ניתוח תפרוסת התעשייה

בפרק זה נלמד לתאר ולהסביר את תפרוסת התעשייה ברחבי המדינה, תוך התייחסות לשיקולי המיקום העיקריים של התעשיות לסוגיהן.

המפות הנדרשות: מפה כלכלית אזורית (למשל: חצי האי האיברי – כלכלה).

התעשייה היא עיבוד חומרי גלם והגדלת ערכם באמצעות הפיכתם למוצר מוגמר. תהליך זה כולל ארבעה שלבים עיקריים: רכישת חומרי הגלם, הובלתם אל המפעל, עיבוד חומרי הגלם והפיכתם למוצר מוגמר המשווק לצרכנים. שלבים אלו משפיעים על מיקומו של המפעל על פי העקרון של מינימום הוצאות ומכסימום רווח. בהתאם לסוג חומרי הגלם ולסוג התעשייה עלינו למצוא את ההסבר לתפרוסת התעשייה לסוגיה: תעשיית ברזל ופלדה, תעשיית מכוניות, , תעשיית מטוסים וחלקיהם, תעשיית אלומניום, תעשיית טקסטיל, תעשיות עתירות ידע (היי טק) וכו'....
לגבי כל אחד מסוגי התעשייה עלינו למצוא בהתאם למאפייניה, את הגורמים המרכזיים אשר משפיעים על מיקומה.

לרוב ימוקמו התעשיות על פי צירוף הדרישות החשובות ביותר לכל סוג של תעשייה:
1. תעשיות צמודות לחומרי גלם – תעשיות המאבדות משקל אשר ימוקמו בקרבת חומרי הגלם בכדי להימנע מהובלת פסולת מיותרת שנוצרת בתהליך הייצור. כך למשל בטון אחד של עפרות ברזל, כחמישים אחוז הם חומרי פסולת ובתעשיית הנחושת כמות של 1 - 2 טונות של נחושת טהורה תימצא בכמות של 100 טון עפרת נחושת ועל כן מתבקש שהמפעל עצמו יהיה קרוב לחומר הגלם בכדי לחסוך הובלה מיותרת של חומרי הפסולת התופסים משקל ונפח רב.
2. תעשיות צמודות לשוק - סוג זה של תעשיות כולל בדרך כלל תעשיות שהובלת חומר הגלם שלהן זול מן המוצר המוגמר או כאלה שמוצריהן מתקלקלים והם מאבדים את ערכם תוך זמן קצר. כך למשל, באפיית לחם ובייצור משקאות קלים יש להוסיף כמויות מים גדולות שנמצאות בכל מקום ועל כן יוקם המפעל בסמוך לשוק הצרכנים. כמו כן הלחם מאבד את טריותו לאחר ימים ספורים ועל כן ייצורו צריך להיות בקרבת שוק הצרכנים.
גם תעשיית הרכבת המכוניות ממוקמת בקרבת השווקים הגדולים בגלל נפח המכונית הגדול פי 5 או 6 מנפחם של חלקיה לפני הרכבתם וכך ניתן לחסוך את עלויות ההובלה הגבוהות של המוצר המוגמר.
3. תעשיות הצמודות למקורות כוח (אנרגיה) – אלו הן תעשיות הדורשות אנרגיה רבה בתהליך ייצורם. כך למשל תעשיית זיקוק המתכות, ובמיוחד זיקוק האלומיניום דורש כמות רבה של אנרגיה.
4. תעשיות הצמודות לנתיבי תחבורה - משקל ונפח רב של חומר הגלם ושל המוצר המוגמר משפיע על מיקום התעשייה בסמוך לאמצעי החבורה היעילים והזולים ביותר. כך למשל, תעשיות זיקוק נפט ימוקמו סמוך לנמל ים, שדרכו מגיע הנפט או סמוך לצינור נפט וכך גם תעשיית הברזל והפלדה ימוקמו בסמוך לצומתי תחבורה חשובים, בעיקר בסמוך לים שכן ההובלה הימית היא אמצעי התחבורה הזול ביותר למרחקים ארוכים.
5. תעשיות הצמודות לכוח אדם – כך למשל תעשיית הטקסטיל אינה צורכת כמויות אנרגיה גדולות אלא כוח אדם רב ועל כן תתמקם לרוב בקרבת ריכוזי כוח אדם זול ורב בערים הגדולות. לעומת זאת תעשיית ההיי טק המאופיינת במוצרים בעלי נפח זניח אך בעל ערך מוסף גבוה תתמקם אף היא בערים הגדולות בקרבת כוח אדם משכיל ומיומן.

בתמונה: תעשיית דפי אורז בדלתת המקונג, ויטנאם. (צלם: מעין הס אשכנזי)

תעשייה חקלאית מסורתית זו מבוססת על הקרבה לאזור גידול האורז הגדול בויטנאם, לשוק צרכנים גדול ולכוח עבודה זול המאפיין את ויטנאם.

שאלה לדוגמא:
תאר את תפרוסת מרכזי התעשייה במדינות מזרח אירופה והסבר את גורמי המיקום של התעשייה.
הפתרון:
תפרוסת התעשייה במזרח אירופה וגורמיה:
1. ריכוז תעשייה גדול בשלזיה עלית, סמוך לקטוביץ' שבפולין, המתבסס על המכרות העשירים של פחם וברזל, מתכות אחרות ומקורות אנרגיה.
2. ריכוזי תעשייה יש בערי הבירה, בקרבת צירי תחבורה ראשיים יבשתיים ונהריים ובערים הסמוכות למכרות ולשדות הפקה, כגון: זיקוק נפט בפלויישטי ברומניה, תעשיה כבדה בערים קושיצ'ה בסלובקיה, אוסארבה בצ'כיה, הונדוורה ברומניה, מישקולץ בהונגריה ושצ'צ'ין ונובה הוטה בפולין.

ניתוח המאפיינים החקלאיים

ענף החקלאות הוא העתיק בענפי הכלכלה של התרבות האנושית ועיקרו הוא גידול צמחים ובעלי חיים בכדי להפיק מהם מזון וחומרי גלם.

בפרק זה נעסוק בזיהוי רמת הפיתוח של המדינה באמצעות ניתוח של מאפייני החקלאות באותה מדינה. כמו כן נתאר את תפרוסתם של ענפי החקלאות לסוגיהם ונסביר את הגורמים לתפרוסת זו.

מאפייני החקלאות

באמצעות בחינת שיעור המועסקים בחקלאות נוכל לקבוע את רמת הפיתוח של המדינה. כך למשל בזאיר שיעור המועסקים בחקלאות עומד על 65 אחוזים בעוד שבקנדה שיעור זה עומד על 3 אחוזים בלבד. אחוז גבוה של עוסקים בחקלאות במדינות המתפתחות מצביע על חקלאות מסורתית המאופיינת בשימוש בטכנולוגיה מסורתית המבוססת על אנרגיית שרירים הכוללת שימוש בכוח אדם רב ובבעלי חיים לצורך העבודה החקלאית. לעומת זאת במדינות המפותחות נמצא אחוז נמוך (פחות מ 5 אחוזים) של עוסקים בחקלאות כיוון שזוהי חקלאות מודרנית. החקלאות המודרנית מבוססת על כלים ממונעים, אמצעי דישון והדברה כימיים וביולוגים, חממות ומערכות השקיה מודרניות כגון טפטפות, קו נוע וכד'... בחקלאות המודרנית ניתן להגיע לתנובת יבולים רבה ובאיכות טובה ועל כן החקלאות במדינות המפותחות מיועדת לשיווק ומאופיינת כחקלאות מסחרית. לעומת זאת במדינות המתפתחות מרבית המשקים אינם מצליחים לייצר עודפים רבים ומרבית המזון הבסיסי הגדל המשקים החקלאיים (אורז, חיטה, תירס) משמשים את צרכי המשפחה. משקים אלה מאופיינים בחקלאות לצרכי מחייה. עם זאת, במדינות המתפתחות הטרופיות התפתחו בהשפעת הקולוניאליזם האירופי בעיקר במהלך המאה התשע עשרה משקים המבוססים על גידולים טרופים המיועדים לייצוא: קפה, קקאו, צמג (גומי טבעי) תה וכו'... חקלאות מסחרית זו אופיינית למשל בוייטנאם המייצאת פולי קפה, קנה סוכר, גומי, תה וכד'...

סיווג נוסף המבחין בין המשקים החקלאיים בכל רחבי העולם הוא ההבחנה בין גידולים אינטנסיביים לבין גידולים אקסטנסיביים. כאשר נתאר את הגידולים החקלאיים יש לציין אם מדובר בגידולים אינטנסיביים בהם מושקע הון בטכנולוגיה או בכוח אדם רב ליחידת שטח ועל כן התפוקה ליחידת שטח גבוהה. כך למשל האורז הנפוץ כגידול מזון בסיסי במדינות דרום מזרח אסיה דורש כוח אדם רב לאורך כל שלבי הגידול, החל משלב הכשרת הקרקע ודישונה, השתילה הידנית, התחזוקה השוטפת של חלקות האורז המוצפות במים ועד לקציר האורז וייבושו. כך גם גידול בקר לחלב (רפת) דורש עבודה לאורך כל שעות היממה תוך שימוש באמצעים טכנולוגים לצורך החליבה, מעקב אחר מצבן של הפרות החולבות לאורך שעות היממה ומתקני הקירור. גידולים אינטנסיביים נוספים הם לולים וגידול ירקות ופרחים בחממות הכרוכים בהשקעת הון בטכנולוגיה ובעבודה שוטפת. לעומת זאת גידולים אקסטנסיביים מאופיינים בהשקעת הון וכוח אדם מצומצם כך שהתפוקה ליחידת שטח קטנה יחסית ועל רקע זה הגידולים ישתרעו על פני שטחים נרחבים. גידולים אלו כוללים את גידול החיטה, מרעה בקר וצאן, ייעור וכיוב'...

גורמי התפרוסת העיקריים של האזורים החקלאיים

ניתן להצביע על מספר גורמים מיקום כלליים של האזורים החקלאיים במדינות העולם השונות:

1. אזורים המאופיינים בכמויות גשמים של מעל 200 מ"מ.

2. עמקי הנהרות הגדולים העשירים במים לאורך כל ימות השנה (למשל: הנילוס, עמק הפרת וחידקל) ובאדמת סחף (אלוביום) פוריה.

3. אזורים מישוריים: מישורי חוף, דלתאות, שפלות, רמות ועמקי הרים ונהרות. החקלאות המודרנית תתמקד לרוב באזורים אלו כיוון שהם מאופיינים בשטחים גדולים ורציפים בהם ניתן להפעיל מיכון חקלאי (טרקטורים, קומביינים וכד'... ).

4. אזורים הרריים מתאימים לגידולי מטעים, כרמים ומרעה צאן ובקר ולקיומה של חקלאות מסורתית המבוססת על חקלאות מדרגות הרים (טראסות).

גורמי התפרוסת של הגידולים החקלאיים לסוגיהם

קיים קשר הדוק בין תפרוסת הגידולים החקלאיים לסוגיהם לבין של שורה של גורמי השפעה על תפרוסתם: סוג האקלים (הכולל בתוכו את כמות המשקעים השנתית, עונת המשקעים וטמפרטורה שנתית ממוצעת) , סוג הקרקע והטופוגרפיה.

כך למשל, החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. תנאי הגידול הרצויים ביותר הם 200 – 500 מ"מ משקעים, תקופה קרירה בזמן הגידול הצמחי, ועונה חמה ויבשה בזמן הבשלת הגרגרים. תנאים אלה שוררים באזורים העיקריים של גידול החיטה והם: מישורי רוסיה הדרומית ואזור הדנובה, האגן הים תיכוני, המישורים במרכז ארצות הברית וקנדה, צפון מערב הודו, צפון סין, ארגנטינה ודרום מזרח אוסטרליה. עיקר גידול החיטה בא"י נעשה באיזור הנגב.

שאלה לדוגמא:

1. תאר את ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה.

2.ציין את אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה והסבר את גורמי תפרוסתם.

כיצד נשיב על השאלה?

בתיאור תפרוסת החקלאות יש לציין את סוג הגידולים החקלאיים הנפוצים, לתאר את ריכוזי הפעילות החקלאות על פי שמות החבלים הטבעיים ומיקומם במדינה ולהסביר את גורמי התפרוסת השונים: אקלים, טופוגרפיה וסוג הקרקע.

באילו מפות נשתמש?

מפה פיזית אזורית (מזרח אירופה), מפה כלכלית אזורית, מפת אקלים אזורית ועולמית, מפת קרקעות עולמית.

הפתרון לשאלה:

1. ענפי החקלאות הבולטים בבולגריה:

חיטה – במישורי הסחף של הדנובה ונהר מריצה – אזורים מישוריים, אדמת סחף פורייה, מים להשקיה מהנהרות ומגשמים כל השנה.

גידול בע"ח – בקר וצאן – בעיקר באזורים ההרריים – אין שם קרקע טובה לחקלאות, אך יש מרעה טבעי בשפע כל השנה, גם באזורים היבשים יותר.

2. אזורי החקלאות העיקריים בבולגריה הם באזור מישורי הדנובה, הרמה שבצפון מזרח המדינה ואזור עמקי הנחלים מריצה וארגנה.

3. הסיבות לתפרוסת אזורי החקלאות בבולגריה הם: באזורים אלו אדמת סחף פורייה המובאת ע"י הנהרות. הנהרות מספקים מים בשפע לחקלאות כל השנה. האקלים נוח למדי: אזור האקלים בבולגריה הוא ממוזג: Cfb –ממוזג, משקעים כל השנה, החם בחודשים פחות מ – 22 מעלות, אך לפחות מארבעה חודשים הטמפרטורה מעל 10 מעלות, כלומר קיץ חם למדי. טמפרטורות קיץ ממוצעות – כ - 20 מעלות, טמפרטורות חורף ממוצעות – 0 -5- מעלות וכמות המשקעים השנתית הממוצעת כ- 750 מ"מ.

גידולי חיטה ברמת טיבט, צפון מערב סין (צילם: מעין הס אשכנזי)

שאלה:
הסבר מדוע בצפון סין מגדלים בעיקר חיטה ובדרום סין מגדלים בעיקר אורז. הבא גורם פיזי אחד וגורם אנושי אחד.

רמת הפיתוח הכלכלי

הכלכלה היא תורת הארגון של ייצור התוצרת וחלוקתה בין הצרכנים. המחקר בתחום הכלכלה עוסק באופן בו משאבים נגישים במחסור משמשים, מעובדים, מיוצרים, מוקצים, מופצים ונצרכים כמוצרים.
בפרק זה נבחן את רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה באמצעות שורה של מדדים כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים.

לפניכם מספר מדדי פיתוח כלכליים אשר יוכלו לסייע בהערכת רמת הפיתוח הכלכלית של המדינה:

1. התוצר המקומי הגולמי לנפש בשנה (תמ"ג)
התמ"ג הוא סך כל התשלומים לכל גורמי הייצור הקיימים בארץ מסוימת מבלי לכלול את התשלומים שמקבלים גורמי ייצור מקומיים הנמצאים בחו"ל ואשר נכללים בחישוב התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). על רקע זה התמ"ג הוא קנה מידה מדויק לפעילות הכלכלית והוא מלמד על רמת הפעילות הכלכלית במדינה. החישוב המחלק את סך התוצר הלאומי או המקומי במספר האוכלוסין במדינה הוא התוצר לנפש שמקובל לראותו כאחד המדדים החשובים ביותר לרמת התפתחותה הכלכלית של מדינה.
התמ"ג לנפש הוא האמצעי העיקרי להבחנה בין מדינות מתפתחות ומפותחות, אם כי יש צורך להוסיף עליו מדדים נוספים. במרבית המדינות המתפתחות התמ"ג אינו עולה על 10,000 דולרים לאדם לשנה ולעיתים קרובות הרבה מתחת לסכום זה. כך למשל במאלי אשר במערב אפריקה התמ"ג לנפש עומד על 1200 דולר לשנה (מקום 206 בעולם) בעוד שבמכסיקו התמ"ג לנפש עומד על 10,000 דולר לשנה (מקום 87 בעולם). עם זאת במדינות המפרץ שעל פי מדדים אחרים עשויות להיות ברשימת המדינות המתפתחות התל"ג גבוה יחסית בשל רווחי הנפט ומספרם הקטן יחסית של תושביהן. כך למשל בקטר המונה פחות מ 900 אלף תושבים עומד התל"ג על 27,400 (מקום 34 בעולם).
לעומת זאת במרבית המדינות המפותחות התמ"ג עומד על כמה עשרות אלפי דולרים בשנה אך גם במדינות אלה קיימת שונות רבה. כך למשל בפורטוגל התמ"ג לנפש עומד על 19,300 בשנה (מקום 55 בעולם) ואילו בקנדה הוא עומד על 34,000 דולר לשנה (מקום 12 בעולם) ואילו בלוקסנבורג התל"ג עומד על 55,000 דולר (מקום שני בעולם).

2. התפלגות המועסקים במשק על פי מגזרים
נהוג לחלק את המועסקים במשק כלשהוא לשלושה עד חמישה מגזרים (סקטורים) ואופן ההתפלגות לפי מגזרים אלה הוא מדד המצביע על רמת הפיתוח של המדינה בה אנו עוסקים.
הסקטור הראשון: הפקת חומרי הגלם וכולל את העוסקים בגידולים חקלאיים, דייג, כרייה במכרות.
הסקטור השני: עיבוד חומרי הגלם והעלאת ערכם עם הפיכתם למוצר מוגמר – פועלי התעשייה לסוגיה.
הסקטור השלישי: אספקת שירותים ברמה שאינה דורשת השכלה גבוהה – נהגים, סוחרים, שוטרים וכד'...
הסקטור הרביעי: אספקת שירותים ברמה הדורשת השכלה גבוהה – מורים, מהנדסים, תכנתים, אחיות, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכד'...
הסקטור החמישי: מנהלים ומתכנני מדיניות – מנהלי בתי חולים, שופטים, מנהלי חברות היי טק וכד'...
ככל שגדול חלקו של המגזר הראשוני בהתפלגות המועסקים במשק מדובר על מדינה בעלת רמת פיתוח נמוכה שכן חלק גדול עוסק בהפקת חומרי גלם ובחקלאות, דבר המעיד על רמת השכלה נמוכה ורמה טכנולוגית נמוכה שבאה לידי ביטוי בחקלאות מסורתית עתירת כוח אדם ובהעסקתם של רבים במכרות. לעומת זאת ככל שגדל חלקה של התעשייה, רמת ההכנסה של המדינה גדלה ועמה גם רמת השירותים השונים שמספקת המדינה לתושביה ובכלל זאת גם שירותי השכלה. האפשרות לרכישת השכלה גבוהה מאפשרת את המשך פיתוחה הטכנולוגי של המדינה ואת המשך הצמיחה הכלכלית.
באשר למגזר השירותים, במדינה מתפתחת, לצד מועסקים רבים בחקלאות ובתעשייה יהיה מגזר השירותים בעיקר ברמה השלישונית, במקצועות שאינם דורשים השכלה: נהגים, סוחרים, מאבטחים, מנקים וכד'.... לעומת זאת במדינה מפותחת המאופיינת ברמת שירותים גבוהה יהיה אחוז המועסקים בסקטור הרביעי והחמישי גבוה. מצב זה משקף רמת השכלה גבוהה, תעשיה המבוססת על תעשיית היי טק ורמת השקעה גבוהה של המדינה בשירותים לאזרח. אלו הם מאפייני החברה הפוסט תעשייתית, השלב החברתי – כלכלי בו מצויות כיום המדינות המפותחות. בחברה זו ההכנסה ממגזר השירותים היא הגבוהה ביותר.
3. הרכב סחר החוץ
הרכב סחר החוץ כולל את ייבוא הסחורות אל המדינה ואת ייצוא הסחורות מהמדינה. בשל רמה טכנולוגית נמוכה המדינות המתפתחות מאופיינות בייצוא חומרי גלם או במוצרים ברמת פיתוח נמוכה (חומרי גלם כגון נפט, פחם וגז ומוצרי מזון וטקסטיל) בעוד שהמדינות המפותחות המאופיינות ברמה טכנולוגית גבוהה מאופיינים ביצוא מוצרים ברמת פיתוח גבוהה (מוצרי היי טק, מכוניות, מטוסים וכד'). בתחום הייבוא, ככל שרמת החיים גבוהה יותר כך גם ייבוא הסחורות למדינה יאופיין במוצרים ברמת פיתוח גבוהה ומוצרי צריכה מגוונים. לעומת זאת , במדינות המתפתחות , במצב של מחסור כרוני במזון בשל ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסייה תשקיע המדינה את מטבע הזר המועט שברשותה בעיקר ברכישת מזון בסיסי ולא במוצרי מותרות.

לצד המדדים הכלכליים נעשה שימוש במדדים נוספים שהוזכרו בפרקים הקודמים ואשר רובם מופיעים במפות העולמיות הנושאיות באטלס: צריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום, קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה, רמת העיור, מדרג עירוני, מבנה הגילאים, לידות חיים לכל 1000 תושבים בשנה,מיתות לכל אלף תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, יודעי קרוא וכתוב, מספר כלי רכב למשפחה, מספר הרופאים לכל אלף תושבים, שיעור האבטלה, אחוז התושבים במדינה המחוברים לאינטרנט וכד'...

בתמונה: רחוב ראשי בפוסן, עיר הנמל הדרומית של דרום קוריאה.(צלם: מעין הס אשכנזי)

דרום קוריאה מדינה מפותחת בעלת תמ"ג שנתי לנפש העומד על 20,400 דולר מיצאת לצד מוצרים חקלאיים מוצרי אלקטרוניקה, תקשורת, כלי רכב, מספנות ופלדה.

שאלה לדוגמא:
עיין בנתונים הכלכליים ובנתונים הדמוגרפים שלפניך בנוגע לכלכלת פיליפינים:
התפלגות מועסקים - חקלאות 36%, תעשייה 16%, שירותים 48%.
תל"ג שנתי לנפש - 5,100ִ$
חלוקת התל"ג לפי מגזרים - חקלאות 15%, תעשייה 32%, שירותים 54%.

התשובה:
ניתן לומר כי רמת הפיתוח של מדינת הפיליפינים היא של מדינה מתפתחת בשלבים מתקדמים.
קביעה זו מתבססת על הנתונים הכלכליים הבאים:

התל"ג השנתי לנפש הוא מתחת ל 10,000 דולרים לנפש אך עומד על כמה אלפים, דבר המצביע על רמת פיתוח גבוהה באופן יחסי למדינה מתפתחת.
חקלאות - כ- 40% מועסקים בחקלאות, שיעור עצום של מועסקים במגזר זה בהשוואה למדינה מערבית בה אחוז המועסקים בחקלאות אינו עולה על 5%. דבר המצביע על מחסור במיכון בחקלאות, מחסור בדשנים, חומרי הדברה, אי שימוש בהנדסה גנטית של זנים, מחסור בפיתוח ובהיצע של מקומות עבודה במגזר השירותים ובמיוחד במגזר התעשייה, חלק גדול מחקלאות זו משמש לקיום, החלק האחר למסחר.
למרות ש – 40% מהמועסקים עובדים בחקלאות, חלקה בתל"ג אינו עולה על 15% מה שמצביע על רווחיות נמוכה.

תעשייה - התעשייה מקיפה כ – 16% מהמועסקים, אחוז נמוך בהשוואה למדינות המערב בהן נע אחוז המועסקים סביב ה: 25% – 35%.דבר המצביע על מחסור בפיתוח תעשייתי והשקעות הון, מחסור בכוח אדם מיומן ומשכיל, מחסור בתשתיות נלוות כמו כבישים, חשמל, בנקאות, ביטוח וכו', מחסור בשוק מקומי לתוצרת.
חלקו הגדול של הייצור התעשייתי מתבסס על כרייה, הפקה ויצוא של חו"ג ראשוני כמו: מתכות, נפט, עצים, עיבוד תוצרת חקלאית, בנייה והרכבה עליהם הרווח נמוך.
שירותים - מגזר זה כולל כ – 50% מהמועסקים. אחוז זה נמוך ממדינה מערבית בה נע אחוז המועסקים במגזר זה סביב ה – 60%. מגזר זה מתמקד בשירותי ממשל ובמיוחד במסחר, לרוב אין מדובר בשירותים ברמה גבוהה כגון: בנקאות, ביטוח תקשורת וכד', אלה בשירותי תחבורה, תיירות, שווקים מקומיים למסחר קמעונאי , מצחצחי נעליים, בנאים, תופרים וכד'.
חלקו של מגזר זה בתל"ג עומד על 54% ואינו גבוהה ביחס לאחוז המועסקים בו, למרות שאחוז ההכנסות ממגזר זה הוא הגבוה ביותר במדינה.

ניתוח דמוגרפי

דמוגרפיה (מלשון דמוס = עם ; גרפיה = רישום) הינו ענף במדעי החברה והגיאוגרפיה, העוסק בתיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, גידול האוכלוסייה, הרכב האוכלוסייה ופיזורה הגאוגרפי.

בשאלות העוסקות בנושא הדמוגרפי עליך לתאר את המאפיינים הדמוגרפיים של חבל הארץ באמצעות הנתונים המופיעים במפות המופיעות באטלס ובאמצעות ניתוח פירמידת גילאים.
עליך להסביר את המאפיינים הדמוגרפיים באמצעות שורה של גורמי השפעה הקשורים למידת הפיתוח של חבל הארץ והשתייכותו לעולם המפותח או לעולם המתפתח.

באמצעות המפות העולמיות באטלס ניתן למצוא את הנתונים הבאים: לידות לכל 1000 תושבים לשנה, מיתות לכל 1000 תושבים בשנה, תוחלת חיים ממוצעת, אחוז יודעי קרוא וכתוב, רמת עיור וצריכת מזון מן החי בממוצע לנפש ליום.
לעיתים תופיע שאלה ובה טבלת נתונים דמוגרפיים נוספים: קצב הריבוי הטבעי השנתי, גיל הנישואין, מספר שנות השכלה וכו'...
מאפיינים נוספים של האוכלוסייה ניתן למצוא לאחר ניתוח של פירמידת גילאים המצורפת לשאלה.
פירמידת הגילאים היא ביטוי גרפי מקובל לאוכלוסיית אזור מסוים בנקודת זמן מסוימת, המצביעה על התפלגות האוכלוסייה לפי קבוצות מין וגיל, באחוזים או באופן כמותי.
הפרמידה מתארת את התפלגות האוכלוסייה על פי המין: זכר או נקבה באמצעות עמודות אופקיות המייצגות קבוצות גיל על פי מיקומן בפרמידה וכן מייצגות את אחוזן מכלל האוכלוסייה על פי אורכן.
קבוצות הגיל הן:
0-14 ילדים,חלק מקבוצת התלויים- זוהי קבוצה הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
65+ קשישים, חלק מקבוצת התלויים-זוהי קבוצה נוספת הנתמכת ע"י שאר האוכלוסייה.
15-64 קבוצת היצרנים- זוהי הקבוצה התומכת המפרנסת.

מבנה הפירמידה תלוי במידת הפיתוח הכלכלי של המדינה (מדינות מתפתחות או מפותחות).

ניתוח פרמידה בעלת בסיס רחב
זוהי פרמידה אופינית למדינות מתפתחות. הבסיס הרחב מראה על ילודה גבוהה מאוד באוכלוסייה ביחס לאוכלוסיה היצרנית והקודקוד הצר מראה על כך שמעט מאוד אוכלוסייה מצליחה להגיע לגיל זיקנה.
הגורמים לפירמידת גילאים זו הוא מעגל העוני שמשמר את רמת הפיתוח הנמוכה של המדינה: בשל מחסור במשאבים כספיים רמת ההשכלה במדינות אלה נמוכה. בשל רמת השכלה נמוכה הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי מוגבל ורוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות תוך שימוש בכלי עבודה מסורתיים ובכוח אדם רב ןעל רקע זה התוצר הלאומי של המדינה נמוך והיא סובלת ממחסור כרוני במשאבים כספיים. על רקע הביקוש לכוח אדם בחקלאות נולדים בכל משפחה ילדים רבים המשמשים ככוח עבודה וכתומכים בהורים לעת זיקנה לנוכח המחסור בשירותי רווחה ותמיכה מצד המדינה לעת זקנה. נוסף לכך גם אורח החיים המסורתי המאופיין בין היתר בשמרנות ובאדיקות דתית מעודד את ריבוי האוכלוסייה מטעמי כבוד ויוקרה של האשה ומחריף את התופעה. בנוסף לכך, רמת ההשכלה הנמוכה גורמת לכך שגיל הנישואין נמוך ותקופת הפריון של האשה ארוכה יחסית ועל כן מספר הילדים גדול. נוסף לכך במדינות המתפתחות החשיפה לאמצעי מניעה ולרעיונות של תכנון המשפחה מוגבלת למדי עקב רמת ההשכלה הנמוכה והשיעור הנמוך של יודעי קרוא וכתוב והשמרנות הדתית. על רקע זה מרבית האוכללוסייה במדינות המתפתחות היא אוכלוסייה צעירה ונתמכת מצב היוצר מעמסה רבה על אוכלוסיית היצרנים. בהיעדר משאבים ולנוכח הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה נאלצת הממשלה להשקיע כספים בתשתיות בסיסיות בלבד בשירותים המוענקים לאזרח ובכלל זאת שירותי הבריאות והחינוך. על רקע ההשקעות המצומצמות בשירותי הבריאות רמת הנגישות של האוכלוסייה לשירותים אלה מוגבלת ואלה אינם מספקים מענה לצרכי האוכלוסייה. על כן תוחלת החיים נמוכה, דבר המתבטא בשיעור מצומצם של קשישים. לעומת זאת חלקם של הצעירים באוכלוסייה הולך וגדל בשל המומנטום הדמוגרפי של השכבה הרחבה של בני הדור הצעיר ורבים מהילדים נאלצים לעבוד לפרנסת המשפחה ולזכות ברמת השכלה נמוכה אם בכלל.

ניתוח פרמידה בעלת בסיס צר
ככל שהבסיס נעשה צר יותר , אנו רואים שהמדינה מפותחת יותר המאופיינת במספר ילדים קטן, בנשים וגברים המודעים לתכנון המשפחה ולשימוש באמצעי מניעה, בנשים הרוכשות השכלה, מפתחות קרירה ומתחתנות בגיל מבוגר. בנוסף ניתן להבחין באוכלוסיית קשישים גדולה ובתוחלת חיים ארוכה הודות לשירותי הרווחה והרפואה המתקדמים.
לנוכח העלייה ברמת החיים ותהליך העיור שעברה רוב האוכלוסייה, מספר הילדים הולך ומצטמצם ועלול לגרום לעיתים לריבוי טבעי שלילי ולצמצום האוכלוסייה המקומית. רמת השכלה גבוהה ומחסור בכוח אדם בתחומי התעשייה, החקלאות והסיעוד מעודד הגירתם של עובדים זרים למדינה, מצב המוצא ביטויו גם בשינויים בפירמידת הגילאים.

משימה:

היכנס לשני הקישורים הבאים והשווה בין נתוני האוכלוסייה באנגולה: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ao.html

לבין נתוני האוכלוסייה של דנמרק:

https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/da.html

מאפייני המדרג העירוני

מדרג עירוני הוא אופן חלוקת התושבים במדינה מסויימת על פי פיזורם ביישובים העירוניים בהתאם לסדרי גודלן של הערים: עיר ענק או עיר ראשה, עיר בינונית, עיר קטנה ועיירה.

בשאלה מסוג זה עליך לזהות את סוג המדרג העירוני במדינה ולנתח את גורמיו תוך שימוש בנתונים אודות גודלן של הערים בטבלה או באמצעות זיהוי סדרי הגודל של היישובים העירוניים באטלס, במפה הפיזית.

ישנם שני סוגי מדרגים עירוניים:

א. מדרג עירוני מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המפותחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העשירות בעולם כדוגמת אנגליה, קנדה, שבדיה, ישראל וכו').

מדרג זה מאופיין לרוב ב:

1-2 ערים גדולות
3-6 ערים בינוניות שגודלן מחצית מהערים הגדולות
שורה ערים בינוניות שגולן כשליש מהעיר הגדולה
שורה של ערים קטנות שגודלן כרבע מהעיר הגדולה
וכו'....

מדרג זה מתפתח במדינות שרמת העיור בהן גבוהה והפיתוח הכלכלי בהן מתפרס על פני כל המדינה.

ב. מדרג עירוני בלתי מאוזן: מדרג זה מאפיין לרוב את המדינות המתפתחות מבחינה טכנולוגית, תעשייתית ועירונית (המדינות העניות בעולם כדוגמת הודו, סין, קמבודיה, קניה, אקוודור וכד'...)

מדרג זה מאופיין לרוב ב:

עיר ענק שהיא לרוב עיר הבירה או עיר מחוז במדינה גדולה (כדוגמת סין והודו) המשמשת כעיר ראשה במדינה. עיר זו תכלול לרוב כחמישים אחוזים מתושבי המדינה ואחריה יהיו ערים הקטנות פי שלושה - חמישה מעיר הענק.

מדרג עירוני זה מכונה גם מדרג חסר והוא משקף רמת עיור נמוכה ופיתוח כלכלי ותעשייתי ברמה נמוכה המתמקד בעיקר בעיר הראשה בעוד ששאר חלקי המדינה הם אזורי שוליים מבחינה כלכלית שתושביהם מתגוררים בעיקר בכפרים ועוסקים בחקלאות.

שאלה לדוגמא:

א. לפניך נתונים על האוכלוסייה העירונית במספר יישובים במדינה:
דאר א סאלם 1,550,000
מונזה 255,000
דודומה 230,000
טנגה 230,000
זנזיבר 190,000

תאר והסבר את המדרג העירוני במדינה.

תשובה:

המדרג הוא של עיר ראשה, מפני שהאוכלוסייה בעיר הגדולה ביותר במדינה גדולה פי 4 לערך מהעיר השנייה במדרג. במדרג עיר ראשה אוכלוסיית העיר הגדולה צריכה להיות פי 2 לפחות מהעיר השנייה במדרג. מצב זה משקף מדינה מתפתחת שבה רמת העיור נמוכה ועיקר הפיתוח הכלכלי בה מתרכז בעיר הראשה.

תפקודיה של העיר

בסעיף זה נתאר באילו תחומי פעילות מאופיינת העיר. כדי לעשות כן עלינו להתבונן במפה הכלכלית אשר בה מסומנות הערים לפי: "תפקודים כלכליים עיקריים של המרכז העירוני" (תפקודים רבים, תעשיה ומכרות, תרבות ותיירות, מסחר ושירותים, תחבורה) ו"מוקדי פעילות כלכלית" (בירה, מרכז לאומי, מרכז אזורי ראשי, מרכז אזורי, מרכז מקומי, עיר או עיירה).

בנוסף לכך עלינו להסיק מסקנות בהתאם למאפייני היישוב והכלכלה בסביבה הקרובה אל העיר אשר לפיהם למשל ניתן לקבוע כי העיר היא עיר מטרופולין השוכנת בלב אזור עירוני או שהעיר משמשת כצומת דרכים חשוב ימי או יבשתי, העיר משמשת כמרכז מסחרי בהיותה עיר נמל, העיר נמצאת בלב אזור חקלאי ומשמשת עבורו כמרכז מנהלי ומסחרי וכד'...

פודונג - האזור החדיש של שנגחאי ממזרח לנהר הינג צה (צילום: מעין הס אשכנזי)

שאלה לדוגמא:
שנגחאי ובייג'ין הן הגדולות בערי סין וממוקמות בקרבת נהרות אך שונות בתפקודיהן. מהו השוני בתפקודיהן? הבא שלושה גורמים לשוני זה.
תשובה:
ביג'ין היא עיר הבירה המהווה מרכז מדיני ומנהלי ארצי ומרכז לקשרים הבינלאומיים של סין. על רקע זה רבים מתושבי העיר מועסקים במשרות צבוריות של מנהל פנים ובכוחות הבטחון. כמו כגן התפתחו בעיר מכוני מדע ומחקר, שירותי דפוס ומרכזי תקשורת ושידור.
שנגחאי היא בירת מחוז עם זיקה מנהלית פנים ארצית בלבד.
ביג'ין שוכנת ליד נמל נהר משני בחשיבותו. לעומת זאת שנגחאי היא עיר הנמל החשובה והגדולה ביותר מבין נמלי סין השוכנת על מוצא הינג צה ובעל עורף כלכלי עד למרחק 1700 במעלה הנהר ולחוף ים סין המזרחי והאוקיאנוס השקט ועל כן היא מרכז עסקים בינלאומי ראשי בסין.
ביג'ין אינה נחשב למרכז חקלאי חשוב בשל האקלים הקיצוני השורר בה - אקלימה הוא אקלים מונסון קיצוני:קר מאד ויבש בחוף, לח וחם יחסית בקיץ. הגידול העיקרי בסביבתה הוא חיטה. לעומת זאת שנגחאי היא מרכז חקלאי ברמה הארצית ובעלת עורף נרחב של קרקע סחף פוריה ומגוון גידולים שהנפוץ בהם הוא האורז. שנגחאי מאופיינת באקלים מתון.

בהקשר לתפקודיה של העיר, לעיתים מופיעה בבחינת הבגרות שאלה העוסקת בהעתקת עיר הבירה ממקום אחד למקום אחר. בשאלה זו הנך מתבקש להעלות גורמים אפשריים המתאימים לאופייה של המדינה להעתקת עיר הבירה.

גורמים אפשריים להעתקתה של עיר בירה הם:

התפוצצות אוכלוסיה בבירה וניסיון להפחית לחץ כלכלי ואקולוגי מהבירה,רצון למקם את הבירה במרכז המדינה ולהרחיקה מהגבול, רצון לפתח אזור נחשל, רצון לפזר אוכלוסיה, קיומם של מחצבים באזור המועדף, רצון להתנתק מהעבר הקולוניאלי אם הבירה היא לחוף ים.

שאלה לדוגמא:

הצג שתי סיבות להעברת עיר הבירה מדר א סלאם לדודמה.

התשובה:

ב.שתי סיבות להעברת עיר הבירה.
1. פיזור אוכלוסיה: השאיפה לפתח את השוליים ולפזר את האוכלוסייה מהריכוז הגדול בעיר הראשה ,שם נוצרות בעיות רבות וקשות בתחום הכלכלי והאנושי.
2. ניתוק מהעבר הקולוניאלי: שתמך ופיתח את דר א סלם לצרכיו בעיקר כעיר נמל לייצוא .

תנאי מיקום ואיתור של עיר

בשלב זה נעסוק בהבנת הקשר בין התנאים הטבעיים לבין מיקומן של הערים בחבל הארץ בו אנו עוסקים.

תנאי המיקום של העיר הוא המיקום הגיאוגרפי של היישוב, המיקום במרחב בהתאם לשושנת הרוחות ועל פי נתוני הרשת הגיאוגרפית. המיקום גם כולל התייחסות למרחק הגיאוגרפי של של היישוב ביחס ליתר חלקי המדינה.
הכוונה בתנאי איתור של העיר הוא בתנאי האתר: תנאים טופוגרפיים, אקלימיים ואחרים. למשל: המקום שוכן סמוך למפרץ טבעי, השטח מישורי או רמתי וכו', תנאי האקלים במקום ממוזגים, קיצוניים וכד'...

בסעיף זה נעשה שימוש בעיקר במפה הפיזית לצורך התייחסות לתנאים הטופוגרפיים, במפת האקלים לצורך תיאור מאפייני האקלים ובמפה הכלכלית, לצורך זיהוי הזיקה בין המחצבים ומשאבי הטבע והפעילות החקלאית לבין התפתחותה ותפקודה של העיר.

שאלה לדוגמא:
תאר את גורמי המיקום והאיתור של העיר יוהנסבורג ואת הקשרים בין גורמים אלה לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג. כמו כן הסבר עם אילו קשיים גיאוגרפיים נאלצה העיר להתמודד בתהליך התפתחותה.
התשובה:
גורמי המיקום והאיתור של יוהנסבורג והקשר בינם לבין הפעילות הכלכלית באזור יוהנסבורג הוא:

העיר נמצאת במרכז הגיאוגרפי של חבל טרנסוואל ואורנג', מהחבלים המאוכלסים ביותר בדרום אפריקה ומהווה מרכז שירותים ומנהל למרבית אוכלוסיית חבלים אלה.
העיר נמצאת במוקד אזור עשיר במחצבים יקרים כגון זהב, יהלומים ואורניום ומחצבים בסיסיים כגון ברזל ופחם. על רקע זה העיר וסביבתה בעלות אזור תעשייה עצום בגודלו ובתוצרתו המגוונת.
העיר ממוקמת במרכזו של אזור חקלאי עשיר ורבגוני.
העיר נבנתה בסמוך לקו פרשת המים של רכס הררי גבוה שכיוונו מזרח – מערב. רכס זה עביר לדרכי אורך ורוחב רבות המחברות את העיר לשאר חבלי הארץ.
יובלים אחדים עשירי מים חוצים את העיר ואת שכונותיה.
העיר נמצאת בלבו של רצף עירוני ארוך ומהווה מוקד כלכלי, חברתי ומסחרי עיקרי שלו.

הקשים בתהליך התפתחותה של יוהנסבורג:
העיר חסרה נמל והדרכים אל האוקיאנוס ההודי ארוכות ועוברות באזור הררי גבוה.
העיר אינה נמצאת במרכז הגיאוגרפי של המדינה ומרוחקת מאד מערים חשובות אחרות כגון קייפטאון ופורט אליזבת.
העיר מרוחקת ממרכזים כלכליים גדולים באפריקה ובעולם.
אין בסביבות העיר ובכל החבל שדות נפט או גז טבעי ועל העיר להישען על מקורות יקרים אחרים (חשמל הידרואלקטרי, אנרגיה גרעינית) לשם הנעת התעשייה הענקית.