חומר סלעי לוהט במצב צבירה נוזלי או צמיגי התופס את עיקר נפחו של כדור הארץ. הגורם העיקרי לתנועת הלוחות הטקטוניים מעל המגמה קשור במבנה כדור הארץ.
כדור הארץ מורכב משלוש שכבות עיקריות: הקרום, המעטפת והליבה (הגלעין).
עובי הקרום הוא כ-5 ק"מ מתחת לאוקיינוסים ועד ל— 60 ק"מ מתחת לרכסי הרים.
המעטפת מתחילה בעומק של בין 8 ק“מ ל—35 ק“מ ומסתיימת בעומק של 2900 ק“מ. על פי עדויות מחקריות וניתוח סלעים געשיים מורכב חלקה העליון של המעטפת ממינרלים סיליקטים (מורכבים מצורן, חמצן ומתכת אחת או יותר) היוצרים סלע בשם פרידוטיט. ככל שנעמיק לתוך שכבת המעטפת תעלה הטמפרטורה ובנקודה בה מגיעה הטמפרטורה ל 1500 מעלות צלסיוס מתחילה התכה של סלעי הפרידוטיט. החומר הסלעי המותך הוא המגמה.
הליבה היא השכבה הפנימית ביותר. רדיוס הליבה הוא בערך 3,500 ק"מ. היא עשויה מניקל ומברזל ומורכבת משכבה חיצונית נוזלית ומליבה פנימית מוצקה. על פי ההשערה המקובלת כיום מגיעה הטמפרטורה בגלעין ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס.
ככל שנתקרב לליבה תעלה הטמפרטורה והמגמה תהפוך בהדרגה לנוזלית יותר ולהיפך, ככל שהמגמה מרוחקת יותר מהגלעין היא תתקרר בהדרגה ותיהפך לחומר צמיגי. השינויים בטמפרטורת המגמה יוצרים בתוך המעטפת זרמי ערבול: המגמה הקרה יותר ולכן גם הצפופה יותר נוטה לנוע למטה, בכיוון כוח המשיכה ואילו המגמה החמה יותר והפחות צפופה נוטה לעלות כלפי מעלה. תוך כדי ההתרוממות מעלה מתקררת המגמה ושוקעת. כך נוצרת תנועה מעגלית ומחזורית של זרמים עולים ויורדים של מגמה. זרמים אלו הם הכוחות העיקריים המניעים את הלוחות הטקטוניים הצפים מעליהם.

הלוחות הטקטונים נעים בתנועה אטית מאד, בין חצי לשמונה סנטימטרים בשנה. במשך אלפי שנים מצטברת תנועה זו ובאה לידי ביטוי בתנועת הלוחות הטקטונים הכוללים בתוכם את האוקיאנוסים ואת היבשות.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של תנועה בין הלוחות הטקטוניים: פתיחה, סגירה והחלפה.

1. בתנועת הפתיחה הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה, נעים בכיוונים מנוגדים, באזור פתיחה על קרקעית האוקיינוס, כך שלמעשה נוצרים שוליים חדשים של לוח בעקבות בנייתו הגעשית של קרום אוקיאני חדש. בגבול כזה נוצר רכס מרכז אוקייני, שהוא רכס ענק, המתנשא מעל למישורי המצולות. הרכסים השונים מתחברים זה לזה במערכת מתפתלת המתמשכת על פני קרקעית האוקיינוסים לרוב.
כך למשל, האי איסלנד מצוי בלב האוקיינוס האטלנטי הצפוני על קו הגבול בין הלוח האירואסיאתי והלוח הצפון אמריקאי. זהו אי געשי שהתרומם מעל לפני הים כחלק מהרכס המרכז אוקיאני הפעיל שנוצר באזור פתיחה על קו הגבול שבין שני הלוחות.

2. ישנם שלושה סוגי תנועות סגירה והתנגשות בין שני לוחות הנעים זה לקראת זה: מפגש בין לוח ימי ללוח ימי, מפגש בין לוח יבשתי ללוח יבשתי ומפגש בין לוח ימי לוח יבשתי:

א. במפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוחת הלוח האוקייני, שצפיפות הקרום המרכיב אותו גבוהה יותר, מתחת ללוח יבשתי נבלע בתוך אזור הפחתה ומותך למגמה בעומק של 700 ק“מ. אזור ההפחתה כולל תהום אוקיינית עמוקה במקביל לשולי היבשת ושרשרת הרים גבוהה ביבשה. בנוסף לכך, מאופיין הלוח היבשתי באזור המפגש עם הלוח הימי בהרי געש. הרי הגעש נוצרים כאשר המאגמה פורצת מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. כאמור המאגמה היא חומר סלעי מותך המכיל תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה גבוהה (אלפי מעלות צלזיוס), ומקורה במעטפת כדור הארץ. צפיפות המאגמה נמוכה יחסית לסלעי הקרום, ולכן היא נוטה לעלות כלפי מעלה. כאשר נחסמת דרכה של המאגמה על ידי סלעי הקרום, מתחילה המאגמה להצטבר וליצור מאגר הנקרא תא מאגמה. תא המאגמה המלא יוצר לחץ רב על הסלעים המקיפים אותו, וכאשר נוצרים בהם סדקים – הם משמשים צינורות הזנה דרכם פורצת המאגמה אל פני השטח. במהלך ההתפרצות נפלטים מן הסדק חומרי הפליטה השונים, שחלק מהם נוחתים בסמוך ויוצרים מסביב לסדק סוללה של רסק סלעים, לבה ואפר. כל התפרצות גורמת להיווצרות חומר נוסף המגביה ומעבה את הסוללה, וכך מתפתח הר געש בצורת חרוט.
לעיתים קרובות מלווה המפגש בין הלוחות ברעידות אדמה. רעידת אדמה היא תופעת טבע גיאולוגית שלא ניתנת לחיזוי לטווח הארוך, והיא מתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים . לחץ שמצטבר בעקבות תנועת הלוחות זו ביחס לזו משחרר לפתע כמות עצומה של אנרגיה שמתבטאת בגלים סיסמיים המרעידים בעוצמה רבה את פני האדמה.
מפגש בין לוח ימי לבין לוח יבשתי נוצר בגבול שבין לוח נאסקה שבדרום האוקיינוס השקט ובין החוף המערבי של אמריקה הדרומית. בשולי האוקיינוס נוצרה תהום פרו-צ'ילה ואילו ביבשה התרוממה שרשרת הרי האנדים ולצדם שורה של הרי געש.

ב. כתוצאה ממפגש בין שני לוחות ימיים נוצר חיכוך רב שגורם לעיתים קרובות לרעידות אדמה תת ימיות ואלה גורמות להיווצרותם של גלי צונאמי. צונאמי נוצר כאשר בלב האוקיאנוס, באזור המפגש בין שני לוחות טקטוניים גורמת רעידת אדמה ללוח הטקטוני העליון שנתון בלחץ עקב החדירה של הלוח שמתחתיו, להשתחרר ולנוע בעוצמה מלמטה למעלה, ולדחוף את המים כלפי מעלה במהירות. פעולה זו הכרוכה בשחרור אנרגיה רבה מזעזעת את המים ויוצרת גלים סיסמיים חזקים מאוד, הנעים במהירות של בין 400 ל-1,000 קמ"ש ופוגעים באזורי החוף בעוצמה רבה.
תופעה נוספת הנגרמת כאשר לוח אוקיאני אחד נוחת מתחת ללוח השני הם הרי געש תת ימיים שכעבור מאות ואלפי שנים של התפרצויות חוזרות ונשנות יכולים להפוך לאיים געשיים, למשל: איי יפן. בסמוך לאיים הללו נקבל תהום אוקיאנית עמוקה - במקום בו לוח אוקיאני אחד נכנס מתחת ללוח השני.

ג. מפגש בין שני לוחות יבשתיים גורם להתרוממות שרשרת הרים גבוהה עקב קימוט הקרום היבשתי באזור המפגש בין הלוחות. לדוגמא, הלוח ההודי (שחלקו ימי וחלקו יבשתי) נע צפונה לעבר הלוח האסייתי. האוקיאנוס שהפריד ביניהם הלך ונעלם עד שהקרום היבשתי של הודו התנגש בקרום היבשתי של אסיה. התנגשות עצומה זו גרמה להיווצרות רכס ההרים הגבוה בעולם - הרי ההימליה. שרשרות ההרים הגבוהות מסומנות על גבי המפה כהרי הקימוט האלפיני הצעיר.

3. תנועת החלקה היא תנועה אופקית של שני לוחות צמודים זה לזה הנעים במקביל זה לזה לאותו כיוון או לכיוונים מנוגדים במהירות תנועה שונה. תנועה זו מאפיינת למשל את שבר סן אנדראס בדרום-מערב קליפורניה שבארצות הברית, המהווה קו השקה בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפאסיפי והלוח הצפון-אמריקאי. תזוזת לוחות אלה אחד ביחס לשני בקצב של 4 ס"מ בשנה לאורך קו השבר היא הגורם העיקרי לרעידות אדמה תכופות באזור זה, אשר הגדולה והקטלנית בהן התחוללה ב-18 באפריל 1906 בסן פרנסיסקו. דוגמא נוספת לתנועת החלקה היא השבר הסורי-אפריקני. שבר זה הינו סדרה של שברים גאולוגיים מסוג העתק תזוזה אופקי שמאלי, שנמשך מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ. שבר זה הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה הפוקדות את האזורים שבהם הוא עובר.


תנועת הלוחות הטקטוניים זה ביחס לזה אחראית להיווצרותם של הרי הקימוט בנקודות המפגש בין לוחות, “הולדתם“ ו“מותם“ של האוקיאנוסים, פתיחתם של עמקים עמוקים וארוכים באזורי המפגש בין הלוחות ובאזורים אלה גם נמצא את מוקדי רעידות האדמה והפעילות הגעשית.

2. בעזרת המפה הפיזית והמפה הגיאולוגית אשר באטלס נתאר את מאפייניו הפיזיים של חבל ארץ הקשורים בעיצוב נופו: התחתרות נהר, דלתת נהר, פעילות קרחונית, תקופת הקימוט, מערכת הקימוט, קרבה למפגש לוחות, כיוון תנועת הלוחות, הרי געש, סוג המסלע וכיוב'...

ראש הנקרה - בליית סלעי הגיר על ידי גלי הים (צלם: מעין הס אשכנזי)

3. שאלה לדוגמא:

תאר את גורמי היווצרות רכס האנדים ואת מאפייניו.

תשובה לדוגמא:

רכסי האנדים נוצרו בקימוט האלפיני הצעיר מן המזוזואיקון, כחלק ממערכת הקורדיליארה האמריקאית, הנמתחת מאלסקה בצפון ועד כף הורן שבדרום. אזור זה מאופיין בפעילות געשית והוא כולל הרי געש פעילים ושטחים מכוסי בזלת.

הקימוט באזור זה עדיין לא נפסק שכן בתהליך נדידת היבשות הלוח האוקיאני נע ממערב למזרח ומתנגש ביבשת ושוקע מתחתיה באזור הפחתה. התהום האוקיאנית העמוקה, הנמצאת במקביל לחוף המערבי של היבשת, כ 100 ק"מ ממנה מעיד על כך.

4. משימה לתרגול:

אתה יוצא למסע לאורך נהר הינג צה משנגחאי למקורות הנהר:

1. תאר שלוש יחידות נוף שעברת בדרכך משנגחאי ועד למקורות הינג צה.

2. ציין תופעה גיאומורפולוגית אחת ותופעה גיאולוגית אחת שעברת בדרכך לאורך הנהר.